השוק העתיק בסוריה נחרב, ילידי חלבּ מתגעגעים
במשך שנים רבות היה השוק העתיק אתר תיירות פופולרי, עד שהופצץ בידי כוחות אסד. ישראלים שנולדו וגדלו בעיר הגדולה בסוריה נזכרים בעידן אחר: "עד 48' היו לנו שם חיים טובים"
הקרבות הבלתי פוסקים בסוריה לא נעלמים מעיני האזרחים הישראלים שנולדו וגדלו במדינה הערבית. בסוף השבוע קיבלו תושבי חַלַבּ לשעבר תזכורת כואבת לאתר היסטורי שאהבו כל-כך, לאחר שכוחותיו של בשאר אסד תקפו והחריבו את השוק העתיק בעיר. "אני זוכר משם רק דברים טובים וכך זה יישאר", סיפר אדוארד סיט (87), יליד חלב שעלה לארץ ב-1953 ומתגורר כיום בתל אביב.
בחירות בארה"ב 2012
- לכל הכתבות של CNN ו-ynet
פרופ' אייל זיסר, מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב, הסביר כי "מאז ומעולם חלב הייתה העיר המסחרית החשובה של סוריה. דמשק היא אמנם הבירה אבל כשמדברים על המרכז הכלכלי זה ללא ספק חלב, כמו תל אביב בישראל". פרופ' זיסר הוסיף כי "מאז שפרצו המהומות בסוריה, חלב נותרה שקטה כמו שאר הערים הגדולות וכמעט לא היו בה מהומות, עד שבסופו של דבר זה הגיע גם לשם".
בנוגע להפצצת השוק, פרופ' זיסר סבור כי לא מדובר באקט חריג אלא בחלק מהקרבות שמתנהלים בין המורדים לבין השלטון וכי הפעם מדובר יותר בעניין סמלי. לדבריו, השוק נחשב מקום ציורי, עתיק ותיירותי מאוד. "השוק העתיק הוא גם המרכז המסחרי של העיר וגם אזור עתיק בפני עצמו ששרד הרבה מאוד שנים. זו עוד פגיעה אבל זה כבר לא פגיעה במרכז תעשייתי כבעבר אלא במקום סמלי יותר".
סוזי משען (57) מפתח תקווה עלתה לישראל מסוריה בשנת 1973. משען נזכרה השבוע בשוק שהיה מבחינתה "אזור תוסס ומלא חיים שנמצא ליד החומה בעיר". משען סיפרה כי "הבנות היו יוצאות לעשות שם הרבה קניות של בגדים, תכשיטים ואביזרים. אני זוכרת מקום יפה מאוד, מלא בדוכנים וצבעים. כששמעתי על הפיצוץ זה היה מאוד קשה לחשוב על המקום הזה הרוס".
למשפחתו של אדוארד סיט הייתה חנות בשוק שהופצץ. השבוע בביתו בתל אביב הוא סיפר על חיים טובים ושקטים במרכז חלב. לדבריו, "חיינו ממש טוב. עד 1948 היהודים מכרו את הסחורה שלהם בשקט ללא מהומות בכלל, ולאחר מכן זכור לי על מספר בודד של מהומות בבתי כנסת ומבנים של יהודים אבל מעולם זה לא הגיע לשוק".
סיט נזכר כי השוק היה מקום מפגש מרכזי. "היה שם בית קפה", הוא מספר, "והיינו משחקים שם שש-בש וקלפים. עד קום המדינה הכול היה שם טוב. עכשיו ההרגשה היא אחרת. זה כבר עניין של הסורים בינם לבין עצמם. כל מה שנשאר לי משם זה זיכרון ילדות מתוק".
לפנייה לכתב/ת 
