פסוריאזיס ואקזמה: למה זה קורה ואיך מטפלים?
שתי התופעות המטרידות האלה גורמות לפגיעה חמורה באיכות החיים של החולים בהן. מה הם הגורמים להופעתן, מה ההבדלים העיקריים בין השתיים, איזה סוגי טיפולים קיימים בשוק והאם אפשר לרפא אותן לחלוטין? מדריך
פסוריאזיס היא מחלת עור הפוגעת בכ-3% מהאוכלוסייה, ובישראל מדובר בכ-100 אלף חולים. לצד האקזמה, מדובר בשתי מחלות הפוגעות באיכות החיים של החולים בהן וביכולתם לתפקד ביומיום, מחלות הגורמות לכאבים ואף לחרדה ולדיכאון.
רוצים עוד עצות בריאות? היכנסו לפארם נט
כל מה שרציתם לדעת על פסוריאזיס ואקזמה:
- שליש מהישראלים: לא נעבוד ליד חולה פסוריאזיס
משפיעות על איכות החיים
שני מחקרים שנעשו לאחרונה בדקו את השפעת הפסוריאזיס והאקזמה על פרמטרים שונים בחיי החולים. הראשון הוא מחקר אמריקני שבדק את הפגיעה באיכות החיים של חולי פסוריאזיס ופורסם במגזין Dermatology. השני, מחקר איטלקי שבדק את הפגיעה באיכות החיים של חולי אקזמה ופורסם בכנס ISPOR.
על פי הממצאים, 16% מהחולים בפסוריאזיס הצהירו כי תפקודם העצמאי נפגע בעקבות המחלה, זאת ביחס ל-53% מהלוקים באקזמה. גם תפקודם בעבודה של הסובלים משתי מחלות אלה נפגע: 73% מחולי האקזמה ציינו כי תפקודם בעבודה נפגע מאז שחלו, ביחס ל-31% מחולי הפסוריאזיס שדיווחו על בעיות בתפקוד בעבודה.
בבדיקת תחושות כאב או אי נוחות - 96% מהסובלים מאקזמה ציינו כי הם חשים כאב בתדירות גבוהה, וכך גם 76% מחולי הפסוריאזיס.
הפסוריאזיס והאקזמה משפיעים ישירות על המצב הנפשי של החולים: 56% מהסובלים מאקזמה ו-53% מהחולים מפסוריאזיס דיווחו כי הם חשים חרדה ודיכאון בעקבות מחלתם.
למה הן מתפרצות?
פרופ' אבנר שמר, רופא עור בכיר במרכז הרפואי שיבא, מסביר כי מדובר בשתי מחלות שונות לגמרי: "פסוריאזיס היא מחלה ייחודית בעלת מרכיב גנטי מובהק, היא מופיעה בשכיחות של 3%-2% מהאוכלוסייה ומתפרצת בגילאי 40-20. היא מופיעה בדרך כלל במרפקים, בברכיים ובקרקרפת.
"לעומת זאת, אקזמה היא שם לתמונה קלינית "בעלת" ביטויים רבים. מדובר בדלקת עור ממושכת שיכולה להופיע בכל מיני מקומות בגוף, בדרך כלל רבות בכפות הידיים. הסיבות להופעתה יכולות להיות מגוונות".
לדברי פרופ' שמר, פסוריאזיס מופיע בצורות קליניות שונות, אולם תמיד נראה עור אדום המכוסה קשקשים עבים, והאזור מגרד מאוד.
"בדרך כלל יש למחלה הזו אופי כרוני", הוא מסביר, "פרט לאחת הצורות שלעתים יכולה להופיע אחרי זיהום חיידקי בגרון, בעיקר בקרב צעירים. מדובר בפסוריאזיס טיפתית, הנקראת גם "גוד טייט". הסוג הזה, אם אכן הוא מופיע לאחר דלקת גרון חיידקית, יכול להיות הפיך".
אקזמה יכולה כאמור, להופיע בגלל סיבות שונות וקשה מאוד לאבחן אותה, אם היא מופיעה לאחר אלרגיה לחומר מסוים. "היא באה לידי ביטוי כדלקת עור ממושכת, ובמקום הנגוע מופיע עור אדמדם, סדוק ורגיש למגע", מסביר פרופ' שמר.
פרופ' שמר מוסיף כי הבעיה בזיהוי גורם האקזמה נעוץ בעובדה כי הרבה פעמים קשה להימנע ממגע עם הגורם לאקזמה, ולעתים קרובות פשוט לא מצליחים לזהות את הגורם.
איך מטפלים בפסוריאזיס?
פרופ' שמר מסביר כי יש שלוש דרגות טיפול בפסוריאזיס:
1. טיפול מקומי. טיפול במשחות ונטילת סטרואידים המקלות את הסימפטומים, מקלות את הגרד והכאב ומאפשרות תפקוד יומיומי סביר.
2. טיפול פוטותרפי. טיפול באמצעות קרינת אור. קיימים שני סוגים עיקריים של טיפולים בקרינת אור מלאכותי - UVA ו-UVB. בדרך כלל נדרשים 30-40 טיפולים כדי לראות הטבה במצב. ישנו טיפול משולב בין טיפול באור לבין לקיחת כדור בשם פסורלן - PUVA.
