הליכוד נותר עם רשימה לבנה
שרים בליכוד מיהרו להוציא הודעות צער על פרישת כחלון. עמוק בלבם הם נושמים לרווחה כי כחלון איים על כולם. ה"פסק זמן" של העוף הנדיר בפוליטיקה הופך את הליכוד לתנועה עם ח"כים אשכנזים שכל קשר בינם לבין חמלה חברתית מקרי בהחלט
משה כחלון הוא הדגל האנושי של הליכוד וגם החזית החברתית שלה. מחנה של איש אחד כמעט סביב שולחן הממשלה. כחלון הוא הפוליטיקאי עם האינטליגנציה הרגשית הגבוהה ביותר בסביבה, אולי אחד השרים היחידים שלא סבלו מעשרות הבר מצוות, החתונות, הבריתות, ושאר האירועים שמשפחות חברי מרכז הליכוד מנפיקים חדשות לבקרים. הוא היה מגיע, מחייך, מחבק, מצטלם עם החוגגים – וממשיך הלאה. בלי קיטורים, בלי ציניות. סתם בן אדם שבא לתת כבוד. עוף נדיר בנוף הפוליטי.
בחירות בארה"ב 2012
- כל הכתבות של CNN ו-ynet
הולכים לקלפי - דיווחים נוספים ב-ynet:
סופית: ועדה מסדרת במקום פריימריז בקדימה
כמעט סופי: השרים אישרו - בחירות ב-22 בינואר
יעלון על ברק: פעל ממניעים פוליטיים בנושא טהרן
פרישת כחלון היא מכה תדמיתית קשה לליכוד, שהפכה הערב, שוב, לתנועה שבראשה עומדים אנשי ה"רשימה הלבנה", שרים וח"כים אשכנזים שכל קשר בינם ובין חמלה חברתית מקרי בהחלט. וזה, כמובן, מבלי לשכוח את סילבן שלום ואת יו"ר ועדת כלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן. גם בעבר היו בליכוד מזרחיים, אבל כחלון הצליח במשימה שכל השאר נכשלו בה: הוא הצליח לעורר אמון. הוא לא ברח מן התיקים החברתיים אל מחוזות הכבוד, לא נרתע מן העיסוק בחלשים – הציבור ששלח אותו לכנסת.
שנים שקשישים התלוננו שמשפילים אותם, שמורידים אותם על הברכיים כדי לבדוק את זכאותם לתנאים כאלה או אחרים. כולם שמעו, כולם משכו בכתפיים. כחלון שינה. לחלשים ולמסכנים רבים הוא יחסר. רשימת הליכוד החדשה, הלבנה, עם משה פייגלין מצד אחד, וללא משה כחלון – תיראה הרבה פחות טוב. אבל היא תשרוד, כי הזיכרון הציבורי כאן קצר.
בשנים האחרונות הפך כחלון לשר הפופולרי ביותר בישראל. ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החינוך, השר להגנת הסביבה, שר החוץ – כל מי שאחז בתיק יוקרתי ממנו, נשרך אחריו. המהפכות שהוביל בתחום התקשורת שינו את הדרך שבה אנחנו צורכים תקשורת, ואת כמות הכסף שאנחנו
אלה בדיוק הסיבות לתדהמה שאוחזת במערכת הפוליטית נוכח פרישתו של השר המוכשר והאהוד. אף אחד לא ציפה שהאיש שהיה מתוכנן לכבוש שוב את פסגת הרשימה לכנסת ה-19, יניח את המפתחות בבת האחת, בשיא הקריירה שלו, ובשיא הפופולריות שלו – ינטוש את ספינת הליכוד ששטה, לפי שעה לפחות, אל חוף מבטחים של יציבות שלטונית.
ההסברים, מן הסתם, יבואו בהמשך. בינתיים, הליכוד אחוז תדהמה. הלם. גם בקרב השרים, שחלקם שוחחו עם כחלון בימים האחרונים והוא הכחיש באוזניהם שבכוונתו לפרוש.
השמועות מטריפות את כל מי שהוא משהו במפלגה הזו. יש האומרים שכחלון רוצה לבחון את עולם העסקים. אחרים מדברים על ראשות עיריית חיפה. סרן שמועתי עובד שעות נוספות. מה שברור, שאת השעות שלפני ההודעה הדרמטית, העביר כחלון כשהמכשיר הנייד שלו כבוי, בביקור חולים בבית חולים. אך הבעיה אינה אישית שלו. הוא עצמו בסדר.
סילבן שלום יכול לשוב לקמפיין הישן
שרי הליכוד, לא כולם, מיהרו להוציא הודעות צער על פרישתו של כחלון. בתוך תוכם, עמוק בלבם, הם נושמים קצת לרווחה. כחלון איים על כולם, ועקף את כולם. עזיבתו את הפוליטיקה תחזיר, מן הסתם, חודש לפני הפריימריז, את הצבע ללחיים של השרים, ובעיקר ללחיים של מי שדימה עצמו במשך שנים ל"ליכודניק האמיתי". סילבן שלום יכול לשוב הערב אל הקמפיין הישן שלו, זה החברתי, זה השונה. בלי כחלון, יש לו סיכוי להתחזק.ביום רביעי צפוי משה כחלון לנהל את ישיבת מרכז הליכוד שתאשר את תקנון הפריימריז. חברי המרכז צפויים לצאת מגידרם כדי לכבדו, ולומר לו שלום. מי שמאמין בקונספירציות, יחשוב שזו ההצגה שמתכנן כחלון לנתניהו כדי לקבל הבטחה לתיק בכיר יותר בממשלה הבאה. מי שמאמין שהפרישה היא אותנטית, יודע שמאותו הרגע והלאה, ראש הממשלה יצטרך לשבור את הראש כיצד למלא את החלל הגדול שנפער עם פרישתו של משה כחלון.
לפנייה לכתב/ת 
