אבוט וקוסטלו: פעמיים כי טוב
הם אולי חזרו על עצמם לא פעם, אבל באד אבוט ולו קוסטלו היו מכונת הומור משומנת עם תיזמון קומי מושלם, שהותירה את המערכונים, הסרטים וסדרות הטלוויזיה שלהם בתודעה של כולנו. מועדון הסרט המופרע מצדיע לצמד המצחיקנים הממחזרים
הם לא היו אומנותיים כמו לורל והארדי, והיו שפויים יותר מהאחים מרקס, הם לא שרו ולא רקדו, הסטוריונים אומרים שההצלחה העצומה שלהם הגיעה כי הם היו מאד מאד מאד מצחיקים.
הגבוה יותר (1.73 בסך הכל) הוא באד אבוט. הוא נולד ב-1895, ההורים שלו עבדו בקרקס ובאווירה כזו הוא תמיד נמשך לאקסטרים. בהמשך חייו הוא היה נהג מרוצים, מאלף אריות, ועם הזמן חיפש לעצמו מקצוע פחות מסוכן מלהכניס את הראש לפה של אריה, והתחיל להופיע בניו יורק וללמוד שם את אמנות הסטרייט-מן. הכוונה לאדם שעומד יחד עם הקומיקאי ועוזר לו להצחיק בכך שהוא משחק את ה"נורמלי". זה שמגיב, מתעצבן, ומדגיש עד כמה הסיטואציה מטורפת. למעשה הם התחלקו בכסף ביניהם ביחס של 60:40, כשאת רוב הכסף מקבל אבוט. קומיקאים יש בלי סוף, סטרייט-מן טוב קשה למצוא. ואבוט היה הסטרייט-מן הגדול בהסטוריה.
לו קוסטלו נולד ב-1906, הוא היה בילדותו ספורטאי מעולה (הוא השמין רק בהמשך, הגובה - 1.65 מטרים), ותמיד חלם לעבוד בסרטים. הוא התחיל כמחזיק אביזרים ומתקין תפאורות, התקדם להיות פעלולן - כזה שזורקים דרך חלון או מלבישים בחליפה של גורילה. הוא תמיד אמר לאמו "יום אחד, אהיה כוכב קולנוע, ואז אקנה לך בית גדול בצבע לבן". הוא קיים את הבטחתו.
לילה אחד לו קוסטלו היה אמור להופיע מול קהל קשוח ופתאום מודיעים שהסטרייט-מן הקבוע שלו לא הגיע. קוסטלו הרגיש אבוד, מי יעמוד לידו ויגיש לו את הבדיחות? אבוט היה שם להציל את המצב, והשאר היסטוריה. הם הופיעו בבתי בורלסק, (מועדוני לילה שכללו קטעי בידור וחשפניות) והחומרים שלהם אף פעם לא היו מקוריים. למעשה עד סוף ימיהם השתמשו באותו מאגר קומי של טכניקות קומיות.
צריך להבין שבאותם ימים היו כ-200 רוטינות (מערכונים מפורסמים) שכל הקומיקאים הופיעו איתם. אז מה הפך מופע אחד לטוב יותר מהשני? הביצוע. אבוט וקוסטלו היו מכונה משומנת עם תיזמון קומי מושלם. הדבר המדהים הוא שהם כמעט אף פעם לא קראו תסריט או למדו בעל פה. הכל עבד לפי הרוטינות. משם הם עברו לרדיו. ומהרדיו לקולנוע.
בדרנים מגויסים
בסרט הראשון שלהם "Back Privats" הם מגלמים שני מוכרי עניבות שבורחים משוטר. הם מסתתרים באולם קולנוע אבל מסתבר שבאותו אולם יש כנס מתגייסים לצבא. קוסטלו שואל "איזה סרט מקרינים פה?" ומישהו עונה לו: "אתה בצבא עכשיו". קוסטלו שמח: "את זה עוד לא ראיתי". לפני שהם מבינים מה קורה הם מוצאים את עצמם מגוייסים. הסרט עלה 90 אלף דולר, והרוויח פי כמה. בתחילת שנות הארבעים, כשכל ביקור בקולנוע לווה ביומני חדשות מדאיגים על המצב בארופה ונאומים קשים של הנשיא רוזוולט, פתאום לצחוק על מלחמת העולם שעומדת להתרחש היה הדבר הנכון.
