לא צחוק: אין יורש ל"סיינפלד" ו"חברים"
שני ז'אנרים קומיים עומדים בלב עונת הסתיו האמריקנית: קומדיית מצבים, כי עולים הרבה סיטקומים חדשים וקומדיה של טעויות, כי עולים הרבה סיטקומים חדשים שנראים כמו טעות
לא יודע מה כל כך מצחיק את האמריקנים. הכלכלה שלהם בקנטים, הסינים דורסים אותם, המוסלמים הורגים בהם והרוסים לא סופרים אותם. בחודש הבא יתמודדו על הנשיאות מועמד דמוקרטי שהתחיל כהבטחה ונשאר רק עם תקווה בתוך פוסטר, ומועמד רפובליקני יותר שמרן מארצ'י בנקר שחולק עם בנימין נתניהו ספונסר וכישרון הרסני לשגיאות מביכות. ועוד לא הזכרנו שאחד הסמלים הכי גדולים של האומה מתווכח עם כיסאות ושהאייפון 5 לא משהו. בעצם אולי זאת הסיבה שהאמריקנים צוחקים. מה נשאר להם חוץ מלצחוק?
מה עוד קורה בטלוויזיה האמריקנית?
ג'ואן ריברס: "מודאגת מהמצב במזרח התיכון"
האם מיט רומני יסגור את רחוב סומסום?
הטלוויזיה האמריקנית מרימה את הכפפה, ובסתיו הקרוב יופגזו הצופים בארטילריה קומית כבדה. נושאת הדגל היא כמובן NBC, שמבחינתה הסיטקום מעולם לא מת. כשהטלוויזיה האמריקנית חיפשה את עצמה בין דרמות במשקל כבד לסדרות ריאליטי במשקל של מתחרה מורעב ב"הישרדות", NBC שמרה על הקו האסקפיסטי שמנחה אותה כבר שלושה עשורים: להצחיק את הצופה.
הקומדיה היא משלח ידה העיקרי של NBC מאז "משפחת קוסבי". הדומיננטיות של הרשת, ששלטה במשך שני עשורים בטבלאות הרייטינג של יום חמישי עם בלוק מפלצתי של אווזות שמטילות פסלוני זהב ("סיינפלד", "חברים", "פרייז'ר"), החלה להתערער בתחילת המילניום. "הישרדות" של CBS בישרה על הרבה שינויים בטלוויזיה ובתרבות בכלל - אף אחד מהם לא לטובה - אבל בראש ובראשונה היא סימנה את מות ה־Must See TV של NBC. את כתב הכניעה הרשמי, "המתמחה", הציגה NBC בסתיו 2004. אבל את הצניחה חזה סת' מקפרלן כבר ב־2000, כשהציב מחוץ למשרדי הרשת המאוירים ב"איש משפחה" את השלט "היה לנו פעם את 'סיינפלד', זוכרים?".
משפחת קוסבי החדשה. הטריילר לעונה הרביעית של "משפחה מודרנית"
ל-NBC לא לקח זמן רב להתאושש. בחורף 2006 נוסד בלוק סיטקומי חדש: Comedy Night Done Right. היו שם "רוק 30", "המשרד", "קוראים לי ארל" ו"סקראבס", ובהמשך גם "קומיוניטי", "מחלקת גנים ונוף" ואחרות. אבל חבל ההצלה של הסיטקום הגיע בכלל מ-ABC: "משפחה מודרנית", משאבת צופים ופרסים שהצליחה לקרוא תגר על שלטון הריאליטי. "שני גברים וחצי", "המפץ הגדול" ו"איך פגשתי את אימא" היו שם לפניה, אבל נגררו לצמרת אחריה; "הבחורה החדשה", "ערים כל הלילה" ואחרות נולדו בעקבותיה. "משפחה מודרנית" היא בעצם "משפחת קוסבי" החדשה.
ועכשיו אנחנו מגיעים לבעיה. "וויטני", "ערים כל הלילה", "פרברי הגיהנום": סדרות נחמדות, אבל איך לומר, "סיינפלד" זה לא. חלקן הפתיעו לטובה ברייטינג ("מרוששות" רשמה את הפתיחה המוצלחת ביותר של סדרה מתוסרטת מאז 2005); אחרות לא סגרו עונה ("השטויות שאבא שלי אומר", !Man Up); ויש כאלה שבכל זאת ממשיכות, השד יודע איך ("גבר מי שנשאר אחרון"). אף אחת לא הבריקה, ובכל זאת, רוח הסתיו שוב מביאה אל המסך חזיונות קומיים לא מלהיבים.
מקווה להיות משפחה מודרנית. "The New Normal"
"ערים כל הלילה" אחראית לכך שחייהם הקשים של הורים צעירים, מנוע עלילתי לעוס כצעצוע של פישר פרייס, משתלטים על לוח השידורים. הנה, רק ב-NBC תמצאו שתי סדרות כאלה: "The New Normal" שמקווה להיות "משפחה מודרנית", שמציגה זוג גיבורים הומואים ובכל זאת מצליחה להיות אחת הסדרות המועדפות על מצביעים רפובליקנים (שאוהבים, אגב, גם את "שקר לי". תסיקו לבד את המסקנות); ואני נותן לכם ניחוש אחד כדי להבין במה עוסקת "Guys with Kids".
אבל הנשק הכי כבד של NBC הוא !Go On, שבה מגלם מת'יו פרי שדרן ספורט שמאבד את אשתו בתאונת דרכים ומצטרף לקבוצת תמיכה. כבר מצחיק. פרי נכשל בשנים האחרונות עם "מיסטר סאנשיין" (ועם עוד פיילוט כושל ל"שואוטיים"), אבל הוא יכול להיתלות ברנסנס של מאט לה בלאנק, שנפל עם "ג'ואי" וקם עם "אפיזודס".
