סחוטים מהחופשות? בשנה הבאה יהיה גרוע יותר

אחרי החגים כבר כאן והורים רבים נושמים לרווחה ושולחים את ילדיהם לבית הספר ולגן אחרי אסרו חג לא ברור וגשר אלגנטי בין יום כיפור לסוכות. חגי תשרי מפתיעים כל שנה מחדש בקרבה שלהם לחופש הגדול. הם מוצאים הורים אחרי ניסיונות תמרון של חודשיים מותשים - ובעיקר מרוששים. אך אם חשבתם שהשנה היה קשה ומתיש - חכו חכו לשנה הבאה. בגלל ההבדלים בין הלוח העברי והלועזי נקבל את השנה החדשה ב-4 בספטמבר והילדים ייהנו בפועל משלושה (!!!) חודשי חופשה.

נכון שבאמצע יהיו מספר ימים ללימודים (בדקתי: מדובר בתשעה ימים, אם אתם מתעקשים לספור מתחילת השנה עד לראש השנה, ועוד שישה ימים בהמשך), אבל כשמדובר על ניסיון להרגיל ילדים לשגרה ולשעות שינה קבועות, התארגנות עם ספרי לימוד והכרות עם מורה או גננת חדשה, מדובר בחופשה מצטברת ארוכה, וכנראה גם כואבת בכיס.

עוד כתבות של אפרת מונשרי גורן בערוץ הורים :

חינוך חינם מגיל 3: חוסכים כסף - פוגעים בילדים

יכול להיות שיובל המבולבל צריך ריטלין?

שונא את בי"ס: קשיי הימים הראשונים - ופתרונות

אכן כן, אם תפתחו את לוח חופשות לשנה הבאה תגלו שבספטמבר אין שבוע לימודים אחד שלם. אתם, כמובן, תעבדו רגיל, כי שום מעביד לא שמע על אסרו חג או על הגשר שהמציא שר החינוך. וכך חודש ספטמבר של השנה הבאה, או בשמו החגיגי תשרי, מעלה באופן מובהק את שאלת השאלות: מדוע לא מקצרים את החופש הגדול ומאחדים אותו עם חגי תשרי?

וכשאני מדברת על קיצור או שינוי הכוונה היא לא ללקיחת מספר ימי חופשה והעברתם בצורה מרגיזה כגשרים או חופשים במהלך השנה. אני מדברת על שינוי מהותי וחשיבה מחדש על צורת הלימוד בארץ.

שינוי אפשרי - רק צריך אומץ

ישראל תחגוג השנה 65 ומערכת החינוך בארץ קיימת בצורות שונות כבר יותר מ- 120 שנה. זהו זמן מצויין לחשוב, לרענן ולהבין האם זה החלום. אם מסתכלים בצורה היסטורית בן גוריון ואיתו בן ציון דינור היו היחידים שעשו כאן שינוי משמעותי במערכת החינוך. שניהם איחודו את

הזרמים בשנת 1953 והעבירו את כולם לחינוך אחיד. אם הם עשו מהפכה שכזאת בסדרי עולם פוליטיים וכפו על ארגונים שינוי מהותי, כנראה שזה אפשרי, רק צריך אומץ.

מי יודע, אולי אם לבן גוריון היה עוד קצת זמן הוא היה משנה את לוח החופשים. אבל בתקופה ההיא, בה אמהות לא יצאו לעבוד וילדים שיחקו ברחוב ולא בקייטנות יוקרתיות, לא היה צורך לדון בחופשים. כאן בדיוק אכלנו אותה - כי שום שר חינוך אחרי לא העז להתעסק באמת עם חומר הנפץ הזה שנקרא חופש.

שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת את החופשה עם הילדים והעבודה הגמישה שלי, אישית, מאפשרת לי לתמרן בין בית לעבודה. אבל אני זו לא השאלה כאן, אלא המשק ומה החופשים האלה עושים להורים ולשוק העבודה.

גם השאלה למה זקוקים לחופשה היא בעיני לא מאוד רלוונטית. כל תלמיד זקוק לחופשה אחרי תקופת למידה ארוכה, וכמובן שהמורים, שנאלצים להתמודד עם כיתות עמוסות ולחצים, חייבים אותה כמו אוויר לנשימה. זה נהוג בכל העולם ומקובל, רק שבעוד שבמדינות אחרות יש איזשהו מתאם בין החופשות של התלמידים לחופש של העובדים במשק, או בשמם המוכר יותר ההורים, בארץ אנחנו מתגאים במספר ימי חופשה מהגבוהים בעולם - לתלמידים, ומהקטנים בעולם - לעובדים.

עכשיו יקפצו ארגוני המורים וינופפו בהונגריה, ביוון או בלטביה, שם נהנים ילדים מחופשת קיץ של 12 שבועות, או בצרפת עם 13 שבועות חופשה מרוכזת. ההבדל הגדול הוא שבמדינות שציינתי ימי חופשה במהלך השנה חופפים לחגים ולימי השבתון במשק. בשבדיה, לדוגמה, מלבד שבדיות ומזג האוויר קריר יש לעובדים יותר מ-36 ימי חופשה מוכרים, החופפים לימי החופשה של הילדים. ועוד לא דיברנו על תמיכה וסבסוד של מסגרות חינוכיות בחופשה. כן, יש דבר כזה.

