ההיסטוריה מלמדת: מי שהקדים בחירות - לא נבחר
נתניהו אמנם חזק בסקרים, אבל בדרך לכהונה נוספת כרה"מ הוא יצטרך לנצח גם את הקארמה: ב-40 השנים האחרונות רוב ראשי הממשלה שהקדימו את הבחירות לא ניצחו בהן. בפעם שעברה שנתניהו עצמו עשה זאת, הוא הודח על-ידי אהוד ברק
לפי סקרים, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא עדיין המועמד המוביל לזכות בתפקיד במערכת הבחירות הקרובה, אולם בתור מי שהחליט להקדימם יש לו לפחות סיבה אחת לדאגה - נתוני העבר. ההיסטוריה מראה כי לא כדאי לראש ממשלה להקדים את הבחירות, מכיוון שרוב ראשי הממשלה שהקדימו את הבחירות ב-40 השנים האחרונות לא נבחרו לכהונה נוספת.
בחירות בארה"ב 2012 - כל הדיווחים ב-CNN ו-ynet
עוד חדשות ב-ynet:
בדצמבר 1976 פירק ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, את הקואליציה עם המפד"ל, לאחר שזו נמנעה בהצבעת אי-אמון. ההצבעה הועלתה על ידי מפלגת אגודת ישראל, בשל חילול שבת בטקס שהתקיים בבסיס חיל האוויר, לרגל הגעת שלושת מטוסי ה-F-15 הראשונים לישראל.
בעקבות המשבר הקואליציוני התפטר רבין מתפקידו והביא להקדמת הבחירות ולהקמתה של ממשלת מעבר בראשותו. בפברואר 1977 בחר בו שוב מרכז מפלגת העבודה לתפקיד היו"ר ומועמד המפלגה לראשות הממשלה. חודשיים לאחר מכן
נחשף חשבון הדולרים של לאה רבין, שאותם היא החזיקה בלא היתר ובניגוד לתקנות מטבע חוץ באותה תקופה. בעקבות חוות דעת שנתן היועץ המשפטי אהרן ברק, ואף שלא נדרש לכך על פי חוק, התפטר רבין מראשות המפלגה ולכן שמעון פרס התמודד כראש המערך בשנת 1977 והפסיד למנחם בגין.
בגין השלים קצת יותר מארבע שנים כראש ממשלה ובבחירות שלאחר מכן ניצח שוב את פרס. במהלך הקדנציה התפטר בגין ומי שהחליף אותו היה יצחק שמיר. ב-22 במרס 1984 דנה הכנסת במשך שעות בהקדמת הבחירות ובסופו של יום הוחלט כי הן יוקדמו. לאחר הבחירות בספטמבר 1984 הוקמה ממשלת האחדות שבה כיהנו ברוטציה כראש ממשלה יצחק שמיר ושמעון פרס.
שמיר נבחר שוב לראשות הממשלה ב-1988, ולאחר ששרד את ה"תרגיל המסריח", הבחירות הוקדמו. בתום מלחמת המפרץ בחורף 1991 ותחת לחץ אמריקני כבד, יצא שמיר בראש המשלחת הישראלית לוועידת מדריד באוקטובר 1991. במהלך הוועידה ובשיחות המשא ומתן שנוהלו לאחריה, התווה שמיר מדיניות של האטת המשא ומתן, מתוך רצון להימנע מוויתורים ושמירה על ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון ועזה.
ברק הקדים והובס מול שרון
מדיניות זו ובעיקר בסוגיית ההתנחלויות, הביאה לעימות בינו לבין הממשל האמריקני, שהגיע לשיאו כאשר סיוע שהובטח לישראל בעקבות גל העלייה מברית המועצות עוכב עד לעצירת הקמת ההתנחלויות. למרות כישלון המשא ומתן החליטו מפלגות הימין - התחייה, צומת ומולדת - על פרישה מהממשלה. בעקבות זאת, נפלה ממשלתו של שמיר והבחירות הוקדמו. שמיר הפסיד בבחירות באביב 1992 ליצחק רבין.
יצחק רבין כיהן בתפקיד יותר משלוש שנים, עד שנרצח על-ידי יגאל עמיר ב-4 בנובמבר 1995. בתפקיד החליף אותו פרס, שהקדים את הבחירות לחודש יוני, אך הפסיד לבנימין נתניהו.
אותו נתניהו הקדים את הבחירות ב-1999. ב-21 בדצמבר 1998 - בתום יום סוער והיסטורי קיבלה הכנסת, ברוב של 81 מול ,30 את הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-14 והקדמת הבחירות. בכך הגיעה כהונתה של ממשלת נתניהו הראשונה אל סופה. נתניהו התמודד שוב והפסיד לאהוד ברק.
במהלך כהונתו כראש ממשלה ביקש ברק להגיע להסכם שלום סופי עם העם הפלסטיני. ניסיון זה הגיע לשיאו בשיחות קמפ דייוויד, אולם נכשל. זמן קצר לאחר כישלון ועידת קמפ דייוויד פרצה אינתיפאדת אל-אקצה; במקביל פתחו ערביי ישראל בגל הפגנות אלים (אירועים שזכו לימים לכינוי "מהומות אוקטובר" ונחקרו על ידי ועדת אור).
גל הטרור ששטף את המדינה בחודשים שלאחר מכן, לצד אירועים נוספים אחרים (ובהם עזיבת ש"ס את שולחן הממשלה בשל מחלוקות כספיות) הובילו להיחלשת הקואליציה בראשותו. משנוכח ברק כי נותר ללא קואליציית רוב וללא ממשלה רחבה, נאלץ להודיע על התפטרותו, והוא הוסיף לכהן כראש הממשלה עד שהתפטר מתפקידו וסיים את כהונתו ב-28 במרס
2001. בבחירות לראשות הממשלה שהתקיימו בפברואר 2001, נוצח ברק על-ידי אריאל שרון בהפרש עצום.
ב-2006 היה אמור אריאל שרון, שהקדים את הבחירות והקים את קדימה, להתמודד מול בנימין נתניהו. אבל שרון לקה בשבץ ומי שהתמודד וגבר על נתניהו היה אהוד אולמרט.
ב-2008 נאלץ אולמרט להתפטר מתפקידו בשל החקירות שהתנהלו אז נגדו, ושבסופו של דבר הוא זוכה מרוב האשמות בהן. נתניהו התמודד מול ציפי לבני, שהחליפה את אולמרט בראשות קדימה - ונתניהו רשם שוב מהפך שלטוני דמוקרטי.
אם נתניהו רוצה לשאוב עידוד בכל זאת מההיסטוריה, כדאי לו לתת מבט במערכות הבחירות של שנות ה-50 וה-60, אז הקדים דוד בן-גוריון כמה פעמים את הבחירות - וניצח.