בג'ינס ובנדנה: ראפרית ראשונה באפגניסטן
בת 23 שגרה עם משפחתה בבקתת בוץ החליטה להעביר מסר לעם השמרן. בשיר ראפ ראשון שהפיקה היא שרה על המלחמה והאלימות, וגם על התקווה לעתיד טוב יותר. ומיהו שומר ראשה?
במדינה שבה הנשים עטויות מכף רגל ועד ראש ונסקלות אם הן נחשדות בניהול רומן, במדינה שבה הלחימה לא נפסקת כבר שנים והאלימות והטרור פושים - קמה צעירה נועזת וענייה בת 23 ולא מתביישת לפצות את פיה. ועוד בשירה. ועוד בראפ. והיא כבר משלמת על כך מחיר.
- בחירות בארה"ב 2012
- כל הדיווחים ב-CNN ו-ynet
הראפרית הראשונה באפגניסטן, סאוסן פיירוז, פרסמה את שירה הראשון והיחיד עד כה, "השכנים שלנו". השיר פורסם בינתיים רק ביו-טיוב. בסרטון רואים תמונות שלה רוקדת בג'ינס, לעתים חובשת בנדנה שעליה ציורי גולגולות, ומתחתיה מתנופף שערה הארוך בחופשיות. וגם התכנים נועזים.
"תקשיבו לסיפור שלי! תקשיבו לכאב ולסבל שלי!" היא קוראת. המסר בשיר שלה לאפגנים: הישארו במולדת, אלה שעוזבים יוכלו לעבוד רק כמנקי כלים או כמנקי מכוניות. "הם יתגעגעו וירצו לנשק את האדמה הזאת", היא אומרת, ומוסיפה: "אנו רוצים גם לשים קץ לאכזריות כלפי נשים וכלפי ילדים". ואכן, רק אתמול ירה מחבל המשתייך לטליבאן בנערה בת 14, מללה יוסופזאי, כי העזה לדבר בגלוי על טליבאן ועל הצורך בחינוך לנשים. פיירוז שרה: "כשהמלחמה החלה במדינה, היו כדורים, ארטילריה וטילים. כל העצים שלנו נשרפו. נאלצנו לעזוב את מדינתנו. אנו מקווים לעתיד טוב יותר. אנו מבקשים שהמדינות השכנות יעזבו אותנו במנוחה".
פיירוז מספרת בראיון לסוכנות הידיעות AP מאתמול (יום ג') שראפ הוא הדרך הטובה ביותר עבורה להתבטא. היא שרה על דיכוי נשים, על תקוותיה לשלום במדינתה מוכת הטרור ועל הסבל שהיא חוותה כילדה כשחיה באיראן, לשם נמלטה משפחתה במהלך מלחמת האזרחים בשנים 1996-1991. "כשהיינו באיראן, קראו לנו 'אפגנים מלוכלכים' ואמרו לנו ללכת לסוף התור במאפייה", היא סיפרה.
לאחר מכן שהתה המשפחה גם בפקיסטן, והיא לא חוסכת שבטה גם מנחת זרועו של משטר טליבאן מאז 1996. היא שבה לאפגניסטן עם המשפחה ב-2005. מאז הם גרים בבית בוץ בשכונה ענייה בצפון הבירה קאבול. היא משתמשת במחשב אישי ישן לכתוב מוזיקה, ולפעמים הוא לא עובד. אין לה כסף להפיק תקליטור או סרטון.
הדוד שלה ניתק עמה קשרים כי היא מופיעה בטלוויזיה ושרה. לעומתו, אביה, עבדול גפאר פיירוז, התפטר מעבודתו בחברת החשמל הממשלתית כדי ללוות את בתו ולהגן עליה: "אני המזכיר שלה, עונה לטלפונים שלה. אני שומר הראש שלה. כל הורה חייב לתמוך בילדיו". אמה, העוסקת בפעילות הומניטרית במדינה, נמנעת מלדבר על הקריירה של בתה בסביבת עבודתה. פיירוז אמרה: "תמיכת המשפחה נותנת לי כוח להילחם בבעיות בחברה שלנו".
ראפ הוא סגנון שרק מתחיל לצבור תאוצה בקרב הצעירים במדינה השמרנית. השיר הראשון ובינתיים היחיד של פיירוז הופק על ידי זמר מוכר במדינה, פארד רסתגר, בעל אולפן הקלטות בקאבול. הוא סיפר: "אני מעריץ את סאוסן על האומץ שלה ומעריך את משפחתה התומכת. ראפ נחוץ כאן. אנחנו צריכים שינוי בכל תחומי החיים, כולל במוזיקה".
לפנייה לכתב/ת 
