ג'ואן ריברס: "אני מודאגת מהמצב במזרח התיכון"
מנחת התוכנית "משטרת האופנה", ג'ואן ריברס, היא לא רק קומיקאית ואייקון גייז. יניר דקל התלווה אליה ליום צילום ושמע ממנה כמה היא מודאגת מהמצב הבטחוני של היהודים בעולם ולמי תצביע בבחירות הקרובות
אם אתם מגיעים בקרוב לביקור בלוס אנג'לס, נסו להשיג לעצמכם כרטיסי כניסה לצילומי התוכנית "משטרת האופנה" עם ג'ואן ריברס. אין ספק שהתוכנית הזו תשאיר אתכם עם טעם חזק של הוליווד, אפילו אחרי שלוש שעות של ישיבה בכיסאות, מחיאות כפיים וצעקות "ביצ' סטול מיי לוּק" - וכל זה בשביל פרק אחד שיימשך בסך הכל שעה (כולל פרסומות).
כתבות נוספות בערוץ הטלוויזיה של ynet:
קהל יקר: הביזנס שמאחורי מחיאות הכפיים
סתיו אמריקני: מה מצב הסדרות החדשות?
האם מיט רומני יסגור את רחוב סומסום?
"משטרת האופנה", תוכנית ביקורות האופנה שבמרכזה בליל בדיחות של הקומיקאית, או אם נאמר את זה תכלס -בידור לנשים ולהומואים, נחשבת לאחת מתוכניות הדגל של ערוץ !E. ביום חמישי האחרון, התייצבתי בשמונה בבוקר כחלק מהקהל, לצילומי התוכנית (שתשודר בסוף השבוע) המתקיימים בבנייני הערוץ בשדרות ווילשייר בהוליווד, בניסיון
לדווח לכם על התחושה בקהל ובתקווה לתפוס את ריברס לכמה מילים.
האולפן הקטן שיכול להכיל 30 איש בקושי, הופך בין רגע למצעד גאווה שלם. מנהל הקהל סאם, לוקח את כל הגייז שהגיעו ומושיב אותם בשורה הראשונה, אחריהם את הנשים, והחברות הטובות שבאו לראות את התוכנית בשביל האופנה, ובשורות האחרונות את זוגות הסטרייטים (המעטים). "ג'ואן אוהבת לראות גייז מולה כשהיא מופיעה," סם מסביר לי, ספק בצחוק, ספק ברצינות, "זה נותן לה השראה."
לאחר שכולנו ישובים, אנחנו מכירים את טוני טריפילי, הכותב הראשי של התוכנית שמכניס אותנו לאוירת ההומור (סוג של מופע חימום) תוך כדי שהוא מסביר לנו את הכללים: "לא באתם לכאן לראות תוכנית טלוויזיה" הוא אומר לנו, "באתם לעבוד, ביצ'ז! אני הולך לנפנף הרבה בידיים לא בגלל שאני הומו, אלא בגלל שכל פעם שאני מנפנף זה סימן להמשיך את מחיאות הכפיים".
אחר כך אנחנו מקבלים הוראות על איך להתייחס לג'ואן (79), או כמו שטריפלי קורא לה - "הזקנה". אסור לצלם, אסור להגעל מהבדיחות שלה ולהגיב לכל מה שהיא אומרת בהערצה ומחיאות כפיים סוערות. "אני קורא לכולם, במיוחד לסטרייטים, להוציא את ההומו שבתוכם ולהגיב לכל בדיחה כמו הומואית ביצ'ית ביקורתית", טריפלי אומר, "התגובות שלכם תמיד תהיינה 'חחח איזה משעשעת את ג'ואן, ווי לאב יו' ולעולם לא, 'איכס, איך את מעיזה לומר את זה'".
