המתגעגעים / חוזרים עם הזנב בין הרגליים
עם "קריירה אירופית" כמו של ורמוט, קינן וברוכיאן, לא פלא שיש לנו "נבחרת חלומות". עמיר פלג על הליגיונרים שאכזבו וגם: למה בהתאחדות מעדיפים מבקרים ולא שופטים?
"החלום הגדול שלי היה ספרד, אבל אחרי זה גרמניה", אמר גילי ורמוט במאי אשתקד, כשבידו החולצה של קייזרסלאוטרן. "זו הגשמת חלום", הכריז דקל קינן אחרי שחתם בבלקפול שנה לפניו. "הגשמתי חלום ילדות", הצהיר אבירם ברוכיאן בינואר האחרון, עם הצטרפותו לפולוניה ורשה. עכשיו תגידו, פלא שיש לנו את נבחרת החלומות?
עוד ב-ynet ספורט:
ומה לדעתכם עבר בראשו של ורמוט השבוע ברמת־השרון? איך הרגיש הקשר שלפני פחות משנה עבר באליאנץ ארנה במינכן (70 אלף צופים), בזיגנאל אידונה פארק בדורטמונד (80 אלף) ובאמסטרדם ארנה של אייאקס (רק 52 אלף)? פתאום הוא שוב כאן, מול קהל שיא של כ־2,000 צופים, במתנ"ס השכונתי עם הקירות הלבנים שמחזירים את הכדור למגרש.
"לקחתי בחשבון גם מצבים שאשב על הספסל או ביציע", סיפר דקל קינן עם הגעתו לפרמייר־ליג. "אני אדם חזק, באתי לתקופה ממושכת". שנה אחר כך, כשכבר שיחק בקרדיף ונשאל על האפשרות שישוב לישראל, הוא כמעט גיחך: "זה אפילו לא עולה לי בראש. כל עוד אני נחוש להמשיך כאן זו לא אופציה". והנה, חלפו חודשים אחדים, והקיבוצניק כבר לא נחוש ולא בטיח. מי צריך את אצטדיון האמירויות כשאפשר לשחק בדוחא?!
ים של תקצירים ב-ynet ספורט:
- חיפה מתרסקת, הפועל ת"א מובכת. צפו בתקצירי ליגת העל
- שערוריית שיפוט באנפילד, תיקו דרמטי בין סיטי לארסנל. תקצירי הליגה האנגלית
וברוכיאן, שהגשים חלום בוורשה, והתעורר שטוף זיעה חמה בווסרמיל? "אם אגיע לאירופה", אמר פעם הקשר של בית"ר, "אני מבטיח שלא אחזור מהר לארץ. לא אשבר!" טוב נו, הוא תמיד היה קשר מבטיח.
פעם חשבו שלכדורגלן הישראלי יש שריר קצר יחסית לעמיתו האירופי. שטויות. הבעיה בראש. למה להתאמן קשה ולהילחם על ההרכב במזג אוויר חורפי, ועוד
ומה אני קורא בעיתון בערב כיפור? שהשחקנים הישראלים בהפועל ת"א מתחו ביקורת על חבריהם הזרים, והוסיפו: "איתם לא נגיע לשום מקום". בטח לא, רק איתכם נגיע. כפרה עליכם.
החנפן - טפר בתפקיד סנטה קלאוס
בתחילת החודש שיגר מנכ"ל איגוד השופטים, יריב טפר, איגרת לצוות שבה נאמר: "הנני שמח לבשר לכם כי החל מ־1/10/12 ישונו תעריפי השיפוט והביקורות בחלק מהליגות".
והוא גם פירט. שופטי ליגה א', למשל, יקבלו 300 ש"ח (במקום 240), ליגה ב' – 240 (במקום 200) וליגה ג' – 200 (במקום 170). מבקרי ליגת העל, לעומת זאת, יקבלו 400 שקלים למשחק (במקום 250), בלאומית 350 (במקום 250), ובליגות א'־ב' 190 (במקום 140).
עוד טורים של עמיר פלג
בסוף מכתבו המנכ"ל גם הנחה את הנמענים כיצד להגיב: "יצוין כי בתקופה כזו של חוסר ודאות כלכלית וכאשר ההתאחדות נמצאת במצב כלכלי לא פשוט, חשוב כי תעריכו את מאמצי הנהלת האיגוד והיושב בראשה לשפר את תנאי החברים"...
מצב כלכלי לא פשוט? חוץ מסוללת הדוברים והיחצנים שעולים הון תועפות, לפני המשחק של הנבחרת ראיתי עשרות עסקנים שהסתערו על הקייטרינג בחדר האח"מים, שלא לדבר על שכר המנכ"ל עצמו. העיקר שהוא רוצה ששופט בליגה ג' יהיה אסיר תודה שהוסיפו לו 30 שקל, ברוטו. בואנ'ה טפר, אתה לארג'!
ומדוע המבקרים בליגת העל, שבסך הכל ממלאים דו"ח, קיבלו תוספת של 60 אחוז, ואת שופטי ליגה ג', שמתרוצצים 90 דקות, חוטפים קללות (וגם מכינים דו"חות) צ'יפרו רק ב־17 אחוז? אני אגיד לכם למה. כי מרבית המבקרים הבכירים הם גם עסקנים באיגוד. אז מה רציתם, שהחתול ישמור על השמנת? עדיף לחלק פירורים לפריפריה וללקק ליו"ר.
מה עוד חדש ב-ynet ספורט?