הנה דוגמא לדיאלוג מבריק מהסרט שמתחיל ב"תלווה לי חמישים דולר":
באותם ימים הקומיקאים המצליחים ביותר היו עושים שני סרטים בשנה, אבל בגלל הדרישה ומלחמת העולם, השניים ייצרו עשרה סרטים בשנתיים וחצי. הביקוש היה כל כך גדול שהם הצליחו לייצר ארבעה סרטים בשנה. הנה קטע מפורסם מהסרט "In The Navy" בו קוסטלו מעביר שיעור מתמטיקה מבריק שילמד אתכם איך 7X3=28. לא מאמינים? (הריצו ל-1:00):
מסתבר שהקטע הזה הגיע לידיהם של קצינים יפנים ששמחו להקרין אותו לחיילים שלהם כדי להסביר עד כמה טפשים החיילים האמריקנים. מהצד השני של האוקיינוס הפסיפי, הם הפכו לצמד הפופולרי ביותר באמריקה. הם אף נתבקשו לעזור למאמץ המלחמתי וגייסו 80 מליון דולר לממשלת ארצות הברית.
בסרט "Pardone Me Sarong" מ-1942 הם מגלמים שני נהגי אוטובוס שמתדרדרים לים, ניצלים על ידי יאכטה ומגיעים לאי בודד. בקטע הזה קוסטלו קורא לראש שבט הקניבלים "מסריח" וצריך להתמודד עם מעשיו:
הנוסחה עבדה. מהיום הראשון ועד לאחרון הם נשארו באותן הדמויות הם לא היימרו לעשות כלום חוץ מלהצחיק. הם אהבו לצחוק על ז'אנרים קולנועיים, כמו בסצנת הנר בבית המכושף (הריצו ל-0:50):
מול המצלמה הם תמיד גילמו אנשים עניים, אולם אחרי הצילומים היו אוספים את הצ'ק ומבזבזים את הכסף. הם רכשו בתים, בריכות ומכוניות. אחרי שקוסטלו קנה מחיל הים ספינה נושאת טורפדו שהסב אותה ליאכטה עבור בנותיו ואמו, גם אבוט קנה אחת. אולם בחיים באד אבוט היה ביישן וצנוע, בעוד שלו קוסטלו היה מוחצן ומצחיק. המשפחות אבוט וקוסטלו היו נפגשות גם בסופי שבוע, והילדים קראו להם דוד לו ודוד באד.
זה כבר לא מצחיק
בתחילת שנות הארבעים, העומס החל לתת את אותותיו. קוסטלו היה תשוש מעבודה וב-1942 במהלך צילומי סרט הרגיש לא טוב והתמוטט על הסט. הוא סבל מקדחת שגרונית - מחלה שפוגעת במערכת החיסונית שהשביתה אותו למשך שנה.
כשהחלים, ארצות הברית חיכתה לשמוע שוב את הצמד אבוט וקוסטלו בשידור הרדיו שלהם. לו פנה לבנו התינוק (לו ג'וניור שכונה בוץ'), והסביר לו שהיום אבא הולך להופיע ברדיו אחרי זמן רב. הוא מבטיח שכשיאזין לרדיו, אבא יצחיק אותו.
קוסטלו נסע לאולפן, אשתו נסעה לקניות, והמטפלת לא סגרה את סורגי המיטה כמו שצריך. הילד זחל החוצה מהחדר, אל תוך הבריכה וטבע. את ההודעה על מות הבן קיבל מנהל התכנית של אבוט וקוסטלו ברדיו. קוסטלו אמר למנהל: "אני הבטחתי לבן שלי שישמע את השידור ברדיו, ואיפה שהוא לא נמצא עכשיו, הוא ישמע את זה". שותפיו לשידור לא ידעו על הטרגדיה, אלא רק אחרי התכנית.
קוסטלו הקדיש חלק גדול מכספו לקרן לו קוסטלו שעדיין פעילה, והקים את מרכז קוסטלו - מתחם ובו מגרשי ספורט ובריכת שחיה לילדים. כמו כן ידועים סיפורים רבים כמו על ילדה שהיתה זקוקה לניתוח יקר שמומן על ידו, ועל ילד נכה שקוסטלו מימן לו ניתוח בעמוד השדרה כדי שיוכל שוב ללכת.