אחרי שאנחנו סגורים על ההוראות, מתחילים להגיע חברי פאנל התוכנית בזה אחר זה. אנו מתבשרים שג'וליאנה רנסיק, שבדרך כלל לוקחת חלק בפאנל האופנה, גם היום לא תהיה בגלל חופשת הלידה שלה שתמשך עד נובמבר, ואת מקומה תחליף מליסה ריברס, הבת של ג'ואן וגם מפיקת התוכנית.
ראשונה מגיעה המנחה, שמספרת לנו במאמר מוסגר שקודקודי ערוץ !E בלחץ מהתוכנית היום בגלל שיש בדיחה על קים קרדשיאן וסקס אנאלי. "חשוב לי שתהיו קהל מעודד", היא אומרת, "אל תשכחו שרואים אותנו אנשים שמרנים מצפון קרוליינה וכל מיני מדינות כאלה. תשאירו את זה להם להיות בשוק".
אחרי ג'ואן נכנסת קלי אוסבורן ומספרת לג'ואן ולנו שהיא בהריון. זאת אומרת, שהיא קראה במדור רכילות בריטי הבוקר שהיא בהריון. "קיבלתי על הבוקר 50 אימיילים של פליאה ומזל טוב", הוא צוחקת, "וכל זה בגלל שהתארחתי בתוכנית בוקר באנגליה שלשום, ולא רציתי להתאפר כמו איזה דראג קווין בשש בבוקר, אז עשינו איפור טבעי ואחרי זה כתבו 'הו, היא כל כך שמחה וזוהרת, היא כנראה בהריון'".
אז אחרי חצי שעה של חימום והסברים, אפשר להתחיל. הצילומים אינם מתקיימים בסדר הרגיל של התוכנית. תחילה מצלמים את הקטע עם האורחת (השבוע התארחה השחקנית הצעירה ג'ואנה גרסיה סווישר מהקומדיה החדשה "בית חולים לחיות") כדי לשחרר אותה כמה שיותר מוקדם על פי דרישת אשת יחסי הציבור, ולאחר מכן מתפנים לליין אפ הרגיל של התוכנית. כמעט ללא הפסקה, ג'ואן ריברס שולפת בדיחות כולל הבדיחה הגסה על קים קרדשיאן בשמלה ירוקה ("הטוסיק שלה נראה בשמלה כמו מגרש גולף רק שהחור במגרש הזה יותר מידי גדול"), ובדיחות שיוצאות לה באותו רגע ואינן מתוסרטות ("השמלה הזאת גדולה, שחורה ואין לה צורה. היא האופרה ווינפרי של השמלות").
אחד הדברים הכיפים בלהיות קהל בתוכנית "משטרת האופנה", הוא האוירה האינטימית באולפן. המשמעות של זה היא, שאנחנו זוכים לשמוע סיפורים אישיים של הכוכבים בין צילום לצילום. ג'ואן משתדלת כמה שיותר לענות לשאלות הקהל, מליסה סיפרה שלבתה הלומדת בכיתה ו' יש לראשונה "בויפרנד" ושהיא הציעה לו חברות בהודעת טקסט, וקלי משתפת שאבא שלה (אוזי אוסבורן) סיפר לה, שפעם הוא היה גונב זרי פרחים מהודרים מבתי קברות ונותן אותם לנשים שהוא היה יוצא איתן לדייט.
ג'ואיש מאם
הצילומים מסתיימים כמה דקות לאחר השעה 11 בבוקר. ג'ואן מצטלמת עם שתי נשים שמגיעות במיוחד מקליבלנד ומבקשות חתימה על הספר החדש שהוציאה. כשהיא שומעת שאני מישראל, היא מיד שולפת את הג'ואיש מאם ושואלת אותי "איך אתה חושב שדברים יסתיימו במזרח התיכון? אני כל כך מודאגת, אתה לא יודע עד כמה. בשבוע שעבר ישבתי לארוחת ערב עם חברים לכבוד חג הסוכות וזה היה הנושא העיקרי סביב השולחן. אני מצביעה למיט רומני רק בגלל ישראל. אין ברירה".
