אובמה נגד רומני: דברו עם הגוף
המועמדים לנשיאות ארה"ב חולקים שבחים זה לזה, אך כל אחד מהם שוקד על הופעתו בעימות הראשון, שייערך מחר. האם על רומני "להכות" באובמה או דווקא להיראות נחמד? ומה יעשה אובמה, שהעימות האחרון שלו היה ב-2008?
בחירות בארה"ב 2012 - לכל הכתבות של CNN ו-ynet בעמוד המיוחד
המרוץ לבית הלבן - כתבות נוספות:
למה מתחלקים האמריקנים לחמורים ולפילים?
כל קול חשוב? לא באמריקה. כך עובדת השיטה
התגרשו, נרצחו וזה שקטף בוטנים. הצצה לנשיאים
תשכחו מניו יורק: המדינות שיכתירו הנשיא הבא
אחרי הוועידה הרפובליקנית ומינוי ראיין לסגנו, שלא תרמו לשיפור מעמדו בדעת הקהל, כל שנותר לרומני הוא להשליך את יהבו על שלושת העימותים עם אובמה. הראשון שבהם, שייערך מחר (יום ד') באוניברסיטת דנבר,
הוא החשוב מכולם. רומני הגיע כבר אתמול לדנבר כדי להתכונן. אובמה עזב אתמול את הבית הלבן בדרכו לאירועי בחירות בנבדה ויגיע לדנבר בערב.
הציבור חושב שאובמה ינצח בעימות וזוהי נקודת זינוק מצוינת דווקא לרומני, שהמטה שלו הנמיך ציפיות. מסקר של ה"וושינגטון פוסט" ורשת abc עולה ש-56 אחוזים מהציבור סבורים שאובמה יצא כשידו על העליונה. רומני מגיע לעימות הראשון כאנדרדוג אף על פי שיש לו ניסיון רב משל אובמה בתחום. הוא ניהל 22 עימותים בבחירות המקדימות של הרפובליקנים ונוצח רק בעימות אחד – בדרום קרוליינה. לעומתו, אובמה ניהל את העימות האחרון שלו עם ג'ון מקיין ב-2008.
מחר תהיה זו הפעם הראשונה שהשניים האלה יעמדו על אותה בימה וינשמו את אותו אוויר. הם יצטרכו להיות אדיבים ומנומסים. רומני ירוויח מעצם העמידה על אותה בימה ליד הנשיא המכהן, אבל הוא צריך לעשות משהו כדי לשנות לחלוטין את מצבו. ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי רומני משנן כמה משפטי מחץ כדי לשלוח אגרופים מילוליים לעבר אובמה. נוק-אאוט לא יהיה שם ובתוך מחנה רומני מתווכחים עד הרגע האחרון אם זוהי גישה נכונה.
במציאות הנוכחית, שבה אובמה מוביל בצורה משכנעת במדינות המתנדנדות, הנשיא המכהן צריך לעבור את 90 הדקות בשלום, בלי פליטות פה ובלי תקלות. הוא זקוק לתיקו בעימותים. רומני זקוק לניצחון נחרץ – וזה קשה. הציבור לא יסתפק בביקורת של רומני על אובמה. את זה הוא שומע במשך חודשים ממושכים בתשדירים. אבל הוא לא שומע מרומני תוכנית מקיפה על דרכו הצפויה בבית הלבן, אפילו לא בנושא הכלכלי, שאמור להיות הנכס הכמעט בלעדי שלו.
זוהי ההזדמנות של רומני להתייצב מול אובמה פנים אל פנים, בלי הפילטרים של התקשורת. הוא יעמוד ליד נשיא ארה"ב והצופים יבחנו אם הם מסוגלים לדמיין את האיש הזה יושב בבית הלבן.
ביל קריסטל, מראשי הנאו-שמרנים, אמר לרשת "פוקס" שהוא רוצה לראות את רומני נכנס "מתחת לעור של אובמה" וגורם לו לאבד עשתונות. זה מה שהבסיס השמרני רוצה לראות. כסאח. המתונים יותר רוצים בדיוק ההיפך: לראות את רומני נינוח, מחייך, ממלכתי, עם חוש הומור ומציג לצופים אלטרנטיבה.
ומה בנוגע לתוכן? אובמה ינסה לדחוק את רומני לפינה וללחוץ עליו להציג תוכנית כלכלית. אם רומני ישמח את הבסיס השמרני, הוא יאבד את המרכז. אם יקרוץ לאמצע, הוא ירפה את ידי השמרנים החושדים בו ממילא שהוא רק מתחזה לאחד מהם.
שני המתמודדים יבואו מצוידים בכמה משפטי מחץ, אבל יש מי שמציע לצופים לצפות בעימותים מבלי כלל לשמוע את קולותיהם של המתמודדים. בסופו של דבר לא התכנים יקבעו, אלא שפת הגוף.
בעימות של ג'ון קנדי מול ריצ'רד ניקסון ב-1960, העימות הטלוויזיוני הראשון בהיסטוריה של הבחירות, התכונן ניקסון לעימות מילולי כפי שהיה רגיל מתקופת הרדיו, מבלי להתחשב במראה עיניים. קנדי זכה. כעבור 40 שנה הפגין סגן הנשיא אל גור התנהגות תוקפנית ושחצנית מול ג'ורג' בוש הבן, והדבר גרם לו לאבד נקודות בדעת הקהל. בשני המקרים ניקסון וגור נכשלו בשפת הגוף ולא בשפתם.
הסנאטור ג'ון מקיין, שהיה המועמד הרפובליקני שהתעמת מול ברק אובמה ב-2008, אמר בתחילת השבוע בראיון לרשת CNN שהעימותים "לא ישנו הרבה את עמדת המצביעים. זה לא קרה בעבר ולא יקרה עכשיו. שני המועמדים מגיעים מוכנים מדי. אין שאלה שיכולה להפתיע אותם".