בלי כעסים: איך תתמודדו עם גילוי הפרעת הקשב?

בחברה ובתרבות בה אנו חיים רווחת הדעה שההתנהגות הגלויה לעין של הילד והישגיו הביצועיים והלימודיים, הם ציון לאיכות החינוך של ההורים. לכן, בנוסף לעובדה שהורים לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז נדרשים להתמודדות יומיומית קשה, הם גם נשפטים על ידי הסביבה כהורים לא טובים המתקשים בהצבת גבולות, מתקשים בחינוך נכון ולעתים גם מזניחים ואלימים. זו הסיבה שמשפחות לילדים עם לקויות למידה קשב וריכוז נמצאות בסיכון גבוה לקשיים פסיכולוגיים, בשל ההשפעה השלילית המצטברת של הקשיים, הרגשת הקורבן, האובדן וההתשה שהן חוות, ולכן גם גובר הצורך לתמיכה ולהתערבות טיפולית.

הפרעת הקשב והריכוז מבלבלת ומתסכלת את כל הגורמים השותפים בהתמודדות: הילד, ההורה והמורה. למרבה הצער הורים רבים אינם מכירים את המאפיינים והם עומדים חסרי אונים מול סימנים סותרים בתפקודו הכולל של הילד.

עוד על הפרעת קשב וריכוז בערוץ הורים:

לא מממש את הפוטנציאל: מחוננים עם ADHD 

5 כללים שישיגו לכם בוקר שקט עם ילדי ADHD

ADHD: חייבים לשבת עם הילד להכין שיעורים? 

לא סתם שובב: איך לזהות הפרעות קשב בגיל הרך

ההתמודדות עם הקושי של הילד כרוכה במתח רב. הורים מפתחים הגנת יתר כלפי הילד הלקוי וניכרת ירידה בתשומת הלב שלהם להתפתחות ולצמיחה של יתר בני המשפחה. לעתים קרובות עולות במשפחה בעיות בריאות, תחושה של מוגבלות והיעדר חופש לעשות ככל העולה על רוחם. לעתים ההתמודדות היומיומית יוצרת תחושות של דיכאון בעוצמות שונות ומחקרים מעידים בראש ובראשונה על דיכאון של הילד עצמו.

ילדים עם הפרעת קשב וריכוז זקוקים להורים נוכחים ומעורבים המסוגלים לתמוך, לסנגר ולסייע בידם למצוא את דרכם בחיים.

הופעתה הבלתי צפויה של ההפרעה על סדר היום המשפחתי מכריחה את ההורה להתעמת מחדש עם תכנים שהמגע עמם לא תמיד חיובי, וישנה העדפה ברורה להשאירם נעולים וחתומים. הורים רבים, שבעצמם סובלים מההפרעה, עלולים לזלזל במה שעובר על ילדיהם מתוך תחושה ש"גם הם היו שם" - אבל הצליחו בחיים למרות זאת. 

אמירות אלה הן אמירות מתחמקות מהקושי ומההתמודדות. להורים היו ציפיות מסויימות מהילד מרגע שנולד – שיצליח ושיהיה מוצלח מהם, שיגשים את מה שהם לא הגשימו בחייהם. והנה הוא מגיע לגן או לבית הספר ופתאום אותו הילד, זה שתלו בו תקוות גדולות ונצורות, מאובחן כסובל מהפרעות קשב או לקויות למידה. רק צמד המילים כבר מעורר אצלם חלחלה והרגשה לא נעימה.

הילד שלי עם הפרעת קשב? מה פתאום!

ישנם הורים שאף מכחישים בשלב הראשוני את הקביעה (הילד שלי? מה פתאום?) אך אט אט טופחת המציאות על פניהם. המפגש עם הקושי פותח אצל חלק מההורים תיבת פנדורה, שהייתה נעולה היטב במשך שנים רבות. תיבת זו מכילה הרבה כעסים, תסכולים ותחושות כישלון סביב הקשר עם בית הספר ועם הלימודים.

