להשאיר את העונש מחוץ להסדרי הטיעון

בשנים האחרונות אנו עדים לביקורת סביב הסדרי טיעון ולהדבקת תווית שלילית על תהליך זה. לאחרונה נחשפנו לביקורת סביב הסדר הטיעון השנוי במחלוקת בפרשת תאונת הדרכים הקשה של שחר גרינשפן. הביקורת הופנתה כלפי פרקליטות המדינה שחתמה על הסדר טיעון קל בצורה קיצונית עם הנהג הדורס. מקרה זה מאפיין הסדרי טיעון רבים בהם בית המשפט נמנע מלהתערב בהסדר הטיעון הספציפי שאליו הגיעו בהסכמה הפרקליטות והנאשם.

בעקבות תאונת הפגע וברח הקטלנית שבה נהרגו שלוש נשים בנתניה, יצאה קריאה וזעקה מפי בני משפחת הקורבנות נגד האפשרות שהפרקליטות תעשה עסקת טיעון מקילה עם הנאשם בדריסה, שושן ברבי.

הסדר הטיעון עם דורס שחר גרינשפן אושר בבג"ץ (צילום: גיל יוחנן)

עוד בערוץ הדעות של ynet:

כל הסיבות שבגללן האמריקנים לא יתקפו באיראן / אברהם זילכה

לא כולל שירות / סופית אייזנברג

במסגרת הביקורת נגד הסדרי הטיעון נשמעת הטענה שהסדרי הטיעון "עוקפים" את בתי המשפט ומגמדים את מעמדם. חוסר ההתערבות מצד בתי המשפט נובע, בראש ובראשונה, מן החשיבות שבתי המשפט מייחסים למוסד הסדרי הטיעון ומהרצון לעודד עריכת הסדרים כדי להקל על העומס הרב על מערכת המשפט. יחד עם זאת, בתי המשפט הוכיחו כבר בעבר שהם אינם חותמת גומי להסדרי טיעון ולא היססו לבטל הסדרי טיעון פסולים.

אני מציע לקבוע בחקיקה, כי הסדרי טיעון יתייחסו אך ורק לתוכן כתב האישום ולעובדות המוסכמות לגבי העבירה. העונש חייב להיות "מחוץ לתחום" של הסדר הטיעון. אין לאפשר לצדדים להגיע להסדר לגבי עונש מוסכם ואף לא לגבי טווח ענישה מוסכם. העונש ייקבע אך ורק על-ידי בית המשפט. הפרקליטות והנאשם יטענו בפני בית המשפט לגבי העונש הראוי בכל מקרה ומקרה, אך הסמכות הבלעדית ושיקול הדעת בקביעת העונש יהיו בידי בית המשפט.

עו"ד ד"ר ליפא מאיר, שותף מייסד במשרד עו"ד ליפא מאיר ושות'

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il