3. טיפול סיסטמי. מגוון רחב של תרופות מרשום הניתנות לחולי פסוריאזיס. בין השאר:
נאוטיגזון: נגזרת סינטטית של ויטמין A, תרופה הניתנת דרך הפה. התרופה גורמת להטבה ניכרת ב-50% מהמקרים. תופעת הלוואי הכי ידועה מהשימוש בתרופה זו היא יובש בעור ובפה.
התרופה אסורה לשימוש לנשים בגיל הפריון. במקרה של שימוש בה בגיל הזה מומלץ לחכות שלוש שנים לפני כניסה להריון.
מטוטרקסייט: תרופה כימותרפית שגורמת להאטה של קצב חלוקת התאים במקומות הנגועים, לקצב רגיל. זאת לאור העובדה שהתאים במקומות הנגועים מתחלקים בקצב מהיר מדי. נרמול קצב החלוקה מצליח לעצור את התפשטות המחלה.
בזמן לקיחת התרופה יש צורך בנטילת חומצה פולית במקביל ומעקב אחר תפקודי הכבד של המטופל.
ציקלוספורין: תרופה המדכאת את מערכת החיסון, שבדרך כלל ניתנת למושתלים ונמצא כי היא מיטיבה את מצבם של חולי הפסוריאזיס.
תרופות ביולוגיות: תרופות המוזרקות אל תוך העור. הן בעלות מנגנון סלקטיבי של פגיעה בסוג מסוים של חלבונים שמופרשים בכמות גדולה אצל חולי פסוריאזיס. ברגע שהתרופות מזהות את החלבון הן מנטרלות את פעולתו.
התרופות מאושרות רק במקרים של פסוריאזיס מפושט מאוד או במקרים קשים מאוד, ואחרי ששני טיפולים סיסטמיים נכשלו.
אחת מתופעות הלוואי של התרופות היא שהן עלולות לעורר שחפת רדומה. לכן, לפני שמתחילים בטיפול חשוב לעשות צילום חזה ובדיקת שחפת.
טיפול מרגיע: סדרת "פסו מדיס" כוללת שלושה תכשירים – ומציעה טיפול משולב באמצעות קרם גוף, שמפו וקרם לחות לקרקפת. המוצרים מבוססים על תמציות צמחים.
- פסו מדיס קרם גוף: מיועד להרגעת יובש, אדמומיות וגירוי בעור הגוף. מחיר: 114.99 ל- 100 מ"ל
- פסו מדיס שמפו: מיועד לטיפול בעור יבש וקשקשי. מסיר קשקשים, מפחית אדמומיות וגרד בקרקפת. מחיר לצרכן: 59.99 ל- 200 מ"ל.
- פסו מדיס קרם לחות לקרקפת: מרגיע קרקפת מגורה, מרכך עור קשקשי, אדמומי ומגרד בקרקפת.
מחיר לצרכן: 89.99 ל- 125 מ"ל.
איך מטפלים באקזמה?
פרופ' שמר מסביר כי גם לאקזמה יש שלוש דרגות של טיפולים:
1. טיפול מקומי באמצעות משחות משמנות, המרגיעות ומבודדות את העור המגרד והאדמומי. שירלי קטרון, רוקחת סופר-פארם, מסבירה כי ניתן לרכוש גם משחות ללא מרשם המקלות את הסימפטומים. לדוגמה:
- לנקורט - משחה המכילה סטרואיד (הידרו קורטיזון במינון של 1%). מומלצת בעיקר למקרים קלים של אקזמה.
- קלינרל - של חברת טבע בשיתוף אהבה, משחה על בסיס מינרלים מים המלח. טובה מאוד גם לפסוריאזיס.
- X-sema - משחה המתאימה למריחה על המקומות המגרדים והאדומים. מורגשת הקלה כמעט מיידית.
2. טיפול באמצעות משחות המכילות קורטיזון. המשחות הסטרואידיות ניתנות במינונים שונים על פי חומרת המחלה. שירלי קטרון, רוקחת סופר-פארם, מוסיפה כי יש מוצרים התומכים בטיפולים הניתנים לחולי האקזמה, והשילוב של השניים מאפשר החלמה טובה יותר. לדוגמה:
- סבוקלם - קרם לחות למצבים של אדמומיות וגרד, מגיע במגוון מוצרים.
- ד"ר עור - מבחר מוצרים הכוללים בין השאר סבון לניקוי, אל סבון, קרם לחות ושמפו לאקזמה המופיעה בקרקפת.
- axera - סדרה שמכילה חומרים פעילים כמו אוריאה ואמוניום לקטט, וגורמת סוג של פילינג לעור ומעוררת יצירת קולגן.
- לקטופיל - קרם לחות לעור רגיש.
- ictyane- קרם ידיים וקרם רחצה המכילים שמנים חזקים מאוד ומיועדים לעור יבש.
3. טיפול בתרופות למצבים שבהם האקזמה אינה מגיבה לסטרואידים. ישנן תרופות שונות לטיפול באקזמה, כמה מהן מבוססות על נגזרות סינתטיות לוויטמין A. אחד הטיפולים המבוסס על נגזרות של ויטמין A הוא טוקטינו, והוא נחשב ליעיל מאוד ומוכח מחקרית לאקזמה כרונית של הידיים.
הטיפול ניתן בכדור ובמחקרים הוכיח יעילות של 50% בהעלמה מלאה או כמעט מלאה של סימני אקזמה לאחר מחזור טיפולים אחד.
התרופה נמצאת בשימוש באירופה ובקנדה ובארץ היא הוגשה השנה כדי להיכלל בסל הבריאות.