טפירו: "בירושלים חייבים להפסיק לדבר על תואר"
בגיל 37, ואחרי שעבר 9 קבוצות בקריירה, הגארד הבלתי נגמר חוזר לקדנציה שלישית בבירה. בראיון ל-ynet ספורט הוא טוען: "פעם הפועל י-ם היה קבוצה משפחתית שבאה מאהבה, זה קצת נעלם". מכבי ת"א? "לא מרגיש פספוס שלא שיחקתי במדיה". והסוד? "לשחק כדורסל זה הדבר שאני הכי נהנה לעשות"
ים שערים בעמודי התקצירים של ynet ספורט:
- השואו של ארנשואו, הספתח של עטר / תקצירי ליגת העל
- הוולה של איבנוביץ', הבומבה של קסורלה / תקצירי הליגה האנגלית
- ואל תחמיצו את השער המצחיק של המחזור בבלגיה
כמו רוב השחקנים שלא שיחקו מעולם במכבי ת"א, גם לטפירו עדיין חסרה אליפות. עם זאת, התארים האישיים שבהם זכה בחייו מספרים אולי בעצמם את הסיפור על מי שנבחר לפני כשנתיים לתואר כדורסלן העשור בישראל.
ב-2002 זכה טפירו בתואר שחקן העונה ושנתיים לאחר מכן הוכתר כישראלי המצטיין בליגת העל. הוא נבחר לחמישיית העונה בליגת העל שלוש פעמים (2002, 2004, 2008), הוביל את טבלת האסיסטים ארבע פעמים ואפילו סיים כמלך הסלים הישראלי (2003). מעבר לכך, טפירו היה השחקן המקומי הראשון שמשיג 'טריפל-דאבל', כאשר עד היום צבר שישה כאלה.
פרויקט פתיחת העונה של ynet ספורט:
בגיל 37, בו רואים כבר את סוף הדרך ככדורסלן, טפירו שוב חוזר לקדמת הבמה במדי הפועל ירושלים. "מה שמכוון אותי בשנים האחרונות זה ליהנות מהכדורסל וממה שאני עושה", הוא מספר בראיון ל-ynet ספורט. "השם של הקבוצה אליה אגיע או התואר שלה לא כל כך משנה, כי כבר ראינו שעשיתי שנתיים מדהימות באשדוד, שסיימה כסגנית האלופה ונהניתי מאוד".
"לא חשבתי כל כך על הקבוצה שאליה אגיע מבחינת איפה אני בקריירה שלי, התייחסתי לזה יותר כמו מה שיוליד יום. רציתי להגיע למועדון עם אתגר
והגעתי לירושלים. אני מקווה ליהנות, לפחות כמו בשנתיים האחרונות ולחוות כל רגע מהכדורסל כי זה המקצוע שאני מאוד אוהב", המשיך.
בזמן שכדורסלנים ישראלים בולטים פרשו בגילאים מוקדמים בהרבה, טפירו ממשיך להשתבח. "הסוד הוא פשוט שהכדורסל זה מה שאני הכי אוהב לעשות, ואני עושה אותו מאהבה. דבר שני, ככל שאתה מתבגר יותר החכמה היא לעבוד קשה יותר ולתחזק את הראש במהלך העונה. אלה הדברים שאני מנסה לעשות, שתורמים לי להמשיך ביכולת הזאת למרות הגיל".
"אני שחקן שמזוהה עם הרבה קבוצות"
לא פחות מ-9 קבוצות החליף טפירו במהלך השנים, אם לא סופרים שתי קדנציות בבני השרון ושלוש בירושלים. למרות יכולת מצוינת, נראה כי לטפירו, בניגוד לשחקנים אחרים, אף לא היה בית או קבוצה שעמם הוא מזוהה יותר מכל. מפריע? "אני חושב שאחד הדברים המדהימים שקרו לי בקריירה הוא שבכל קבוצה שבה שיחקתי התחברתי מאוד גם למקום וגם לאנשים", הוא טוען.
"אני לא מתייחס לזה כשחקן שלא מזוהה עם קבוצה. אלא יותר כשחקן שמזוהה ומחובר להרבה קבוצות. הלוואי מבחינתי שהכדורסל הישראלי היה מתנהל כמו שהוא צריך להתנהל והייתי יכול להישאר בקבוצה אחת במשך כל הקריירה. לצערי זה לא דבר שקורה בגלל שרוב הקבוצות לא יציבות כלכלית - זו אחת הסיבות לכך שנאלצתי לנדוד הרבה. אני רואה את חצי הכוס המלאה, כי מבחינה אישית מדובר בחוויה, הכרתי הרבה אנשים וחברים מכל הארץ וממקומות שאם לא הכדורסל, לא הייתי מגיע אליהם".
