בית הקפה מרעיש לכם מתחת לחלון? יש פתרונות

בבתי מגורים משותפים רבים מוקמים בקומת הרחוב בתי קפה או מסעדות. בתי הקפה הללו הופכים לחלק בלתי נפרד מהבית המשותף, והחוקים שחלים על כלל הדיירים בהתנהלות הבניין חלים גם עליהם. לעתים נוצרים סכסוכים בין דיירי הבניין לבין בעלי בית הקפה או המסעדה, בעיקר עקב הרעש וההמולה שבוקעים מהם.

כתבות נוספות במדור שכנים שכנים :

• האם מותר לגרש מטרידים מחדר המדרגות?
• מפחדים להיתקע במעלית? אולי מגיע לכם גנרטור
• חבר בוועד הבית? אולי אתה לא צריך לשלם
  

נשאלת השאלה כיצד החוק מתייחס לתופעה. כמו כל עסק, גם בית הקפה חייב רישיון עסק על מנת לפעול. על מתן רישיון העסק אחראית העירייה או המועצה המקומית. במתן הרישיון צריך לקבל את אישורם של גופים רבים, כגון משרד הבריאות, המשטרה, מחלקת ההנדסה וכדומה.

במקרים רבים מתברר כי בית הקפה או המסעדה אינם יכולים לפעול כלל וכלל באזור המגורים, מאחר שהתב"ע (תוכנית בניין עיר) אינה מאפשרת זאת. במצב כזה צפוי בית הקפה לפנות את המקום, ומנהליו אף עשויים לעמוד לדין פלילי.

באשר לעניין הרעש, קיימים חוקים ותקנות האוסרים על קיומו של מפגע רעש בסביבת המגורים בשעות מסוימות של היום, ומגדירים את עוצמת הרעש המותר בשאר שעות היממה. רק לאחרונה נכנסו לתוקף תקנות חדשות שהקדימו את האיסור על קיומו של מפגע רעש החל מהשעה 22:00 בלילה במקום מהשעה 23:00.

בית קפה בתל-אביב. כמו כל בית עסק, גם בית קפה חייב ברישיון(צילום: מירי חסון)

מה האפשרויות שעומדות בפניכם?

על מנת לקבוע אם מדובר ברעש בלתי סביר, יש להזמין מודד רעש מקצועי, אשר לפי המדדים הקבועים בחוק יקבע אם הרעש הוא סביר או לא. ככל שהרעש בלתי נסבל, יש באפשרותכם לפנות לבעלי בית הקפה ולבקש מהם לבוא לאסיפת דיירים (הלא הם חלק מהבית המשותף) בשעות שבהן הרעש בלתי נסבל. זאת במטרה להראות להם כי תלונותיכם מוצדקות, ולנסות למצוא פתרונות שיהיו מקובלים על כל הצדדים.

מרבית בעלי בתי הקפה הם אנשי עסקים וחשוב להם מאוד "השקט הנפשי" בסביבת העבודה. לכן הם לא ירצו להיכנס לעימות עם הדיירים. ואולם, אם לא ניתן לגשר על הפערים ניתן לעבור לשלבים הבאים:

הגשת תלונה בעירייה: העיריות אמונות באופן עקיף על ביצוע החוק למניעת מפגעים, הן על ידי הסמכה שלהם בחוק ליצירת חוקי עזר עירוניים למניעת רעש, והן בעובדה כי כל רישיון על פי חוק רישוי עסקים, מותנה בקיום הוראות למניעת הרעש לפיכך, אם תוגש תלונה לעירייה, היא יכולה לאכוף על בית הקפה להפחית את עוצמת הרעש כתנאי למתן רישיון עסק.

הגשת תביעה: בפני הדיירים עומדות שתי אפשרויות לניהול התביעה נגד בית הקפה. ניתן לפנות למפקח על המקרקעין

על מנת שיכריע בסכסוך, בטענה כי רעש בית הקפה מונע משאר הדיירים לעשות שימוש טבעי וסביר ברכושם. צריך לזכור כי למפקח אין זכות להכריע בעניין מפגע הרעש בהתאם לחוק למניעת מפגעים, אלא הסמכות ניתנת לו מהוראות חוק המקרקעין בבואו להכריע אם הצדדים עושים שימוש סביר במקרקעין המשותפים.

