70 שנה אחרי: מכתבים מאבא בשבי הנאצים

שבעים שנה לאחר שנכתבו, זכתה משפחת האוזה הצרפתית לקבל את מכתביו של מרסל, אבי המשפחה שהוגלה לגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה ועבד בכפייה במשך שנתיים.

בחירות בארה"ב 2012 - דיווחים נוספים ב-CNN ו-ynet

מרסל האוזה היה אחד ממאות אלפי צרפתים שנשלחו למחנות עבודה בגרמניה הנאצית. בין השנים 1942 ו-1944, הוא עבד במפעל "דיימלר-בנץ", שם סייע בייצור טנקים, מנועים וכלי רכב משוריינים. במהלך התקופה הקשה, כתב הבעל והאב עשרות מכתבים שתיארו את געגועיו למשפחתו, אך אלו "יורטו" על ידי הצנזורה הגרמנית, כפי שדיווח בסוף השבוע "הטלגרף" הבריטי, ולא הגיעו ליעדם.

נכדתו של האוזה עם המכתבים

כעת, שבעים שנה מאוחר יותר, אותרו המכתבים ביריד עתיקות במינסוטה על ידי קרולין פורטר, שהוקסמה מהלשון הציורית ומהאהבה שניסה האוזה להרעיף על יקיריו - "אוצרות קטנים" או "זאבים שלי", כלשונו. פורטר קנתה את חבילת המכתבים, דאגה לתרגמם ולמדה מהם על ייאושו של האסיר ועל רצונו להתלכד עם בני משפחתו. "הזמן עובר לאט יותר בלעדיכם", כתב, "יש כאן דיבור קבוע על כך שאנו עוזבים, אבל זה תמיד אותו דבר. צריך להיות סבלניים".

במכתב אחר, ניסה האוזה לנסוך ביטחון באשתו ואמר לה שהוא גאה בה. מבתו הקטנה ביקש להפסיק למצוץ את אצבעה, אך כעבור זמן, הבין כנראה שמכתביו לא מגיעים ליעדם ותהה אם אבדו בדרך.

פורטר לקחה על עצמה לגלות אם להאוזה נותרו בני משפחה חיים. "כשתירגמתי את המכתב הראשון, נחשף בפניי סיפור

חיים, והייתי חייבת לקרוא הכול. זה היה כל כך יפה ושובר לב", סיפרה. "כשסיימתי, רק רציתי לדעת אם הוא שרד וחזר לאשתו וילדיו. ידעתי שהסיכוי קלוש, בגלל זוועות התקופה ההיא, אבל קיוויתי לסוף טוב".

בעזרת מומחה לאילנות יוחסין, הצליחה האוזה לאתר את קרוביו של האוזה בצרפת ולמסור להם את המכתבים. לדבריהם, האוזה אכן הצליח להתאחד עם משפחתו אחרי המלחמה, ומת לפני כעשרים שנה. בנו, מרסל, בן 63, "כמעט נפל מכיסאו", כהגדרתה. "כשהבנו שזה אמיתי, זה היה כמו סרט קסום עבורינו", אמרה לה נינתו של האוזה, טיפאני בת ה-24. "זה העניק לסבתי כל כך הרבה אושר".