פרשת שבוע כלכלית: האם בחירות יובילו לשינוי?

עם סיומו של ספר דברים בפרשת "וזאת הברכה" שקראנו בשמחת תורה, אנו שוב מתחילים את התורה מחדש וחוזרים לקרוא בספר בראשית. פרשת בראשית היא זו המספרת לנו את סיפור הבריאה.

לטורים נוספים במדור פרשת השבוע הכלכלית

זהו סיפור שכמעט כל קורא המתעמק מעט בקריאה מבין כי הסיפור וההתרחשויות שבו קשים להבנה ללא יסודות של אמונה. הפרשה מפרטת מה נברא על ידי הקב"ה בכל אחד מהימים בתיאור מפורט ומדויק.

הרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו (פרקי אבות)

"ויעש אלוקים את שני המאורות הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים... ויהיה ערב ויהי בוקר יום רביעי"(בראשית.א',ט"ז-י"ט)

המדרש רבה מתעכב על המילים "ועל הכוכבים". "הואיל והלבנה הזו מיעטה את עצמה להיות שולטת בלילה, גוזר אני עליה בשעה שהיא יוצאת שיהיו הכוכבים יוצאין עימה, ובשעה שהיא נכנסת יהו הכוכבים נכנסים עימה".

מי שבורח מהכבוד - זוכה להכרה

למעשה הלבנה בחרה בעמדה אחורית. היא לא מתעקשת לצאת לקדמת הבמה. היא מוותרת על הכבוד ועל היוקרה ומשאירה אותו לשמש. התנהגות שאינה מקובלת כיום בעידן שלנו.

אנו נכנסים לתקופת בחירות. המועד המדויק אינו רלוונטי אלא פרק הזמן עד לבחירות הוא החשוב. עליו להיות קצר ככל האפשר. הלוליינות המילולית תעמוד עכשיו במבחן הבוחר, ואולי, גם הפעולות והמעשים של נבחרי הציבור בקדנציה האחרונה.

במבחן התוצאה, הבטחות רבות של הממשלה האחרונה נשארו על הנייר בלבד. הביצוע לא החל וייתכן וכלל לא הייתה כל כוונה להתחילו. המחאה החברתית השתתקה בקול גדול ומארגניה מחפשים כעת את דרכם אל הפעילות הפוליטית במפלגות השונות.

הבחירה הבלתי מובנית של הלבנה לוותר על כבודה זכתה להכרה ועל כן זכתה לכבוד גדול. מעשיה בכל יום זוכים ליווי משמעותי ומכובד של כל כוכבי השמים.

"אינסוף הגלקסיות והכוכבים הינם שכר לזה הממעט את עצמו. אות כבוד ותעודת הוקרה למי שמוכן לוותר על כבוד, משרה, פרסום, שלטון ושררה ומוכן לתת לחברו להיות המוביל המפורסם, המיוחצ"ן והידוען" (נעם פרל, אגדה ופרשה).

האם יכולים שרים וחברי כנסת לוותר על הכבוד ולהתמקד בעשייה נטו? דוגמא מובהקת היא שבירת מונופול חברות התקשורת הסלולרית שהעביר השר משה כחלון. באדיקות ובמסירות ללא רעשי רקע מיותרים הצליח במהלך ועל כך זכה בכבוד והערכה מכולם. אין ספק שחיזק הוא את מעמדו.

בסיום תהליך הבריאה, לאחר בריאת האדם ובטרם בריאת האישה נאמר: "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי" (בראשית א' ל"א).

מדוע להוסיף "טוב מאוד" והתורה לא הסתפקה בטוב? הספורנו במקום מפרש: "יש חשיבות למילה "מאוד". המילה מדגישה שיצירת כל פרט שברא ה' בעולם הוא טוב, אבל שילובם של כל הפרטים ביחד לעולם אחד מתוקן מלמדת, כי השלם עולה על סך כל חלקיו, ולכן נכתב "והנה טוב מאוד".

חוק שעות עבודה ומנוחה - קבלת השבת

לאחר השלמת הבריאה בשישה ימים מקדש הקב"ה את יום השבת: "ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו" (בראשית ב' ,ב'-ג'). השבת נקבעה מאז הקמת המדינה כיום מנוחה. הדיון סביב עבודה בשבת אינו צריך להיות על בסיס דתי בלבד.

מנוחה מעבודה בשבת שומרת על זכויות העובדים והיא בסיס לכללי היחס ההוגן המגיע לכל עובד בכל משרה אותה הוא ממלא. למתבונן מהצד נראה כי הדיון הבלתי מכובד המתנהל בימים אלו בנושא שכר המינימום בין הקמעונאי רמי לוי ליו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ, מתנהל על גבם של העובדים ולא למענם.

בהמשך הפרשה חוטאים אדם וחוה בחטא הראשון ומגורשים מגן עדן. האנושות מתחילה להיווצר עם הולדת קין והבל והפרשה מספרת את ההסתעפות המשפחתית באותם שנים.

הבחירות של נח - כל עכבה לטובה

"ויהיה נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת" (ה',ל"ב)

כנראה שמשך החיים טרם האינטרנט היה ארוך משמעותית מימנו אנו. נוח הפך לאבא רק בגיל חמש מאות. רש"י במקום מסביר: "מה טעם כל הדורות הולידו למאה שנים ולמאתים שנה וזה הוליד לחמש מאות שנה? אלא אמר הקב"ה אם רשעים אין רצוני שיאבדו במים, ואם צדיקים הם אטריח עליו ויעשה להם תיבות הרבה".

הסיבה לא הייתה ברורה לנוח. שהרי התנהג על פי ההנהגות שקבע לו אלוהיו ומדוע לא זכה לילדים כמו כולם אלא רק בגיל כה מבוגר.

ניתן ללמוד מכך שלא תמיד אנו יורדים לשורש העניין כבר בהתחלה. אך אין הדבר פשוט כלל ועיקר ומסתבר כי "כל עכבה לטובה" (החיד"א). בזכות העיכוב נשארו בניו בחיים אחרי המבול.

כמו בהתבוננות במעשה הבריאה המחייבת אמונה, גם כאן על נוח להאמין כי הדברים אמורים להסתדר בסיום התהליך.

תהליך הבחירות במדינת ישראל החל השבוע - נקווה כי ינהל על מי מנוחות ובסיומו נראה כי המהלך לא היה לשווא.