הביאו כבוד לנגב: פרס אירופי ירוק לבאר-שבע

שביל סובב באר-שבע , שביל טבעתי באורך כ-42 קילומטר, והיחיד בישראל שמקיף עיר, זכה השבוע במקום השלישי בתחרות סביבתית של איגוד המטיילים האירופי לשנת 2012. השביל עובר דרך אתרים היסטוריים, אתרי מורשת, אתרי טבע ופריחה, תצפיות ונופים מיוחדים. אולם לא אלו הביאו לו תהילת עולם, אלא דווקא הדרך בה נולד, המודל החברתי-סביבתי שאפשר את יצירתו והעקרונות שעמדו בבסיס התכנון שלו.

לטורים נוספים של עדי וולפסון:

• מה אתם עשיתם השנה בשביל הסביבה?
• על חיות ואפליקציות: טרנדים ירוקים לשנה החדשה
• יצוא מופרז: אם נשאיר את הגז - נרוויח יותר
  

התחרות, שבחנה שבילים שונים באירופה המשלבים בין אלמנטים של פנאי, סביבה וחברה, מצאה את החיבור בין השביל על אתריו לעיר על תושביה, כשילוב ייחודי ומעורר השראה. על כך הוענק הפרס לחברה להגנת הטבע ולוועדה לשבילי ישראל, שיזמו ותכננו אותו.

שביל סובב באר שבע(צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)

הכל בזכות הילדים

תחילת הסיפור בשנת 2007, בפעילות של חוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע בבאר-שבע במהלך שביתת התיכונים הגדולה שהתקיימה באותה השנה. בני הנוער, שיצאו לסיור במרחק הליכה קצר משכונת המגורים שלהם, נחשפו בין הגבעות והפריחה לעתיקות מהתקופה הביזנטית והבינו פתאום שיש להם מתחת לחלון הבית פיסה ייחודית המחברת בין טבע להיסטוריה.

הילדים, שביקשו לשמור את התגלית ולחשוף אותה בפני תושבי העיר, פנו אל הקהילה המקומית של החברה להגנת הטבע וזו הרימה את הכפפה והחליטה לנצל את ההזדמנות ולחבר בין מכלול של אתרים וערכי טבע בסביבות העיר.

השלב הראשון בסימון השביל היה הקמת שולחן עגול המשותף לחברה להגנת הטבע, עיריית באר-שבע, קק"ל, רשות הטבע והגנים, רשות הניקוז שקמה-בשור ורשות העתיקות, בו דנו בעקרונות לתכנון השביל והחליטו על התוואי שלו.

התפיסה המרכזית בסימון השביל, מעבר לרצון לשמר את העבר ואת ערכי הטבע והמגוון הביולוגי הייחודים לאזור, היתה הרצון ליצור חיבור בלתי אמצעי בין התושבים לטבע ולאפשר לכל אחד להגיע לאתרים הייחודים במרחק הליכה מהבית.

לבסוף, לאחר כל התיאומים הנדרשים סומן השביל על ידי הוועדה לסימון שבילים בשנת 2008 ונכנס למפת סימון השבילים בשנת 2011. בשנת 2012 הוא נחנך באופן רשמי על ידי ראש העיר באר-שבע, רוביק דנילוביץ'.

אלמנטים סביבתיים וחברתיים

גם בתכנון השביל הוטמעו אלמנטים סביבתיים וחברתיים רבים. המתכננים ביקשו ליצור חגורה טבעית סביב באר-שבע, המקיפה את העיר הבנויה כיום, ולשרטט בפני מקבלי ההחלטות קו ברור של טבע עירוני לקראת הפיתוח העתידי של העיר.

הידיעה כי רבים מהשטחים הפתוחים בפאתי העיר עתידים להתכסות רחובות ובתים היוותה שיקול משמעותי בתכנון השביל, תוך מחשבה לשמור על איזון בין שימור השטחים והמגוון הביולוגי לרצף הפיתוח העירוני ובמטרה להשתלב בפיתוח של העיר ולא למנוע אותו.

השביל תוכנן גם כמרחב חינוכי, המאפשר לתלמידים ולמבוגרים לצאת ולצפות בערכי הטבע וההיסטוריה המקומיים, להתחבר אליהם, לאמץ אותם ולשמור עליהם וכן כמרחב לשעות הפנאי לטיול במסלולי הליכה ואופניים. בנוסף, השביל תוכנן כך שיתחבר למסלולי סיור בתוך העיר, העתיקה והחדשה, ומהעיר החוצה למרחבי הנגב.

מאז סימונו הפך שביל סובב באר-שבע מוקד משיכה לקהילה המקומית. הוא משמש מקום מפלט לטיילים בודדים ולמשפחות בשבתות ובחגים, מתמלא במטיילים בעונת הפריחה וחלקים ממנו אומצו על ידי בתי ספר מקומיים.

השביל. מקום מפלט לטיילים בודדים ולמשפחות (צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע)

מודל מוצלח

הסיור בשביל לוקח את המטייל להרפתקאה על ציר הזמן של העיר, החל בבאר-אברהם, דרך רחובות העיר העברית הקדומה בתל באר-שבע על מפעל המים הייחודי שלה, חוות ביזנטיות, העיר הטורקית העתיקה וגשר הרכבת הטורקי, עד למצפה בית אשל - אחד משלושת המצפים הראשונים בנגב ואנדרטת חטיבת הנגב לזכר חללי הפלמ"ח שלחמו באזור.

בתוך כך עובר השביל בין אתרים של פריחת חורף של כלניות, עיריות, צבעונים ואירוס שחום, בין תצפיות, גבי מים, לִימַנִים ובתרונות ודרך פארק נחל באר-שבע ובו טיילות, מדשאות, שבילי אופניים והליכה ופארק משחקים.

תכנון השביל והחיבור הייחודי בין ערכי טבע וסביבה ואתרי היסטוריה ומורשת אל הקהילה, מהווים מודל מוצלח לפיתוח של שבילים ואתרים של טבע עירוני בישראל ובעולם. מודל שכזה מאפשר פיתוח עירוני לצד שימור אתרים ומגוון ביולוגי ומאפשר חיבור מחדש בין אדם לסביבה.

מעל לכל, את הסיפור של שביל סובב באר-שבע אפשר להעתיק ולשכפל לכל מקום אחר בארץ. כל מה שדרוש היא יוזמה של כל אחת או אחד מכם, פניה לגופים המתאימים שעוסקים בתחום ברשות המקומית ובארגונים חוץ ממסדיים והרבה סבלנות והתמדה.

החופשה הנוכחית, המבשרת את תחילת עונת הטיולים, היא הזדמנות מצוינת לגלות את השביל, שמספק מרתון של הזדמנויות לטיול בין העבר, ההווה והעתיד של העיר. אז צאו לטייל.

הכותב הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

Read this article in English