חוץ מזה מעלה NBC גם את "Animal Practice", שמתרחשת בבית חולים וטרינרי ובגלריית הדמויות שלה יש קוף בשם ד"ר ריזו. רק על בסיס הגימיק הזה אני צופה לה התפתחות אבולוציונית קצרה והרדמה מוקדמת. ל"פן 1600" שתעלה בהמשך העונה אולי צפוי עתיד ורוד יותר; בכל זאת היא משיבה לכס הנשיאות את ביל פולמן 12 שנים אחרי הקדנציה ההרואית ב"היום השלישי". אולי זה לקח לכל השמאלנים אוהבי אובמה בקהל, שבטח כבר יחגגו בשלב זה את ניצחונם.
מת'יו פרי. יעשה את זה הפעם? הטריילר ל- GO ON
NBC מפגיזה עם עשר סדרות קומיות חדשות, אבל היא ממש לא לבד. גם באי־בי־סי מושפעים מ"ערים כל הלילה" ומציגים את "How to Live with your Parents for the Rest of Your Life", שמחזירה אם חד־הורית לבית הוריה, האימא האיומה מ"העשב של השכן" (אליזבת' פרקינס) ואח הכאפות מ"כולם אוהבים את ריימונד" (בראד גארט).
פוקס מציעה את "The Mindy Project", פרי עטה ובכיכובה של מינדי קיילינג ("המשרד"), אחד השמות הכי חמים בעולם הבידור האמריקאי כרגע. מצד שני NBC ויתרה על הפרויקט הזה, שמתויג כגירסה טלוויזיונית של "ברידג'ט ג'ונס". אותי הם איבדו בדיוק ברגע הזה. מי שמבטיחה לא פחות עבור פוקס היא "בן וקייט", סיטקום על שני אחים שעוברים לגור ביחד (בני משפחה שעוברים לגור ביחד, לא שמעתם את זה כבר שתי פסקאות). לפחות בית היוצר חלומי: נאט פקסון (חתן האוסקר על תסריט "היורשים") וג'ים ראש ("קומיוניטי").
אין יורשות, יש פורשות
מחפשים מקוריות? ב-CBS יש סיטקום בשם "שותפים" על שני חברים טובים, ארכיטקטים שעובדים ביחד, ועל בחורה שמתארסת עם אחד מהם ומערערת את מאזן הכוחות. רגע, באמת מחפשים מקוריות? כי זה בדיוק מה שקרה לפני 17 שנה בסיטקום בשם "שותפים" (פוקס), שחולק עם הסדרה הנוכחית גם במאי פיילוט, שם של גיבורה ומשבצת שידור. החידוש: אחד מהשותפים הוא גיי (למה ציפיתם מהיוצרים של "וויל וגרייס"?), ובן הזוג שלו היה פעם סופרמן (ברנדון ראות').
CBS הלכה גם על "Friend Me", על שני חברים טובים שמתחילים לעבוד ביחד בחברה סטייל "גרופון". אין, אמרתי שהחבר'ה שם מקוריים. מה שכן, כריסטופר "מקלאבין" מינץ־פלאס כאן, אז אולי עוד יצא מזה משהו. ואם לא, תמיד אפשר לצרף אותו לערב "מבוכים ודרקונים" ב"המפץ הגדול".
נו סופ פור יו. מתגעגעים ל"סיינפלד"?
אז אין "סיינפלד" חדשה באופק הטלוויזיוני, ומה שבאמת עצוב זה שהכמעט־סיינפלד נאלצת לפנות את מקומה לטובת כל המטען הקומי המפוקפק הזה. כן, "רוק 30" פותחת עונה אחרונה ומקוצרת. זה סופה של סדרה מבריקה עם קצב אש של אדי מרפי, דמויות מעולות ויחס לא מקובל של שנינויות לדקת שידור, שגם אחראית לתחייתו של אלק בולדווין ולהזנקתה של טינה פיי, על כל המשמעויות הפמיניסטיות הנלוות. מצד שני, את ההצלחה הרייטינגית של "סיינפלד" היא מעולם לא הצליחה לשחזר. אפילו לא קרוב.
"רוק 30" היא תמונת המראה השחורה של "שני גברים וחצי" ודומותיה. ויש נבחרת שלמה כזאת של סדרות מתוחכמות ונטולות פסקול של צחוקים, עם יוקרה ביקורתית ורייטינג פושר. "קומיוניטי" פותחת את עונתה הרביעית בלי היוצר (דן הרמון) ובלי משבצת השידור המקורית.
זה לא מבשר טובות, בטח כשיורים בכל מי שעומד לידה בתא הקומדיות האינטליגנטיות של NBC; עם "רוק 30" תוצא להורג גם "המשרד" (דווקא הקומדיה הכי מצליחה של הרשת) אחרי תשע עונות.
ועם זאת אפשר להתנחם בעובדה שסדרות שנאבקות על השלט מצליחות להגיע רחוק כל כך: "לואי" ו"על הפנים" (ימשיכו לעונה רביעית), "מחלקת גנים ונוף" (פותחת עונה חמישית), "פילדלפיה זורחת" (סגרה חוזה עד עונה תשיעית). "תרגיע" צלחה כבר שמונה עונות, אך כפי שסיפר נשיא מחלקת התוכן של HBO, מייקל לומברדו, "לראשונה לארי לא אמר בסיום העונה 'אני לא רוצה לעשות את זה יותר'". ואם לארי רגוע, כולנו צריכים לדאוג.