מחמם את הלב. ביקרת כבר בישראל?
"בטח. ביקרתי בישראל עם לילי ספרא, ואני אגיד לך שזו הדרך הנכונה לבקר בארץ. לך תסתכל על כל הבניינים שכתוב עליהם 'ספרא'. ראיתי את הפילהרמונית, והייתי במוזיאון השואה ובמוזיאון לאמנות מודרנית, אני ממש אוהבת את ישראל, אבל אף פעם לא הופעתי שם ואת זה אני לא מבינה. אף פעם לא לא הזמינו אותי".
לאחר שהורדנו את ענייני המצב הבטחוני של ישראל מהלב היא דואגת לקדם את כל מה שאומרים לה, והיא עושה את זה בצורה כל כך ישירה שזה מצחיק ("תרשום ואל תשכח להזכיר שמליסה לובשת בגדים של זפוס, דה קול פיפל און ליין"). כשסיימנו גם עם זה, התעניינתי בצד המשפטי של ההומור שלה.
יש בדיחות שסיבכו אותך?
"תראה, כל העבודה על הבדיחות מתחילה אצלי בבית ביום רביעי בבוקר", היא מנדבת את המידע, "אני יושבת עם מליסה והמפיקים ואנחנו עוברים על עשרות תמונות שהתפרסמו במהלך השבוע, כדי לבחור מתוכן את אלה שנתעסק בהן בתוכנית. אחרי זה אני יושבת עם עוד ארבעה כותבים שהם קומיקאים וחברים שלי ואנחנו עובדים בערך עד חצות באותו לילה כדי להשלים את הבדיחות ולסיים את התסריט, אז בעצם העבודה היא מרביעי ב-9 בבוקר עד חצות.
"הצילומים נערכים בחמישי בבוקר, ורק אז אנחנו ממש יודעים מה באמת עובד. רק לאחר מכן עורכי הדין של התוכנית ושל הערוץ נכנסים לפעילות ועובדים ממש עד הרגע האחרון ומורידים לנו חלק מהבדיחות. יש גם דברים, ראית למשל היום, שביקשו ממני לעשות איזה בדיחה וסרבתי, זה בגלל שפתאום אני מבינה שהבדיחה לא תעבוד. בסופו של דבר, מה שרואים בתוכנית זה בערך שליש מהבדיחות שאנחנו כותבים, אבל אני יכולה להגיד לך שבדרך כלל אלה הבדיחות הכי מצחיקות".
"העורך דין שלנו, בריאן, שהוא גם גיי אגב, הוא ממש מעולה", מוסיף לי טוני לאחר מכן. "פעם היו לנו עורכי דין שפשוט עשו איקסים על בדיחות בלי חשבון, ואצל בריאן יש תמיד הסבר מה הבעיה בבדיחות מסויימות ולמה צריך לשנות אותם או להוריד. היה משהו על וודי אלן השבוע שהורדנו כי לא רצינו להסתבך".
ג'ואן, איך הפכת פתאום לאייקון אופנה? מאיפה זה בא לך?
"זה תמיד היה שם. תמיד התעניינתי באופנה. אפילו כשלמדתי תאטרון עבדתי בעיצוב חלונות ראווה, וזה מבחינתי אופנה.
תמיד אהבתי את זה. כשהנחתי את טקס האמי לפני 20 שנה, החלפתי שש שמלות, מה שמראה שתמיד אהבתי אופנה".
אז את אייקון אופנה, אייקון גייז, וגם אייקון יהודי. טוב לך עם זה?
"תודה לאל. אני חושבת שזה זמנים קשים ליהודים. חברים שלי עכשיו חזרו מצרפת ואמרו לי שזה פשוט מפחיד מה שהולך שם. תראה, העולם מתפוצץ, ושוב, תמיד מאשימים אותנו. אבל אני תמיד מאלה שידברו על זה ויקומו ויעשו משהו".
"משטרת האופנה", ימי שישי בשעה 17:30, ערוץ !E