5 גברים שצריכים לבקש ממך סליחה
הכירי את המתחזה, המשורר, רוקם החלומות, המטריד הסדרתי וזה שעסוק כל הזמן - גברים שמעכבים אותך מלמצוא אהבת אמת, והגיע הזמן שיתנצלו על הזמן שבזבזו לך
יום כיפור הנה בא, ובמפגן משפחתי בלתי מתוכנן אני מוצאת את עצמי יושבת עם גיסתי היקרה. היא רווקה בת 32, בחורה יפה, משכילה (מיליון תארים בערך), יש לה עבודה טובה ואם כל זה לא מספיק, מדובר בבשלנית שלוקחת בסיבוב את כל המאסטרים שפים המעופפים. אבל מה, עדיין לבדה. בחוש הומור מתובל בכל המתוק והמר, היא מספרת לי למה היא עדיין לא מצאה.
האמת? גברים, אתם צריכים לבקש סליחה. כי לא ייאמן אילו תעצומות נפש צריכה בחורה כדי לשרוד את כל בעלי הפסיכוזות, נוירוזות, סכיזופרניות והיחס הרע. והיא? היא רק רצתה להרגיש אהבה. להלן חמשת הטיפוסים הכי נפוצים שבהם היא נתקלה, בתקווה שיזהו את עצמם ויבואו לבקש סליחה.
המתחזה
סימני זיהוי: מנצל את מצוקתן של בנות ישראל שחולמות על בית, תינוק ובעל מהסרטים.
המתחזה רשום לכל אתר היכרויות אפשרי, או שהוא משתמש בפרופיל של נשים רשומות, כדי לפרסם עליו את כל הפרטים שלו. מה שנקרא, יורה לכל הכיוונים, עד שמישהי תיפגע. וכמו שולף זריז, הוא מחליף זהויות מהר כדי שלא יעלו עליו לפני שהוא מסיים את שוד הלבבות.
אז בכל אתר יש לו גיל, אזור מגורים ומקצוע שונה, תמונה מזווית קצת אחרת, וסטטוס משפחתי לא מאיים (עד שאשתו תגלה). המטרה שלו היא אחת: להשיג כמה שיותר סטוצים בכמה שפחות מאמצים.
המשורר
סימני זיהוי: נוטה להשליך את המומים שלו עליך.
המשורר נראה כמו ישו או כמו האדם הקדמון, תלוי את מי שואלים. הוא מאוד רגיש, וכבר מהדייט השני הוא מצהיר בפניך: "את לא אוהבת אותי, את לא נפתחת, את לא נותנת לי להתקרב, את לא משקיעה בקשר שלנו". מעיניו זולגת דמעה מדומה, ואת נותרת די המומה, כי הדרך ללבו נראית פתאום לגמרי סלולה. לצערך, מהר מאוד את מגלה שהמשורר מנהל את מערכת היחסים שלו רק עם עצמו, באיזו מציאות מקבילה.
הברזות מצידו הן דבר שבשגרה, ובאותה הזדמנות גם הטלפון שלו הופך לאבן ללא הופכין, אין יוצא ואין בא. רק בסוף היום תקבלי סמסים מוזרים: "אני יודע שאת כועסת, אז אני נותן לך זמן להירגע". כשתמאסי סופית באותו מבריזן, הוא ישורר לך הודעה: "אכזבת אותי, לא היית מספיק רצינית, אז אני מפנה את הבמה בראשך, בלבך ובגופך, לגבר הבא שיכנס עמך למלכודת האהבה!".
רוקם החלומות
סימני זיהוי: זה שתופר לך ציפיות ללא כיסוי.
רוקם החלומות הוא לא בחור רע ואת די תמימה, וכך יוצא שהתקבלת לתפקיד "הסטאז' שלו לחתונה". אז הוא די מחוייב אבל לא מרגיש חייב, למרות שאותותיך משדרות לו: טבעת ועכשיו. הוא אומר ש"עוד מעט", הנה אני כבר גר אצלך – כמעט. ואז עוברת לה שנה ועוד שנה, ובכל פעם שאת מדברת על נישואין, את מרגישה שוב אשמה.
שאולי את מלחיצה, שאולי הרסת את הרצון שלו שרק עכשיו נבנה. עד שיום אחד הוא קם ומשאיר אותך להתעורר לבד מחלומך הרע. הוא כבר לא כאן. זה פשוט לא זה, ואולי הקשר הממושך היה כבר ממצה. אז הוא עוזב, הולך, יוצא, וכעבור חצי שנה תתממש ההבטחה - את אכן תקבלי ממנו הזמנה לחתונה, אבל לא איתך, אלא עם אחרת, לא יותר טובה ולא יותר אוהבת.