במקרה שבו הרעש מונע מהדיירים את שימושם הסביר במקרקעין, המפקח יכול להוציא תחת ידו פסק דין המחייב את בית הקפה לפעול באופן שבו כל הצדדים יכולים ליהנות מהמקרקעין. לאחרונה ניתנו מספר החלטות חשובות על ידי המפקח על המקרקעין בתל-אביב, אורן סילברמן.

האחת עסקה בבית קפה ברחוב סוקלוב ברמת השרון, לאחר שהדיירים התלוננו כי הוא השתלט על רכוש משותף. המפקח ציווה על בעלי בית הקפה להסיר את כל המערכות שתלו על קירות הבית המשותף ולפנות את הבמה שבנו מתחת לעמודי הבית וכן את כל הציוד (שולחנות וכסאות) אשר העמידו ברכוש המשותף.

בפסק דין אחר, בנוגע לבית קפה שהשתלט על גינה ברחוב סוקולוב בתל-אביב, קבע המפקח כי גינה היא חלק מהרכוש המשותף וכי השימוש שמבצע בית הקפה בשטח הגינה לא מהווה שימוש רגיל וסביר ברכוש המשותף. לפיכך, הורה לבית הקפה להשיב את מצב הרכוש המשותף לקדמותו.

הגשת תביעה אזרחית בבית המשפט: בתביעה כזו ניתן לבקש צו מניעה זמני וקבוע להפסקת הרעש, ולדרוש מהשכן המרעיש פיצוי מאחר שמדובר במטרד כאמור בפקודת הנזיקין. במקרה שבו תצליחו להוכיח כי מדובר במטרד ליחיד, בית המשפט זכאי לפסוק פיצוי על נזקים מוחשיים שנגרמו לכם (אם תוכיחו, לדוגמא, ירידה בשמיעה או שעברתם דירה לאור הרעש) - ובסמכותו אף לפסוק פיצויים עבור עוגמת הנפש שנגרמה לכם.

הגשת תלונה במשטרה: החוק למניעת מפגעים והתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) קובעות כי העובר על הוראה מהוראות החוק והתקנות, דינו מאסר שישה חודשים או קנס או שניהם יחדיו. המשמעות: מדובר בעבירה פלילית ואתם זכאים לפנות למשטרה ולהגיש תלונה.

על המשטרה להגיע למקום ולבדוק אם אכן מתקיימת עבירה, אך לעתים כשמגיעה המשטרה מפגע אינו מתקיים והשוטר אינו יכול להתרשם מהעבירה, בין היתר מאחר שאין לו את האמצעים למדידת עוצמת הרעש במכשירי מדידה מיוחדים. לעתים מסתפקת המשטרה באזהרה, אך לא אחת בעקבות תלונה על מפגע רעש, מוגש בסופו של יום כתב אישום נגד המרעיש.

הגשת קובלנה פלילית: המחוקק מאפשר לאזרחים במספר מצומצם של חוקים "להיכנס בנעליה" של המדינה ולנהל הליך פלילי נגד הנאשם, במקרים שבהם בחרה המדינה לא לנהל משפט פלילי נגדו. החוק למניעת מפגעים הוא אחד החוקים המסמיכים את האזרחים לנהל את ההליך הפלילי בשעה שהמדינה בחרה שלא לעשות כן.

לפיכך, אם המשטרה החליטה שלא לחקור את האירוע, ולחילופין חקרה אך המליצה לא להגיש כתב אישום, אתם זכאים לנהל את ההליך הפלילי בעצמכם, אם תוכיחו את עובדות העבירה, בית המשפט יפסוק את העונשים הקבועים בחוק.

חשוב להדגיש כי בטרם תוגש הקובלנה, עליכם למסור הודעה לשר להגנת הסביבה על כוונתכם לעשות כן, וכי 60 יום לאחר מסירת ההודעה לא הוגש כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה. יצוין כי ניהול קובלנה פלילית הוא הליך משפטי מורכב, ובית המשפט זכאי לדרוש כי לא תנהלו אותו בעצמכם אלא תסתייעו בעורך דין לצורך כך.