מקובה לאיראן: שוב ניתן למנוע שואה גרעינית?
לידיעת הקוראים נתניהו ואובמה: ערב יום השנה ה-50 למשבר הטילים בקובה, מנפצים היסטוריונים מיתוס נפוץ. "הדיפלומטיה מאחורי הקלעים היא זו שמנעה מלחמה גרעינית בין ארה"ב לבין ברית המועצות ולא התעוזה של הנשיא האמריקני קנדי"
במשך 13 ימים באוקטובר 1962, עמד העולם על סף ארמגדון לאחר שנשיא ארצות הברית ג'ון פ' קנדי שרטט קו סימבולי באוקיינוס האטלנטי והזהיר מפני תוצאות חמורות אם השליט הסובייטי ניקיטה חרושצ'וב יעז לחצות אותו.
בחירות בארה"ב 2012
- לכל הכתבות של CNN ו-ynet
עוד חדשות בעולם :
"כשעומדים בקצה החלל, חושבים על לחזור בחיים"
התבדח על פצצה בשדה"ת והואשם בעבירות טרור
ב-14 באוקטובר 1962 טס מטוס ביון אמריקני מעל קובה והצליח לתעד בסיסי טילים בליסטיים תוצרת ברית המועצות שיכולים לשאת ראשי נפץ גרעיניים ולהיות משוגרים לעבר ארה"ב, הנמצאת במרחק של 144 קילומטרים בלבד, מבלי שיהיה לה מספיק זמן לתגובה. שבוע לאחר מכן הודיע קנדי בשידור טלוויזיוני כי כל התקפה על ארה"ב מצד קובה תיחשב להתקפה מצד ברית המועצות.
האירוע התרחש בשיאה של המלחמה הקרה ורבים חששו ממלחמה גרעינית בין שתי המעצמות הגדולות שתשמיד את התרבות האנושית.
כדי למנוע שואה גרעינית החליט קנדי, בהתייעצות עם עוזריו, להטיל על קובה סגר ימי שבו ייטלו חלק אלפי כלי שיט ומטוסים אמריקניים. ספינות סובייטיות שנשאו ציוד גרעיני שטו לעבר "קו הסגר" ששרטט הנשיא האמריקני מסביב לאי הקומוניסטי, אולם הן נעצרו ונסוגו לפני שהגיעו לקו זה.
"הסתכלנו זה בעיני זה בניסיון לראות מי ימצמץ ראשון ויריבנו מצמץ זה עתה", אמר אז מזכיר המדינה האמריקני דין ראסק.
בחמשת העשורים שעברו מאז המשבר הגרעיני בין וושינגטון לבין מוסקבה, חלק גדול מהאמונות ארוכות השנים לגבי משבר הטילים בקובה כבר אינן תקפות, כולל זו שהתעוזה של קנדי הובילה את סדר היום.
ערב יום השנה ה-50 למשבר הטילים בקובה, היסטוריונים אומרים כעת כי הפשרה ש"התבשלה" מאחורי הקלעים - ולא ההימור על משחק "נראה מי פחדן" - היא זו שפתרה את המשבר. הם גם טוענים כי גם וושינגטון וגם מוסקבה יצאו מנצחות במשבר שנמשך הרבה מעבר ל-13 ימים.
מסמכים שהותרו לפרסום, ראיונות בעל פה וזיכרונותיהם של מקבלי ההחלטות שהיו מעורבים במשבר חשפו מידע חדש, שלדברי חוקרים יכול ללמד מנהיגים שמעורבים במשברים כמו זה שבסוריה, שבה בשאר אסד מתעלם מהקריאות לעצור את ההתקפות הקטלניות נגד אזרחים. מאז מרס 2011, פרוץ ההתקוממות במדינה הערבית, נהרגו יותר מ-32 אלף בני אדם.
הקו האדום של נתניהו
משבר נוסף שמעסיק מאוד את העולם בתקופה האחרונה הוא זה שבו מעורבים המערב ואיראן בשל תוכניתה הגרעינית של האחרונה.
המערב מאשים את הרפובליקה האיסלאמית בניסיון להשיג נשק גרעיני, בעוד טהרן טוענת כי תוכנית הגרעין שלה נועדה למטרות אזרחיות, בהן ייצור חשמל. בנאומו האחרון בעצרת האו"ם בניו יורק שרטט ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו קו אדום על גבי פצצה מאוירת כדי להראות שהעולם לא יכול לשאת איראן גרעינית.
"קחו את איראן, שאותה כיניתי משבר הטילים בקובה בהילוך איטי", אמר גרהאם אליסון, מחברו של המחקר החלוצי על קבלת החלטות ממשלתית: "תמציתה של החלטה: להסביר את משבר הטילים בקובה".
הדילמה של הנשיא האמריקני
"אותו תהליך מתגלגל כיום ללא מעצורים על המסלול לעבר עימות שבו נשיא אמריקני יצטרך לבחור בין תקיפת איראן כדי למנוע ממנה להפוך למדינה גרעינית לבין השלמה ואז להתמודד עם מדינה גרעינית", אמר אליסון. "קנדי היה מציע: 'אל תיתן לזה להגיע לנקודה של עימות'", אמר אליסון. "הסיכונים של קטסטרופה יותר מדי גדולים".