לעמוד הטורים של ynet ספורט כבר נכנסתם?
מה לעשות, קשה לדבר על הקריירה של טפירו מבלי להזכיר את מכבי ת"א. גם הוא עצמו כבר לא מתרגש מהשאלה. בכל זאת, בעידן בו מכבי ת"א הגדולה מחתימה כל שחקן ישראלי שקלע שלשה, נראה כי העובדה שלא הגיע למועדון הצהוב היא פספוס אחד גדול: "זאת שאלה שנשאלת הרבה פעמים, אבל אם לומר את האמת אני לא מרגיש פספוס בעניין הזה. אני מרגיש זכות שיצא לי לשחק בקבוצות טובות, להגיע איתן להישגים אישיים וקבוצתיים ושיצא לי לעסוק במקצוע שאותו אני אוהב. ואני מסתכל על זה יותר כזכות גדולה".
כמי שמשחק כדורסל ישראלי כמעט 20 שנים, מעניין לשמוע מה חושב טפירו על ההחלטות האחרונות של האיגוד בנוגע לחוק הרוסי. "בליגה
הישראלית חייבים לשחק עם שלושה זרים ולא יותר. קבוצה שתשחק במפעלים אירופיים ותרצה להביא יותר זרים - שתביא יותר. הליגה שלנו חייבת להיות ישראלית והשחקנים המקומיים צריכים לקבל הזדמנות אמיתית לשחק. זה דבר שייצור סוג של זהות עם הקהל, מה שחסר לנו היום קצת בכדורסל".
אחרי ששיחק שתי קדנציות קודמות בבירה, מגיע טפירו למלחה בפעם השלישית בקריירה. "ירושלים היא קבוצה שהאהבה בה הייתה ללא גבולות בין השחקנים לקהל וההפך, והיו רואים את זה על המגרש. זה דבר שקצת נעלם בשנים האחרונות ונראה לי שהחיבור בין הקבוצה לקהילה היה חזק יותר בשתי הקדנציות הקודמות שלי במועדון. צריך להחזיר את מה שבנה את הפועל ירושלים, שהייתה קבוצה משפחתית שבאה מאהבה", הוא טוען.
בעונות האחרונות רואים בירושלים ירידה במספר הצופים שמלווים את הקבוצה ועבודה קשה של ההנהלה נעשית כדי להחזיר עטרה ליושנה. נראה כי ההחתמה של טפירו מתאימה בדיוק לשינוי המגמה אותו רוצים לראות במלחה.
טפירו מודע לציפיות ואומר: "אני מאוד מקווה להחזיר את הקהל ליציעים במלחה ושהפועל ירושלים שוב תחזור לראות את האולם מלא, כמו שהיה בשנים האחרונות. אני מקווה שהאוהדים של הפועל יבואו לאולם עם אנרגיות טובות וחיוביות, גם בתקופות טובות וגם בתקופות פחות טובות, ושנחזיר את הכיף למלחה. יחד עם הכישרון שיש בקבוצה ועם אנרגיות חיוביות מהיציעים ,עם קצת סבלנות נוכל לעשות עונה כיפית".
כמי שעדיין לא זכה בתואר אליפות, בדיוק כמו הקבוצה החדשה ישנה שלו, יש לטפירו מסר עבור המועדון האדום שכבר קטף גביעים בעבר
, אבל עדיין מחפש אחר הצלחת: "באופן אישי אני חושב שבירושלים חייבים להפסיק לדבר על תואר, אלא יותר על הנאה ותשוקה למשחק".
טפירו המשיך: "צריך לעבוד קשה כדי ליצור מצב שביום משחק יש אווירה מיוחדת בעיר ואנשים באים למשחקים כדי ליהנות. התואר הוא רק הבונוס ואני חושב שאחד הדברים שבשנים האחרונות גרמו להפועל נזק היה המרדף אחרי התואר. אם יהיו הנאה ואנרגיות טובות על המגרש, אז גם התוצאות הטובות יגיעו. צריך לשים את הדיבורים על תואר בצד. אם זה יבוא זה יבוא".
על פרישה, טפירו עדיין לא מדבר: "מבחינתי אני מאוד מקווה שהפועל ירושלים תהיה התחנה האחרונה שלי בקריירה, אבל בכדורסל שלנו אי אפשר להתנבא. אם הדברים היו תלויים בי, זה מה שהייתי רוצה לעשות".