סובלים מיום שיער רע? תבדקו את התרופות שלכם

קמתם עם עוד כמה שערות על הכרית? השיער יבש או מקורזל? הצבע דהה? אל תמהרו להאשים את אמא, אבא והגנטיקה המשפחתית. ייתכן מאוד שהסיבה לפגיעה בשיער היא דווקא התרופות שאתם נוטלים.

כל תרופה עלולה לגרום לתופעות לוואי, חלקן שכיחות יותר וחלקן פחות. אחת מתופעות הלוואי שנוטים להתעלם ממנה היא פגיעה בשיער, ומתברר כי תרופות רבות קשורות בפגיעה כלשהי בשיער. במרבית המקרים הפגיעה הפיכה, ואולי משום כך נוטים להתעלם מהאפשרות הזו. 

כך, תרופות לטיפול בלחץ דם, באקנה, בדיכאון, ואפילו תרופות לשיכוך כאבים - כולן עלולות לפגוע בשיער. גם כימותרפיה לטיפול במחלות ממאירות גורמת, כידוע, לנשירת שיער. תרופות אחרות עשויות להפוך את צבע השיער מחום לאדום ויש כאלה שגורמות לו להפוך מחלק למקורזל. הפגיעה בשיער עשויה להימשך גם עד שנה לאחר סיום נטילת התרופה. אולם למרבה המזל השינוי הוא הפיך, ובמרבית הפעמים – השיער חוזר לקדמותו.

כל הדרכים לשמירה על שיער בריא:

לחפוף עם תה ירוק: שבעה טיפים לשיער בריא

16 שינויים קטנים שיסייעו במניעת נשירת שיער

שיער בריא: איך למזער נזקי פן, צבע או החלקה

במרבית המקרים התרופות משפיעות על השיער בכך שהן מתערבות במנגנון הצמיחה של השערה, שהיא בעלת שלושה השלבים. בשלב הצמיחה, הנמשך בין שלוש לחמש שנים, השיער צומח בקרקפת בקצב של כס"מ בחודש. בהמשך צומח השיער בשלב קצר יותר, האורך שבועיים, שלב הקרוי "ביניים", בו זקיק השערה מוכן לשחרור השיער על גבי הקרקפת. בשלב הסופי, הנמשך שלושה חודשים וקרוי "טלוגן" או "שלב המנוחה", השיער מפסיק לצמוח, ולבסוף – נושר.

לאחר שלושה חודשים זקיק השערה מתחיל להצמיח שיער חדש. למרבה המזל, אירוע זה מתרחש באופן אקראי על פני כל הקרקפת, אחרת היה השיער צומח קבוצות- קבוצות, כשאיזורים אחרים היו נותרים קרחים.

אילו תרופות, אם כן, עלולות לפגום בשיער? הכנו עבורכם רשימה של השכיחות שבהן. ורגע לפני שאתם נבהלים, זכרו כי ברוב המוחלט של המקרים מדובר בפגיעה זמנית בשיער, החוזר לקדמותו עם הפסקת הטיפול. בכל מקרה, אסור להפסיק טיפול ללא ייעוץ רפואי. הפסקה פתאומית כזו, שלא תחת מעקב רפואי, מסוכנת מאוד. תמיד היוועצו ברופא המטפל ורופא העור לשם אבחנה נכונה וטיפול מתאים.

1. נוגדי דיכאון

תרופות אלה עשויות לגרות את השיער לנשור בשלב המנוחה של צמיחת השיער. שלב זה אורך, כאמור, שלושה חודשים. מסיבה שאינה ברורה נוגדי דיכאון שונים גורמים לשיער לנשור בתחילת השלב הזה. אחד מנוגדי הדיכאון הגורם לנשירת שיער בשיעור גבוה הוא התרופה פלואוקסטין (פרוזאק). השיער עלול להמשיך ולנשור במשך שנה מתחילת הטיפול, אולם הוא חוזר וצומח עם הפסקתו.

גם נוגדי דיכאון טריציקליים (דוגמת אימיפראמין, אמיטריפטילין ודוקספין) עלולים לגרום לנשירת שיער. אולם, כאמור, גם כאן הנשירה היא זמנית והשיער צומח מחדש עם הפסקת הטיפול.

 ,

התרופה ליתיום, המשמשת לטיפול בהפרעה ביפולרית (מאניה דפרסיה), עלולה לגרום לשיער להפוך לדק על פי כמה מחקרים. התופעה הזו עלולה להתרחש ארבעה עד שישה חודשים לאחר תחילת הטיפול.

2. אפילפסיה ומיגרנה

סודיום ואלפרואט (בארץ: דפלפט, ולפורל, אורפיריל) היא תרופה נוגדת פירכוסים. משתמשים בה לעתים קרובות בשילוב עם תרופות אחרות לטיפול באפילפסיה ולאחר שטיפולים אחרים נכשלו. היא פועלת על ידי כך שהיא מפחיתה את פירוק המטענים החשמליים במוח. מחקרים הראו כי היא מצליחה למנוע התקפי מיגרנה, ולכן בשנים האחרונות משמשת התרופה גם כמניעה אצל הסובלים ממיגרנה קשה בתדירות גבוהה.