לאחר שנים ארוכות של הכחשה מעורר המפגש המחודש תחושות לא ברורות ורגשות שאין להם שם. בשלב הראשון ההורה לא ער לקשר ההדוק שקיים בין הרגשות העזים שמתעוררים בו ביחס להפרעת הקשב והריכוז שממנה סובל הילד, לבין התחושות שליוו גם אותו כילד ביחס לתפקודו כתלמיד וההתייחסות שלה זכה מצד הוריו ומצד בית הספר.

כיצד אפשר, אם כן, לטפח ולפתח יחסים טובים במשפחה, נטולי כעס ורגשות שליליים הן של ההורים והן של הילד? הפתרונות שיוצעו כאן אינם פתרונות קסם. דרושה התמדה ועקביות, אך הורה שייקח על עצמו את האתגר, יוכל אט אט ליהנות מהתוצאות ולחוש ולו במעט הקלה מסוימת בקשר עם הילד:

1. טפחו אצל הילד כל כישרון קטן

חשוב לטפח אצל ילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז כל כשרון, ואפילו הקטן ביותר: משחק כדורגל, טיפול בבעלי חיים, שחייה. כל תחום שבו ההורה מגלה כי יש לילדו נטייה אליו – חשוב לטפח ככל האפשר על מנת להעלות את הדימוי העצמי שלו ולהפחית תסכול וכעס. ההורה יכול לשלב את הבילויים עם הילד בעיסוק בתחביב או בכישרון שהתגלה (למשל לנסוע איתו לעיר אחרת להחלפת פריט אספנות ולשוחח בדרך על הרכישה החדשה שתתבצע בקרוב), וכך הקשר הטוב והחם הולך ומתהדק.

2. הצטרפו לקבוצת תמיכה

המפגש עם הורים אחרים שנמצאים באותו מצב מסייעת להגברת תחושת המסוגלות של ההורים, משפרת את יכולת ההתמודדות ההורית ומפחיתה לחץ הורי. קבוצת תמיכה עוזרת מאוד להורים, שחשים שהם אינם לבדם במערכה. הורים שהשתתפו בקבוצות תמיכה מעין אלה מדווחים על שיפור ניכר בכל תחומי החיים, החל משיפור ההישגים הלימודיים של הילד ועד לשינוי לטובה במישור החברתי, במערכות היחסים בבית, בתחושת הערך והדימוי העצמי, הן של ההורה והן של ילדו.

3. הרבו במחמאות

חשוב להרבות במחמאות על כל הצלחה קטנה. במידת הצורך, כאשר נראה שתמיכת ההורים אינה מספיקה, מומלץ להיעזר בטיפול מקצועי כמו תרפיה באמנות, מוסיקה, דרמה ועוד.

4. אל תוותרו על גבולות ומשמעת

אסור לוותר לילד הסובל מהפרעות קשב וריכוז על גבולות ומשמעת בבית. אל תעשו לו הנחות.

ילדים, בעיקר אלו הסובלים מהפרעת קשב, זקוקים לגבולות בטוחים ועל ההורים להתמיד בהם.

5. דברו בנועם

לילד הסובל מהפרעות קשב וריכוז יש לדבר בנועם. גם אסרטיביות יכולה להיאמר בנועם ולא בצעקות. מובן שעצה זו יעילה וטובה גם לילדים שאינם סובלים מהבעיה, אך לילד הסובל מהפרעת קשב קשה יותר להתמודד עם טון תוקפני וצעקני. בין כך ובין כך הוא סובל מדימוי עצמי נמוך, רגשות תסכול ואשמה - ואין צורך להחריף אותם.

6. הרעיפו חום ואהבה

זהו הדבר החשוב ביותר – החום והאהבה: לחבק מדי פעם חיבוק חזק, טוב ואוהב ולומר: "אני אוהב אותך וגאה בך, כך כמו שאתה".