מחפשים הזדמנויות בכלכלת הודו? סעו לגוג'ארט

גוג'ארט, מדינה במערב הודו השוכנת לחוף הים ועל גבול פקיסטן, מוכרת לטיילים הישראלים כמחוז עשיר בשכיות חמדה מימי הפאר של הודו בימי הביניים. לארכיאולוגים היא אזור חפירות שבו התגלו שרידי תרבות עמק האינדוס, ליהלומנים היא מרכז ליטוש יהלומים, אבל למי שרוצה לחזות את פני העתיד היא מהווה הזדמנות להכיר את המקום אליו מתקדמת כלכלת הודו.

• לטורים נוספים במדור של טל רשף
  

גוג'ארט נמצאת בצפון מערב הודו והיא בין המדינות היותר עשירות, מפותחות ומתקדמות בתת היבשת. ממשלת גוג'ארט פיתחה בשני העשורים האחרונים תשתיות תחבורה ואנרגיה מהמתקדמות ביבשת.

כיום פועלים בה 42 נמלים ימיים, 17 שדות תעופה, 60 אזורי סחר מיוחדים (SEZ) ורשת תשתית אספקת גז בת 2,400 ק"מ. לפיתוח הזה ולפעולות המימשל להקלה ברגולציה ובביורוקרטיה, שנועדו לאפשר ולעודד גישה נוחה יותר לחברות ולמשקיעים זרים, יש תוצאות. 26% מסך ההשקעות בהודו מתרכזים בגוג'ארט. היא מספקת כ-40% מהתוצרת התעשייתית של הודו ואחראית על למעלה מ-20% מהייצוא שלה.

הנתונים הללו מרשימים בכל קנה מידה. המדינה מציגה שיעורי צמיחה גבוהים ביותר ומנצלת את המיקום הגיאוגרפי האסטרטגי שלה, כוח העבודה המיומן, רב הלשוניות שלה והממשלה המקומית שהעמידה את הצמיחה הכלכלית והפיתוח בראש סדר העדיפויות. בתור שכזאת היא נמצאת בעמדת זינוק אל השלב הבא בכלכלת הודו. להבין את המגמה שלה משמעו להכיר את המקום שאליו הולכת כלכלת הודו כולה.

ידע וטכנולוגיות כמנוע צמיחה

ב-23 בספטמבר נערך בתל אביב סמינר שאורגן על ידי שגרירות הודו ומכון היצוא הישראלי, שבו הוצג בין השאר החזון שלה. אל הסמינר הגיעה משלחת הודית שכללה ראשי חברות ענק הודיות כמו Sai Info Systems מתחום ה-ICT, קבוצת המזון Anil Mega Food, חברות מתחומי המים, תקשורת, IT, טקסטיל וביו-אנרגיה. מן העבר השני הגיעו, דרך מכון היצוא, עשרות חברות ישראליות, ביניהן: אפימילק, אגליטק, עלומים, אקוויז, אלתא מערכות, נען דן ג'יין, אילה מים, גמא אופריישנס, נאנו-דרמה ועוד. יש בכך כדי ללמד על החשיבות והעניין במיזם הזה משני הצדדים.

החזון של גוג'ארט מתבסס על ידע וטכנולוגיות שיהוו מנוע צמיחה, וזה המקום בו ישראל משתלבת בתמונה. מודל הפעולה מתבסס על תהליך שבו חברות זרות יביאו איתן כלים טכנולוגיים שאותם יישמו במיזמים משותפים עם חברות הודיות מקומיות. הצד ההודי מספק השקעה, כוח אדם והיכרות עם השוק המקומי, החברה הזרה מביאה טכנולוגיה, והרשויות ההודיות, אלה שארגנו את הסמינר, מספקות את המעטפת המקשרת בין הצדדים, מחברת אותם אל אוניברסיטאות ומשאבים ומעניקה להם מטריה מגוננת.

מי שכבר התנסה בעסקים בהודו יודע עד כמה חיונית המטריה הזאת. הודו ידועה בבירוקרטיה ובשחיתות שלה, המהווים מכשול בפני הפיתוח, מעכבים תהליכים ומייקרים את העלויות. מנהל רשות התעשיה של גוג'ארט, מוקש קומר, שהגיע לסמינר ושאיתו שוחחתי על המיזם, מציע מודל שאם יצליח מן הסתם גם ישמש דוגמא למדינות נוספות. הארגון שבראשו הוא עומד מציע את שירותיו כ-one stop shop להקמת שיתוף פעולה טכנולוגי. חברה טכנולוגית ישראלית, אומר קומר, המעוניינת ליצר ולשווק בגוג'ארט וממנה לכלל הודו, יכולה דרך פניה אל הארגון להיות מחוברת אל כל מי שנדרש לשם כך, כולל חיבור אל חברות הודיות מתאימות, מוסדות פיננסיים, רשויות ונותני אישורים.

שיתופי הפעולה מתרבים

חברות ישראליות כבר עשו עסקים מרשימים במדינה זו. לאחרונה זכתה חברת נמלי ישראל במכרז להקמת נמל יבשתי בשווי של כ-600 מיליון דולר בגוג'ארט, וכמו כן דווח כי חברת טבע תקים בעיר סנאנאד מפעל בהשקעה של 45 מיליון דולר ליצור תרופות ללא מרשם רופא (OTC) ותוצרתו תיועד לשוק ההודי וליצוא.

זה אמור להיות אות הפתיחה לשיתופי פעולה הולכים ומתרבים.

ממכון היצוא נמסר כי ממשלת גוג'ארט הכריזה לאחרונה כי בכוונתה להשקיע יותר מ-200 מיליארד דולר בעשור הקרוב בהמשך פיתוח התשתיות, טכנולוגיות מים, אנרגיה חלופית, מדעי החיים, חקלאות וטכנולוגיות מתקדמות של בטחון המולדת (HLS).

כל אלה הם תחומים שבהם לישראל יתרון טכנולוגי יחסי וסיכויים טובים להיכנס ולמכור. בשנים האחרונות עושה גוג'ארט מאמצים רבים לעניין חברות ישראליות לפעול במדינה. דגש מיוחד ניתן לחברות בתחומי הטכנולוגיה החקלאית, עיבוד מזון, IT, התפלה וטיפול במים, פארמה וכימיקלים.

לצורך חיבורים אלה גם יתקיים בינואר 2013 יריד Vibrant Gujarat. שיהיה ה-6 במספר. מדובר ביריד ענק המתקיים מדי שנתיים מאז שנת 2003 ומשך בפעם הקודמת למעלה ממיליון מבקרים. היריד יהווה מקום מפגש וחיבור בין כל מי שיכול וצריך להיות שותף למיזמים שכאלה. הרעיון הוא פשוט: נקודת מפגש אחת, בין אם היא יריד או ארגון גג, מפשטת תהליכים, מורידה את מספר התחנות שבדרך ועקב כך מקצצת בנקודות הסחבת והשחיתות האפשריות.

טל רשף מנהל את פורום אסיה-ישראל לעסקים, יועץ לפיתוח עסקי ועסקים בהודו , מחבר הספר "המדריך הישראלי לעסקים בסין". מרצה לתרבויות ולעסקים במזרח אסיה.