משפחה מוציאה בחודש 14 אלף שקל; רבע לדיור
נתוני הלמ"ס ל-2011: ההוצאה החודשית למשק בית בישראל עמדה על 13,967 שקל בממוצע. מדובר בעלייה של 3.4% לעומת 2010. ההוצאה על דיור גדלה ב-3.6%, ועמדה על 3,500 שקל לחודש. שיעור משקי הבית שבבעלותם מנוי לכבלים או ללוויין ירד לכ-62%, לעומת 73% לפני עשור
ההוצאה החודשית לתצרוכת למשק בית בישראל עמדה בשנת 2011 על רמה ממוצעת של 13,967 שקל. עלייה של 3.4% לעומת שנת 2010, אז עמדה ההוצאה הממוצעת על רמה של 13,496 שקל לחודש. כך עולה מסקר הוצאות משק הבית לשנת 2011, שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).
- ב-2010: ההוצאה החודשית עמדה על 13,496 שקל
- משפחה בישראל מוציאה 3,374 שקל על דיור
- מאחורי הסקרים: האם אכן כולנו באוברדראפט?
ההוצאה הכספית הממוצעת למשק בית, שאינה מביאה בחשבון את שוויה של דירה או רכב בבעלות או שווי שימוש ברכב הממומן על ידי מקום העבודה, עמדה על רמה של 10,543 שקל בחודש. גם כאן, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת שנת 2010.
על פי נתוני הלמ"ס, שיעור הגידול בהוצאות משקי הבית זהה לשיעור הגידול במחירים, ולכן יש לייחס את כולו להתייקרויות ולא לגידול בצריכה.
סעיף הדיור, שמהווה את הסעיף הגדול ביותר בהוצאות משקי הבית בישראל, היווה ב-2011 כרבע מסך ההוצאות החודשיות, ללא שינוי מהותי מאז 2010. ההוצאה על דיור גדלה במהלך 2011 בשיעור של 3.6%, לצד עלייה במחירים של 5.9%. כלומר, רוב הגידול בהוצאה מיוחס להתייקרויות. סעיף הדיור עמד בממוצע על 3,500 שקל לחודש.
ההוצאה על ריהוט וציוד לבית, לעומת זאת, גדלה בשיעור משמעותי של 15.3%, בעוד שהמחירים ירדו דווקא ב-1.3%. כמו כן חלה עלייה של 10% בהוצאה על בריאות.
מה קונים העשירים ומה קונים העניים?
כבכל שנה, כוללת סקירת הלמ"ס השוואה בין חמישוני הכנסה, המאפשרת למדוד את ההבדלים בהרגלי הצריכה של בעלי הכנסות שונות. מההשוואה עולה כי הפערים הגדולים ביותר בהוצאות הם בתחום התקשורת והתחבורה, החינוך והתרבות והבריאות.
משקי בית מחמישון השכר העליון (20% ממשקי הבית שבהם נמדדה ההכנסה הגבוהה ביותר) הוציאו ב-2011 פי 4.3 ממה שהוציאו משקי בית מהחמישון התחתון על תחבורה ותקשורת. הם הוציאו פי 3.3 על בריאות ופי 2.4 על חינוך, תרבות ובידור.
פערים נמוכים יותר נמדדו בהוצאה על מוצרים בסיסיים, כמו מזון והלבשה. משקי בית מהחמישון העליון הוציאו פי 1.5 על מזון ופי 2.1 על הלבשה והנעלה לעומת משקי בית מהחמישון התחתון.
אך קיימת דרך נוספת למדוד את הפערים והיא על ידי השוואת האחוז מכלל ההוצאה שמוקדש לכל סעיף. כך, למשל, ההוצאה על מזון בקרב בני החמישון התחתון היוותה בשנה שעברה 22.2% מכלל ההוצאה, לעומת 13.6% בלבד בקרב החמישון העליון.
מנגד, כאשר בוחנים את ההוצאה על תחבורה ותקשורת מתהפכת התמונה, כאשר הוצאה זו תופסת רק 13.8% מהוצאות משקי הבית בחמישון התחתון ו-24.4% מהוצאות משקי הבית בחמישון העליון.
באופן מעניין, אין שינוי מהותי בין חמישוני השכר בכל הנוגע להוצאה על בידור, חינוך, תרבות ובריאות. סעיפי ההוצאה הללו תופסים נתח דומה בעוגת ההוצאות של כלל האוכלוסייה, ללא קשר לרמת החיים של כל משק בית.
עוזבים את הכבלים?
הסקירה כוללת גם ניתוחים מעניינים בנוגע להרגלי הצריכה של אוכלוסיית ישראל. השנה ניכרת בה המגמה שלפיה יותר ויותר צרכני תקשורת עוזבים את חברות הכבלים לטובת רכישת ממיר דיגיטלי או צלחת לוויין.
שיעור משקי הבית שבבעלותם היה מנוי לחברת כבלים או לוויין ירד מ-73.2% ב-2001 ל-61.8% ב-2011. במקביל, עלה השיעור משקי הבית שבבעלותם צלחת לווין או ממיר דיגיטלי, ל-17.3% ו-22% בהתאמה.
באופן כללי, גם השנה נמשכת מגמת הגידול בשיעור הבעלות על מחשבים, טלפונים ניידים ומנויים לאינטרנט. גם כאן נרשמו פערים משמעותיים בין חמישוני השכר, כאשר בבעלות על מחשב, מנוי לאינטרנט ומכונית נרשם פער גדול במיוחד.
נמצא, כי ל-94.3% ממשקי הבית בעשירון העליון יש מחשב בהשוואה ל-55.8% בעשירון התחתון. מנוי לאינטרנט יש ל-91.4% ממשקי הבית בעשירון העליון בהשוואה ל-38.6% בעשירון התחתון.
כמו כן, ל-94.2% ממשקי הבית בעשירון העליון יש מכונית אחת לפחות ול-49.7% מהם יש שתי מכוניות לפחות, בהשוואה לעשירון התחתון שבו ל-20.9% ממשקי הבית יש מכונית אחת לפחות ול-1.9% בלבד יש שתי מכוניות ויותר. ל-20% מכלל משקי הבית יש שתי מכוניות ויותר.
מנגד, קיימים מוצרים שבבעלות עליהם אין פער בין בעלי רמות הכנסה שונות. נמצא, כי בעוד של-99.2% ממשקי הבית בחמישון העליון יש טלפון נייד אחד לפחות, 87.2% ממשקי הבית בחמישון התחתון נמצאים במצב דומה.
כמו כן, ישנם שלושה מוצרים שאחוז משקי הבית שמחזיק בבעלות עליהם גבוה יותר בחמישון התחתון מאשר בחמישון העליון: תנור משולב לבישול ואפיה (25% בעשירון העליון לעומת 59.8% בעשירון התחתון), ממיר דיגיטלי (11.5% בעשירון העליון לעומת 27.5% בעשירון התחתון) וצלחת לווין (2.9% בעשירון העליון לעומת 32.3% בעשירון התחתון).
לפנייה לכתב/ת 