המטריד הסדרתי
סימני זיהוי: זה לא אני, זה אתה!
מההתחלה זיהית בו משהו כפייתי, וכבר אחרי הדייט הראשון, התחלת לקבל ממנו דיווחים שוטפים על כל תנועה שהוא עשה. בפייסבוק הוא תמיד אורב לך בפינה, ואחרי שנגמרה ביניכם מערכת היחסים, הוא המשיך לטעון שהייתה שם אהבה שלא מוצתה. הוא יכול להשאיר לך פתקים על הדלת, מיילים וצ'אטים פתוחים בכל שעה, ואת מוצאת את עצמך חושבת: איך זה שדווקא אלה הלא רצויים כאלה מתמידים? ולמה דווקא זה שאני רוצה, סובל מתסמונת של חוסר יכולת לתקשר עם נשים?
העסוק
סימני זיהוי: תמיד מחזיק אותך בהמתנה
"אתה פשוט עסוק מדי", זאת ההרגשה המידית שאת חשה בכל פעם שמסתיימת איתו שיחה. הוא עושה את זה באלגנטיות מרשימה, כאילו הוא פשוט חשוב כזה, שלומד ועובד ולומד ועובד, אה ועובד גם – בעיקר עליך. איכשהו יש לו זמן לצ'אטים (למרות שהוא עונה לך בקצרה), לבילויים עם חברים, וכמובן הוא לא שוכח זמן איכות עם הסבתא מבאר שבע והאחיינים.
לך על כל פנים, הוא לא מציע להיפגש, בטח לא לאיזו נפישה. הוא רק יכול לשרוף לך את האוזן בשעות של שיחה שחומקת מהנקודה, אבל אין לו זמן לעזוב את הכול ולראות אותך על בירה קרה. אל תשכנעי את עצמך שהוא פוחד להיפגע, הוא פשוט לא בעניין שלך, הוא רק נהנה להחזיק אותך על אש קטנה.
אז לבקש סליחה או לא? זו השאלה!
קראו לי קטנת אמונה, אבל אני חושבת שסתם בקשת סליחה שבאה ממישהו שהכוונות שלו היו ונשארו נצלניות ובלתי מתחשבות, היא לא יותר ממס שפתיים זול וחסר ערך. אז רגע לפני שאתם קונים זר פרחים, מדביקים על פרצופכם מבט תמים ויוצאים למסע התנצלויות כדי לצחצח את מצפונכם או לפחות לא להיכנס ל"רשימה השחורה" של אלוהים, תשאלו את עצמכם למה אתם מבקשים?
האם זה בגלל שלכם יש הרגשה לא נעימה ואתם רוצים להעלים אותה, כדי שתוכלו לחזור לסורכם עם פחות מטען על נפשכם? או אולי אתם מפחדים לאבד את מערכת היחסים ולכן ממהרים לטרפד אותה בכמה מילים מתנצלות, כי יש עוד כמה אינטרסים לא ממומשים לסחוט ממנה? יש סיכוי יותר מסביר שתמצאו את עצמכם מודים באשמה שההתנצלות או בקשת הסליחה באה בעיקר כדי להיפטר מהרגשה שלא נוחה לכם עם עצמכם, אבל לא מתוך דאגה כנה לאדם שנפגע.
חברים, בקשת סליחה אמיתית נובעת מכאב. פגעתי וכואב לי על הכאב שגרמתי, יותר מאשר כואב לי על עצמי. בשביל זה אני צריכה להרגיש את האדם שנפגע כאילו הוא אני. האמת היא שכשנפתח לכזו רמת רגישות, לא נצטרך לבקש סליחה. כי פשוט לא נהיה מסוגלים לפגוע זה בזו ללא הכרה.
אך בשביל שזה יקרה, אנחנו צריכים לזכור שהכדור הוא עגול, ובינינו קושרת תלות הדדית, בלתי נראית, אבל בהחלט מורגשת. ומה שאני עושה היום, יחזור אלי מחר במערכת יחסים אחרת. אז גם אם ממש משתדלים, אי אפשר באמת לפגוע באחרים, ולנתק מעצמי את התוצאות והנזקים. בסוף עוד שבין שקשר טוב בין כולנו הוא לא פריבילגיה של רצון טוב, הוא צו של השעה, צו החיים.
גמר חתימה טובה!
בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק
שלי פרץ, שחקנית, תסריטאית ואימא, פעילה בתנועת הערבות.
לפנייה לכתב/ת 
