תנאים מבזים בכיפת ברזל: "בגולני היו מורדים"
מגורים לצד חולדות, מזון שלא מגיע בזמן ושימוש בשירותים כימיים בלבד - תנאי השירות של חיילי כיפת ברזל רק הורעו מאז הביקורת הקודמת. דובר צה"ל: "כלל הליקויים תוקנו"
"בחיל האוויר מנצלים את זה שאנחנו ילדים טובים ולא מסרבים פקודה, כי תנאים מבזים כאלו בגולני מזמן היו נגמרים במרד" - כך טוענים חיילי כיפת ברזל המוצבים בדרום הארץ, נוכח התנאים המחפירים שבהם הם שרויים. נציב קבילות החיילים אמנם ביקר קשות את הצבא על כך, אך חודש לאחר שנחשף כי חיילי מערכת ההגנה האווירית סובלים מתנאי שירות מחפירים, עדויות חדשות שופכות אור על תנאי השירות העלובים ועל היחס המזלזל שלו הם זוכים מצד מפקדיהם.
דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:
פְרָס למפתחי כיפת ברזל: "7 מדינות רוצות לקנות"
170 אלף רקטות מול החץ והכיפה. מפת הטילים
בעבר הלינו החיילים על שינה באוהלים, שימוש בשירותים כימיים, בעיית מזון ומחסור חמור בכוח אדם. בדיקה שביצע בשטח צוות של נציב קבילות החיילים האלוף במיל' יצחק בריק בעקבות תלונותיהם, מצאה שהן מוצדקות. אלא שלא הרבה השתנה, ודווקא בתקופת החגים.
"תחשוב מה זה לשרת שלוש שנים עם שירותים כימיים", סיפרו לוחמים מהסוללה שפרוסה בשבועות אלו סמוך לערי הדרום. "יש פה שירותי שדה בקראוון, אבל אי אפשר להשתמש בהם כי הם לא מחוברים לתשתית ביוב. באחד הקיפולים שלנו המנוף הרים את שירותי הדמה האלה ומתחתם, ליד המגורים שלנו, מצאנו מצבור גדול של עכברים וחולדות".
לוחמים אחרים מחטיבות החי"ר, התותחנים והשריון שנשלחים לתעסוקות מבצעיות באיו"ש, בעזה או בגבול לבנון, נהנים מתנאים טובים הכוללים מטבח וחדר אוכל לצד מועדון עם טלוויזיה ואפילו חדר כושר בחלק מהמקרים. אך לא כך לגבי חיילי כיפת ברזל. "אנחנו לא רוצים שיגידו שאנחנו בכיינים, אז נסתדר עם האייפונים שלנו בשעות הפנאי במגורים. שלא יביאו מועדון, אבל לפחות שחמגשיות האוכל יגיעו בזמן. יש ימים רבים שבהם האוכל מגיע בשעה 15:00, 16:00, ולמפקדים זה לא אכפת. לפעמים אזרחים טובים מביאים לנו אוכל ביתי מהעיר הסמוכה, אבל גם זה בשושו כדי שהמפקדים לא יתנגדו".
החשש של הלוחמים כנראה מבוסס. לפני מספר שבועות, כשאחת הסוללות ירדה לאילת, נאלצו הלוחמים לארגן לעצמם בערב שבת ארוחה מאולתרת מקופסאות השימורים של מנות הקרב. כשאחד האזרחים בסביבה ביקש לכבד אותם במגשי פיצה חמה על חשבונו, הדבר עורר התנגדות: "מפקדת הסוללה שלנו שהייתה שם, סרן רויטל אוזן, סירבה לקבל ממנו את הפיצות וביקשה ממנו שיעזוב את המקום. בחלק מהמקרים הורים מגיעים מהצפון הרחוק עם אוכל נורמלי להביא לנו", מעידים החיילים.
אחד מראשי הערים בדרום, שלוחמי כיפת ברזל הגנו מעת לעת על עירו מירי הקסאמים והגראדים, העיד: "המצב שלהם גרוע. דאגתי שישלחו להם אוכל ומדי פעם גם רכב שייקח את החיילים להתרענן ולהתקלח בקאנטרי קלאב בעיר".
אך לא רק בעיות מזון מעיבות על תחושות הלוחמים. לפחות באחד המיירטים לא נמצא רכב חילוץ או אפילו חובש למקרה חירום, מבצעי או בטיחותי, סמוך לעשרות טילי הטמי"ר. "אין לנו מסדרי רופא כמו שלוחמים אחרים מקבלים, ואם חייל סובל ממשהו הוא צריך לחכות עד שיגיע רכב מינהלתי כדי שיקח אותו לראות חובש. אנחנו רואים רופא רק בין הפריסות, בבסיס האם שלנו חצור שם גם ככה אנו חשים כנטע זר".
החיילים מעידים עוד על לקויות לוגיסטיות דווקא בנקודות הפריסה של המערכת, בלב העורף, סמוך לבסיסים גדולים של צה"ל: "בצפת לא היו מספיק אוהלים אז ישנו על מזרן בשדה פתוח תחת כיפת השמיים במשך יומיים-שלושה. אזרחים באים מדי פעם ומעודדים אותנו. מה שמשאיר אותנו עם עוד מעט טעם טוב זה הסיפוק מהתפקיד שלנו שמציל חיים. הבעיה היא שבחיל האוויר מנצלים את זה שאנחנו ילדים טובים ולא מסרבים פקודה, כי תנאים מבזים כאלו בגולני מזמן היו נגמרים במרד".
חייל אחר הוסיף: "נראה שיותר חשוב להביא לפה את שר ההגנה האמריקני, לחלק פרסים ראויים למפתחי המערכת ולעשות יחסי ציבור לקציני חיל האוויר. את החיילים שבשטח שכחו. כבר שנה וחצי חלפו מאז היירוט הראשון והזוי שבחיל האוויר הטוב בעולם ובאגף הלוגיסטיקה עדיין לא מצאו לנו פתרונות נורמליים".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לוחמי כיפת ברזל פרוסים בשטח בהתאם
להערכות מצב משתנות, לעתים קרובות בהתראה קצרה. הם למעשה בשטח פרטי שנלקח לטובת פעילות מבצעית ויש להחזירו במצב שבו ניתן. תנאי המחייה והתשתית בסוללות הינם כמקובל ועומדים בתקנים של פעילות מבצעית בצה"ל". עוד מסרו בדובר צה"ל, כי המפקדים קשובים לצורכי הלוחמים ועושים כל שניתן על מנת לאפשר תנאים הולמים לביצוע המשימה. "לאחר בדיקת הטענות בשנית נמצא כי כלל הליקויים תוקנו".
גורמים צבאיים טענו עוד כי "התלונות המיוחסות רלוונטיות לפריסת החיילים בשטח בלבד. לפי הגדרות צה"ל, פריסה מבצעית כוללת לינה באוהלים, שירותים כימיים ללא תקן לאמבולנס. קיים רכב פינוי ייעודי בסוללה וקיים חובש הזמין לצרכי החיילים. במידת הצורך החיילים יכולים לראות רופא בבסיס האם של היחידה. קיים איסור להקמת מטבח בפריסה אירעית ובתנאי שטח, ועל כן האוכל מגיע מבסיסים תומכים".