טיפול הורמונלי סמוך להפסקת הווסת מפחית דיכאון

מכון קרונוס למחקרי אריכות ימים (Kronos Longevity Research Institute - KLRI) פרסם ממצאים חשובים של מחקר מניעה באמצעות טיפול מוקדם באסטרוגן (KEEPS) המעידים שטיפול הורמונלי משפר תסמיני דיכאון וחרדה אצל נשים סמוך להפסקת הווסת ללא השפעות קוגניטיביות שלילות. הממצאים הם תוצאה של ניסוי קליני אקראי בן ארבע שנים שהקיף קרוב ל-730 נשים שחדלו לקבל ווסת. הממצאים הוצגו בכינוס השנתי של אגודת המנופאוזה של צפון אמריקה שהתקיים החודש בפלורידה.

"מחקר KEEPS היה מורכב והתמודד עם סוגיות חשובות לנשים בגיל המעבר ולרופאים המטפלים בהן", אמר פרופ' ברי קפלן, מומחה למחלות נשים ויו"ר האגודה לגיל המעבר, "לתוצאות הראשוניות הללו משמעות קלינית חשובה משום שהן יסייעו לרופאים להעריך את פרופיל הסיכון-תועלת של הטיפול ההורמונלי בעבור כל אישה שמעוניינת לקבל טיפול כזה לתסמיני הפסקת הווסת".

המחקר כלל מינון נמוך של אסטרוגן שניתן דרך הפה או במדבקה על העור ופרוגסטרון שניתן במחזורים חודשיים ל-727 נשים בריאות בגילאי 42-59 (גיל ממוצע 52.7) שנמצאו בטווח של שלוש שנים מהפסקת הווסת במועד תחילת הניסוי האקראי. המשתתפות בניסוי חולקו אקראית לשלוש קבוצות במקביל לטיפול מחזורי בפרוגסטרון.

על פי תוצאות המחקר, הטיפול ההורמונלי נמצא בטוח שכן לא נצפתה החמרה בטרשת עורקים, לא נצפו הבדלים באירועי סרטן השד, סרטן רירית הרחם, אוטם שריר הלב, אירוע איסכמי מוחי חולף, שבץ או אירועי קרישה ורידיים בין קבוצות הטיפול וקבוצת הפלצבו. כמו כן , הטיפול ההורמונלי הביא לשיפור בגלי חום, הזעות לילה, מצב רוח, תפקוד מיני וצפיפות העצם.

מסקנות החוקרים: התחלת טיפול הורמונלי במינון נמוך זמן קצר לאחר הפסקת הוסת הינה בטוחה ומקלה על רבים מתסמיני המנופאוזה עימם מתמודדות נשים, וכן משפרת מצב רוח וסמנים של סיכון קרדיווסקולרי. החוקרים ממליצים להתאים לכל אישה באופן אישי את הטיפול ההורמונאלי המתאים לה ביותר.