הצמד חזר לייצר להיטים קולנועיים בזה אחר זה. הנה אחד הקטעים המפורסמים של הצמד - קוסטלו מנסה לשכנע בחורה שהוא יודע לנגן, אבוט מסתתר מאחורי הפסנתר עם הקלטה:
ב-1947 עלה הרעיון ליצור את הסרט "אבוט וקוסטלו פוגשים את פרנקנשטיין", מה שיהפוך לסרט המצליח ביותר שלהם וגם זה שתוכלו לצפות בו מוקרן בסינמטקים בשבת הבאה.
הרעיון היה להכניס את פרנקנשטיין, דרקולה ואיש הזאב לתוך סרט אחד עם אבוט וקוסטלו. בהתחלה קוסטלו התנגד לרעיון שנשמע לו טפשי עד כדי הרס הקריירה שלהם, אבל הבמאי צ'רלס ברטון, שנחשב לבמאי הטוב ביותר של הצמד וחבר יקר, שכנע אותו לצאת להרפתקה. התוצאה היא קומדיית אימה גם מצחיקה וגם מפחידה שהוכרזה על ידי איגוד הסרטים האמריקני כנכס שימור לאומי ואחת מהקומדיות החשובות בהיסטוריה. את דרקולה עצמו גילם כוכב סרטי האימה בלה לוגוסי. הסרט הוליד סדרה של קומדיות אימה בהן הם פוגשים את ג'קיל והייד, המומיה, ואת האיש הבלתי נראה.
ב-1950 קיבלו אבוט וקוסטלו הצעה להגיש תכנית טלוויזיה משלהם. באותם ימים טלוויזיה שודרה בשידור חי, והם קפצו על ההזדמנות והמציאו את עצמם מחדש בטלויזיה. הם חזרו להופיע מול קהל חי, כמו בימי המועדונים, אלא שהפעם צופים בהם מליונים. הכל יכל לקרות כי זה שידור חי, כמו בקטע הזה בו התפאורה מתפרקת סביבם והם מנסים להחניק את הצחוק:
שנתיים אחר כך הם פינו את משבצת השידור לצמד ג'רי לואיס ודין מרטין ועברו ליצירת סדרת טלוויזיה בת 52 פרקים שמזכירה יותר את הסרטים שלהם בשילוב צחוקים של קהל. עבדו אצלם כותבים שעבדו בעבר אצל באסטר קיטון ולורל והארדי, והשמיים הם הגבול.
על שאר הסיפורים מהם נולדו המערכונים, כמו על הסדרה המצוירת שגם שודרה בישראל (זוכרים? הוא היה צועק "הי אבוווט", אבל כולם חשבו שמדובר ב"הי יאבאאאאה) וכמובן סרטם הטוב בכל הזמנים שתורגם במיוחד עבור הקרנה מיוחדת זו, תוכלו לפגוש במועדון הסרט המופרע.
אלון גור אריה הוא במאי, תסריטאי ומרצה ב"מועדון הסרט המופרע " ברחבי הארץ. ביום שבת, 20 באוקטובר, יערכו בסינמטק תל אביב ובסינמטק ירושלים ארועי מחווה לאבוט וקוסטלו עם הקרנת הסרט "אבוט וקוסטלו פוגשים את פרנקנשטיין". לרגל יום הולדת 43 שנה ל"מונטי פייתון " תערך באוזן-בר הרצאה מיוחדת על תולדותיהם ביום חמישי, 18 באוקטובר.
מפגש "בחזרה לעתיד וקומדיות נוסעות בזמן " יערך ביום ראשון, 21 באוקטובר בסינמטק שדרות וביום שני, 22 באוקטובר במזא"ה 9 תל אביב, ובסיומו יוקרן הסרט "בחזרה לעתיד". בסינמטק חיפה יערך מפגש סשה בארון כהן עם הקרנת "הדיקטטור" ביום חמישי, 25 באוקטובר, ומפגש "באגס באני והלוני טונס " יערך בשבת, 27 באוקטובר במכללה לאנימציה . הרצאה על תולדות פיקסאר תערך בסינמטק ראש פינה ביום שני, 29 באוקטובר ובסיומה יוקרן הסרט "רטטוי".