3. תרופות לפסוריאזיס

היא אינה קטלנית אך פסוריאזיס (ספחת) פוגעת בחייהם של אלפי ישראלים. אין ריפוי למחלה, הגורמת להתחלקות מהירה של תאי העור, לגרד, לקשקשת ולהיווצרות תאים קשקשיים בגוף, אך מגוון של תרופות מבטיחות להעניק הקלה מסוימת במחלה.

אחת התרופות הללו, אציטראין, עלולה להכהות את השיער אצל חלק מהמטופלים. תרופה אחרת, אטרטינייט, דווקא מבהירה את השיער מגוון של חום-שחור לגוון של חום-אדום בתוך שלושה חודשים. גם מרקם השיער עלול להשתנות בעקבות הטיפול בתרופות הללו. מדענים מאמינים שהתרופות מתערבות במבנה שורש השערה, ובכך עלולות לגרום גם לשיער מסולסל או מעוקל.

על פי אחת התיאוריות, התרופות הללו משפיעות על תאי השערה, פוגעות במבנה שלה ומשנות את כמות הפיגמנט מלאנין, המצטבר בשערה ומעניק לה את צבעה. השינוי הזה גורם ככל הנראה גם לשינוי הצבע ולקרזול השערה. בכל מקרה, השערה חוזרת למצבה הרגיל עם תום הטיפול.

השיער שינה צבע? גם זה יחלוף(צילום: shutterstock)

4. גלולות למניעת הריון

נשירת שיער דווחה בחלק מהנשים שנטלו למשך תקופה ארוכה גם גלולות למניעת הריון. לפי אחת התאוריות, התרופות המונעות הריון, ובמיוחד אלה המכילות את ההורמון פרוגסטרון, מפחיתות את רמות ההורמון הגברי טסטוסטרון, ובכך מפחיתות את הסיכון לנשירת שיער. אולם עם הפסקת נטילת הגלולות מתחיל שינוי הורמונלי הגורם לעליית רמת ההורמון טסטוסטרון – ולנשירה.

למרבה המזל, השינויים הללו בשערות הם קלים, וגם כשהנשירה מתרחשת השיער חוזר לצמוח אחרי זמן מה.

5. תרופות לטיפול בפצעי בגרות

רטינואידים, משפחת תרופות שהביאה למהפך בטיפול באקנה, הן נגזרות של ויטמין A. התרופות פופולריות מאוד בקרב רופאי עור למספר בעיות, ובעיקר לטיפול בפצעי בגרות בדרגת חומרה בינונית עד קשה.

אולם בחלק מהמשתמשים עלולה התרופה לגרום לנשירת שיער. הסיכון לנשירה גדל עם העלייה במינון. הנשירה עלולה להתרחש לא רק בשיער הקרקפת, אלא גם במקומות שונים בגוף.

ויטמין A אמור דווקא להגן על זקיקי השיער מנזק, אולם מינון גבוה שלו, כפי שקיים בתרופה, עלול לגרום לפגיעה בתפקוד הזקיק - ולנשירה. התרופות הללו בעלות אפקט רב עוצמה על תאים המייצרים קראטין, אותו חומר ממנו עשוי השיער, כך שהן עלולות לגרום לשינוי גם בצפיפות השיער, במראה שלו וגם בצבע השערה.

6. תרופות לשיכוך כאבים

מספר מחקרים קטנים מצאו קשר בין שימוש בתרופה הפופולרית איבופרופן, המשמשת לטיפול בכאבים, לבין נשירת שיער. מדובר בתרופה ממשפחת התרופות NSAIDS המפחיתה תהליכים דלקתיים ואיננה מכילה סטרואידים.

אחד המחקרים הראה כי מדובר בתופעה נדירה הפוגעת באחד מכל 100 משתמשים. מחקר אחר הראה כי מתוך 21 משתמשי איבופרופן, דווח על נשירת שיער בקרב 15 מטופלים. אולם עם הפסקת הטיפול בתרופה, נשירת השיער מפסיקה גם היא, בתוך כתשעה חודשים.

7. תרופות ליתר לחץ דם

אחת ממשפחות התרופות הפופולריות ביותר לטיפול ביתר לחץ דם היא חסמי ביטא. התרופות ממשפחה הזו (דוגמת דראלין ופרולול) נמצאו יעילות לא רק ליתר לחץ דם או לדופק מהיר, אלא גם למניעת מיגרנות. עם זאת, בחלק קטן מהמקרים התרופה גורמת לנשירת שיער זמנית. משפחת תרופות נוספת העלולה לגרום לנשירת שיער היא קבוצת ה-ACE (מעכבי האנזים הופך אנגיוטנסין).

8. מדללי דם

תרופות לדילול הדם גרמו גם הן למהפכה בטיפול בחולים ובהצלת חייהם. התרופות מעכבות תהליכים שונים

בשרשרת קרישת הדם המסובכת, ובכך מונעות היווצרות קרישי דם קטלניים, העלולים לגרום לשבץ מוחי, להתקף לב ולחסימת אספקת דם לאיברים שונים עד לקריסתם.

המידע בכתבה אינו בבחינת ייעוץ והוא מובא על סמך פרסומים בספרות הרפואית. בכל מקרה יש להסתמך על המידע המפורסם על ידי חברת התרופות ולהיוועץ ברופא המטפל.