זה הזמן להודות ליו"ר האיגוד, סלמן בן־ציון, גם על כך שאיפשר למנשה משיח, שהורשע ברישום כוזב של שעות עבודתו בהוצאה לפועל, להרוס משחקים בליגת העל. על זה שמינה את מאיר לוי למשבץ, למרות ששיקר וניפח הוצאות. ובמיוחד שלא עשה עניין כשכמה שופטים בכירים העלימו מס. תודה לך, בן־ציון, ולהתראות בהרמת הכוסית ב־31 במארס, לכבוד שנת המס החדשה.
המנפנף - בן־יצחק נפל קרוב לתפוח
בראשון בערב עלה לשידור ברדיו יצחק בן־יצחק, נכנס באיתן שמואלביץ על טעויותיו בקריית־אליעזר, ועל הדרך החמיא למשבץ השופטים. "בעידן המקצועני", הסביר שופט העבר, "לא יכול להיות ששמואלביץ שימש כשופט רחבה בליגה האירופית בפורטוגל, וחזר ארצה רק יום לפני המשחק".
כשעה וחצי אחרי פטפוטי הסרק האלה, נפסל ברמת־השרון שער חוקי של הפועל ת"א. הקוון הניף דגל לנבדל של טוטו תמוז שלא היה ולא נברא. במחצית השנייה הוא גם ניפנף לאופסייד מופרך של רמת־השרון. לקוון קראו רמי בן־יצחק, בנו של יצחק.
הילד, שהורד בזמנו ללאומית משיקולים מקצועיים, שב עכשיו לליגת העל כקוון, תפקיד שלא מילא בשנים האחרונות. לפני הקאמבק, בן־יצחק ג'וניור שימש כקוון (עמדה שמצריכה בעיקר תיאום) בשני משחקים בלבד, בגביע הטוטו ובלאומית. בנוסף, לפי עדויות שופטים, הוא לא מגיע לכל האימונים המרוכזים כמתחייב. והכל בעידן המקצועני.
בקיצור, אבא'לה, לא ייתכן שהילד יעשה פאדיחות כקוון, ואתה תקשקש בטלפון ותטיף לאחרים. אחד מכם חייב לרדת מהקו!
היחפנים - איזו נבחרת ואיזה נעליים
נבחרת הנערים עד גיל 17 השתתפה לפני כשבועיים בטורניר בגרמניה וסיימה במקום השני והמכובד. אבל הסיפור המעניין התרחש דווקא במשחק הראשון, מול איטליה, במגרש רטוב מגשם. נערי ישראל עלו לדשא בלי נעלי סטופקס, הרבו להחליק, והאיטלקים סגרו עניין עם 0:2 כבר בדקה השמינית. המושג "מט סנדלרים" מעולם לא היה הולם יותר.
ושימו לב לסיפור של אחד האבות שהתלוו לטורניר, ושבנו שיחק בהרכב: "מיד ראינו שיש בעיה בגלל הנעליים. היה גשם והחבר'ה שלנו החליקו. הבן סיפר לי שלפני המשחק האיטלקים צחקו עליהם שאין להם סטופקס. אז למחרת אנחנו ההורים הלכנו לחנות של אדידס וקנינו לילדים נעליים".
ונשאלת השאלה, למה בהתאחדות לא חשבו על זה שבגרמניה עלול לרדת גשם בספטמבר? מה ששוב מזכיר לי את הסיפור על שחקן מליגת העל (שמו שמור במערכת), שטס עם קבוצתו למחנה אימון בהולנד. בבוקר הוא פתח את החלון במלון, התקשר מיד הביתה, וצעק: "רחל, תורידי כביסה, התחיל מבול!"
הפטריוטים - אכזבה לנבחרת הבייסבול הציונית
השבוע כמעט עלינו למונדיאל הבייסבול! כן־כן, נבחרת ישראל השתתפה בטורניר המוקדמות בפלורידה, ומול יציעים קירחים הפסידה 9:7 לספרד במשחק המכריע,
למרות שהייתה פייבוריטית.
ומה הכי מצחיק? שבסגל בן 28 השחקנים היו רק שלושה ישראלים. כל היתר אמריקאים, שחלקם הגדול לא ביקר בארץ מעולם. ככה זה לפי תקנון האליפות. כל מי שזכאי לאזרחות במדינה מסוימת, רשאי לשחק במדינה, גם אם אין לו אזרחות. מספיק שיש לך מקל ואמא יהודייה, ואתה יכול להיות בנבחרת. באמא'שלי.
"כל השחקנים מתעניינים בישראל ומתכוונים לבקר בארץ בקרוב", דיווח מפלורידה אלון ליישמן, כוכב בית־שמש רד־סוקס לשעבר ואחד משלושת הישראלים בסגל. יפה ששחקני הנבחרת שלנו מתעניינים בנו, לא? גם אנחנו מתעניינים בארה"ב. במיוחד בטקסי האוסקר, האמי, וכמובן כשצריך לשים קווים אדומים לאיראן.
לזכות המאמן האמריקאי שלנו, בראד אוסמוס, יאמר שבמשחק הראשון, כשהובלנו 0:7 על דרא"פ, הוא אזר אומץ והכניס את אחד הישראלים, שלמה ליפץ. עובדה שנוצלה עד תום על ידי האפריקנים שצימצמו ל־7:3. בגמר כבר לא שיחק אף ישראלי.
"בלענו גלולה מרה", סיכם אוסמוס, "אבל אפשר לקחת מהטורניר גם דברים חיוביים, כמו הפרחת הבייסבול בישראל". ולי נראה שצריך להחליף מאמן ושהאיש המתאים ביותר הוא ניר קלינגר, שבעיצומו של הסכסוך עם אבי נימני עידכן שהוא מסתובב עם מחבט בייסבול במכונית. אני בטוח שיואב כץ ישמח לעשות עם הנבחרת טרייד־אין.
לפנייה לכתב/ת 
