משפט ראווה: לא סופרים את זכאי הדיור הציבורי

עשרות זכאים לדיור ציבורי ופעילים חברתיים התכנסו הבוקר (יום ד') בבת ים, בבית דין עממי לדיור ציבורי שבו הם מבקשים לשפוט בפומבי את האחראים למצבו החמור של הדיור הציבורי בישראל. 

לפני כחודש הפגינו עשרות זכאים לדיור ציבורי ופעילים חברתיים מול משרד השיכון ומשרדי חברת עמידר בערים רחובות, לוד, חדרה וקריית שמונה. אז הכריזו המפגינים על הקמת בית הדין, שבו "יואשמו" בעלי תפקידים שלטענתם הביאו להרס מערך הדיור הציבורי.

עוד כתבות על הדיור הציבורי ב-ynet:

בתים וגעגוע: כשבישראל בנו דירות לציבור   

עסקת הגזירות: הדיל הסודי של ש"ס והליכוד   

הדיור הציבורי בקריסה: "אטיאס צריך להתפטר"

יעל הבסי, פעילה מרכזית במאבק ו"תובעת" במשפט המבוים, הסבירה: "הכוונה היא לעשות צדק עם הזכאיות והזכאים לדיור הציבורי ועם דייריו. לאחר שנים של הזנחה, התעלמות וייבוש מכוון מצד מוסדות המדינה ובתי המשפט, בית הדין העממי מבקש להשיב לנפגעים ולציבור את קולם, ולחשוף את העוול שנמשך כבר עשרות שנים לאלו שהממסד לא סופר".

בית הדין בבת ים. מיואשים מאטימות הממסד(צילום: עופר עמרם)

בזה אחר זה עלו לבמה כ-15 זכאים לדיור הציבורי ו"מומחים" לנושא שייצגו פעילים חברתיים אשר שימשו כ"תובעים" בפני שמונה "שופטים". לכל עד הוקצבה כרבע שעה שבה סיפר את סיפורו האישי והשיב לשאלות התובע.

כך זה נשמע:

"כמה זמן את ממתינה לדיור ציבורי?", שאלה התובעת הבסי את פלורה (פולי) בן עמי, אם חד הורית לשלושה שהתגוררה עד לפני כחודש באוהל ובימים אלו מתגוררת עם אמה בדירת חדר. "חמש וחצי שנים" ענתה בן עמי. 

הבסי: "באיזה מקום את בתור של הזכאים?"

בן עמי: "בפעם האחרונה שבדקתי - במקום רביעי, אבל זה כל פעם משתנה, יורד". 

הבסי: "מודיעים לך כשזה משתנה?"

בן עמי: "לא"

הבסי: "ניסית לשאול מתי תקבלי דירה?"

בן עמי: "תמיד אומרים לי במשרד השיכון שאני במקום הראשון בשבילם, שהם עושים הכול אבל לא קורה כלום. כשאני מגיעה למשרד השיכון, במקום לעזור הם רק מורידים עלינו דאחקות. הגעתי למצב שאני לא יודעת מה לעשות. אני עם נכות, יש לי ילדה עם נכות. אמרתי לפקידה, 'מה אני יכולה לעשות'? אני מיואשת".

שני עשורים ללא בנייה לדיור ציבורי

דו"חות של מבקר המדינה והכנסת מהשנים האחרונות קבעו כי מערך הדיור הציבורי למעשה קרס. כיום ממתינים 2,400 זכאים לדירות. מדובר במשפחות חד-הוריות, משפחות שבהן שני בני זוג עם שלושה ילדים ומעלה, ובעלי נכויות קשות שעומדים בקריטריונים המחמירים של משרד השיכון. בנוסף, לפי משרד הקליטה, יותר מ-27 אלף עולים ממתינים לדירות בדיור הציבורי.  

מראשית שנות ה-90 לא התווספו דירות חדשות למערך הדיור הציבורי והמשמעות היא שעשרות אלפים ממתינים לדירה שכנראה לעולם לא יקבלו. בינתיים הם מקבלים סיוע שעודכן באחרונה על ידי משרד השיכון לגובה של 2,500 עד 3,000 שקלים, בהתאם לגודל המשפחה. לדברי זכאים רבים, הסכום לא מאפשר להם להתקיים. בנוסף לכך, כ-138 אלף איש בעלי הכנסות נמוכות במיוחד מקבלים סיוע בשכר דירה שמגיע עד ל-1,400 שקלים.

המשפט מתנהל במעמד צד אחד מאחר ש"הנתבעים" שזומנו לאירוע ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר השיכון אריאל אטיאס, שר האוצר יובל שטייניץ וראשי החברות המשכנות עמידר, חלמיש ועמיגור לא הגיעו.  

בתום החלק הראשון של המשפט יציגו שבעת השופטים, שעמם נמנים משפטנים, אנשי רוח, כלכלנים ופעילים חברתיים, המלצות קונקרטיות לפעולה לשם תיקון העוולות. לדברי רותי סיני, עיתונאית חברתית ששימשה כשופטת: "מדובר בהזדמנות חד פעמית לאנשים שבמשך שנים שמעו שהם פרזיטים, לא מוצלחים ובלתי זכאים, להשמיע את קולם בראש זקוף. שמענו היום עדויות בלתי ניתנות להכחשה המגובות במסמכים, שמשקפות את האבסורד הגדול ביחס של ממשלות לדורותיהן ושל והחברות המשכנות לדיור הציבורי".

סיני הדגישה: "במשך שנים איש לא נתן את הדין על התעללות והשפלה של עשרות אלפי אנשים וגם היום הנאשמים בחרו שלא להגיע". לטענתה, "המטרה היא להראות שיש אלטרנטיבה ומקומות שבהם קורת גג לכל אדם היא זכות בסיסית שלא ניתנת לערעור".