המכשול: הסכמי עבודה מימי המנדט

עכשיו בואו נחשוב ביחד למה כל כך מפחדים מהשינוי בחופשות ובעשיית סדר קבוע ואפילו בפגיעה בקודש הקודשים - קיצוץ אמיתי בחופש הגדול. טענה הראשונה, וסלחו לי, המטופשת מכולם, היא הטענה שהתלמידים יסרבו ויתנגדו. התלמידים יתנגדו לקיצור החופש הגדול או שינוי בחופשות, זה בטוח, אבל בינינו: מי שואל אותם? הם גם מתנגדים לתלבושת האחידה ולמבחנים או לשיעורי בית. כל אלה לא ממש מעניינים מישהו במשרד החינוך שדואג להעמיס אותם בשיעורי בית בעיקר בחופשות, כדי להשלים את החומר.

הטענה השנייה לשינוי הוא פגיעה בדמוקרטיה. איך דמוקרטיה קשורה לכל העניין אתם שואלים, ובצדק. פשוט מאוד: היא לא קשורה, אבל בהסתדרות המורים גייסו את הדמוקרטיה וטענו בבלוג שלהם כי "ימי החופשה בתקופת הקיץ נקבעו ועוגנו בהסכמים קיבוציים. שינוי הסכם קיבוצי בחקיקה פרטית יפגע בכל אושיות הדמוקרטיה ויחסי העבודה ותוביל את מדינת ישראל למצב שבו אין לעובד הגנה, שכן ניתן לשנות מדי יום את תנאי העסקתם".

אתם חושבים שזה בולשיט? אתם צודקים, אבל פה קבור הכלב. הסכמי העבודה האלה נקבעו בימי המנדט הבריטי והם תלויים בגורמים שונים שלא קשורים לחיינו המודרניים היום. חופשת פסח הייתה ארוכה כי ביישוב היהודי המתחדש כוח העבודה של הילדים ובני הנוער היה חשוב לניקוי הבית ולעזרה להורים. היום אין מצב שילד יעזור להוריו לנקות לקראת פסח, אבל החופשה נשארה ועד שיקום הבן גוריון שלנו ניאלץ להתמודד עם שבוע ניקיונות ומימונה לילדים.

טענה נוספת קשורה למזג האוויר החם במזרח התיכון. אתם לא באמת מצפים שמורים ילמדו בחמסינים של הקיץ או שהתלמידים ילמדו בהם ויישארו מרוכזים? מאז שהעלו את הטיעון הזה מוזגו בתי הספר והטכנולוגיה הצליחה להתגבר על החום הגדול. כן, אפשר לשבת במזגן וללמוד ולשתות מהקולר מים קרים. זה די דומה למה שהם עושים בבית - רק מול המורה ולא מול הטלוויזיה.

הגיע הזמן שמישהו שם בחלונות הגבוהים יבין שהעולם השתנה, התקדם, הידע עבר מהפכה והוא שייך היום לגוגל ולא למורים.

את מקומן של הסבתות שלנו, שחשבו שהמורים הם אלו שיקדמו את הילדים שלהם בחיים, תפסו אמהות שהן נשים אסרטיביות, מלומדות ועסוקות. הילדים לא מתענגים יותר על האוכל של אמא אלא מסתפקים בחמגשית של הצהרון. אין זמן, יש זמן איכות, אין לכולם אפשרות להסתפק במשכורת אחת והחופשים האלה הופכים למלכודות של שעמום וסכנה לילדים.

מישהו חייב להתעורר ולהתנער מהסכמים קיבוציים ולהבין שילדי ישראל "יבלו" בשנה הבאה שלושה חודשים ברחובות, בלי השגחה, ואנחנו נגלה שהסטטיסטיקה של אלימות, אלכוהול ורציחות של בני נוער שוב עולה.

מעבר לקיטורים ההוריים על מחירי הקייטנה היקרים להחריד, חייבים לעשות כאן חשיבה רצינית לגבי מערכת החינוך, תפקידה והשינויים בארץ. אף אחד לא מצפה מהמורים שיהפכו לבייביסיטר לילדים, אבל כן יש ציפייה ששר החינוך יבין כי בלי מהפכה אמיתית וארגון ימי החופשה יהיה כאן יותר רע. רע כי הילדים, וכן גם בני הנוער, לא יהיו בהשגחה של ההורים, יבלו מול פדופילים במחשב או ישוטטו בחוץ. רע כי ההורים שחייבים לתמרן בין החופשות של ילדים לימי מחלה, מאסו בכך. ורע גם לנשים החד הוריות שלא מצליחות יותר לתמרן.

ובשנה הבאה יהיה רע יותר, כבר אמרתי?

הכותבת היא מנהלת פורום ייעוץ הורים, מנחת הורים ובעלת פינה בתוכניות הבוקר "רולידר מדבר" ו"סדר יום". לדף הפייסבוק