אמונות נפוצות על משבר הטילים בקובה שנבחנו מחדש:
אמונה רווחת: המשבר היה ניצחון של התעוזה האמריקנית.מציאות: היסטוריונים טוענים כי פתרון המשבר היה ניצחון של הדיפלומטיה שמאחורי הקלעים.
קנדי התנגד ללחץ של עוזריו, שייעצו לו לא לוותר למוסקבה על דבר ואפילו לשקול התקפת מנע. במקום זאת, הוא עסק בדיפלומטיה שמאחורי הקלעים עם הסובייטים, עם מדינות אחרות ועם מזכ"ל האו"ם.
התובע הכללי של ארה"ב ואחיו של הנשיא, רוברט קנדי, נפגש בחשאי עם השגריר הסובייטי ב-27 אוקטובר 1962 והעביר לו "ענף של זית" מאחיו: וושינגטון תדחה בפומבי כל פלישה לקובה וחרושצ'וב יוציא את הטילים מהאי. קנדי גם הציע לפנות את הטילים הגרעיניים האמריקניים מדגם "יופיטר" מבסיסי צבא בטורקיה, בסמוך לגבול עם בריה"מ. רק מעטים, בהם יועצים לנשיא קנדי, ידעו על ההצעה האמריקנית לסובייטים, שנחשפה שנים לאחר מכן.
"ככל שהרקורד ההיסטורי התרחב, תמונתו של הנשיא הנחוש פינתה דרך לנשיא שמוצא פתרון", הסביר פיטר קורנבלו, מומחה לקובה, במאמר שיתפרסם בחודש נובמבר בכתב העת Cigar Aficionado.
בכל זאת, המיתוס של התעוזה האמריקנית במשבר הטילים בקובה עדיין נמשך. בשנת 2002 אמר הנשיא ג'ורג' בוש הבן כי הלקח ההיסטורי ממשבר הטילים בקובה נותן הצדקה לפלישה לעיראק בהתקפת מנע.
"פשוט יותר לספר עלילה לפיה קנדי עמד נחוש בדעתו ואיתן כפלדה מול חרושצ'וב", אמר אליסון, שמלמד בבית הספר לממשל על שם ג'ון פ' קנדי באוניברסיטת הרווארד והיה יועץ ביטחוני בכיר לכמה ממשלים דמוקרטיים ורפובליקניים. "אם תישאר קשוח מספיק זמן, הבחור האחר ייכנע בסופו של דבר - זהו למעשה הלקח שהפך לחלק מהמיתולוגיה הפופולרית".
אמונה רווחת: וושינגטון ניצחה, מוסקבה הפסידה.
מציאות: ארה"ב יצאה מנצחת ממשבר הטילים בקובה, אבל גם בריה"מ ניצחה.
טילי יופיטר מתוארים בדרך כלל כמיושנים מאוד, אבל הם נכנסו לשירות מבצעי כמה חודשים לפני משבר הטילים בקובה והיו מסוגלים להגיע לשטח בריה"מ ולפגוע בה. הסגת הטילים מטורקיה, ביחד עם ההבטחה של קנדי שהוא לא יפלוש לקובה, נתנה לחרושצ'וב מספיק כדי להרגיש מסופק וביום למחרת הוא הכריז על פירוק מיידי של טילים התקפיים סובייטיים בקובה.
מיד לאחר מכן, הותקן קו טלפון אדום בין הקרמלין לבית הלבן ושתי המעצמות יזמו שיחות שהובילו לאמנה למניעת ניסויים גרעיניים ולבסוף לאמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני. "הלקח העיקרי הוא הצורך בפשרה גם כשמתמודדים עם משבר כזה", אמר רוברט פסטור, מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה האמריקנית בוושינגטון ולשעבר יועץ לביטחון לאומי לאמריקה הלטינית בממשלו של הנשיא ג'ימי קרטר.
פסטור אמר שבמשך השנים הוא ערך דיונים רבים על משבר הטילים בקובה עם חמו רוברט מקנמרה, שהיה שר ההגנה של קנדי. לדברי פסטור, הפוליטיקה הפנימית הקשתה גם על קנדי וגם על נשיאים שבאו אחריו להקשיב ללקח שנלמד ממשבר הטילים בקובה בשנות השישים, כפי שהעידו מאמציו הנמרצים של קנדי לשמור בסוד את העסקה עם הסובייטים.
נשיא ארה"ב הנוכחי ברק אובמה, למשל, מתמודד עם לחץ גדול לשמור על קו נוקשה כלפי קובה. בסוגיות שעומדות על הפרק ביחסי קובה-ארה"ב: האמברגו האמריקני על האי הקומוניסטי, דרישת וושינגטון לשינוי פוליטי בקובה ודרישה לשחרורו ממאסר של קבלן יהודי אמריקני שנאשם בריגול. כמו כן, בקובה היו רוצים לראות את שחרורם של סוכני ביון קובנים שנושאים עונשי מאסר ממושכים בארה"ב.
"הביטו על יחסי ארה"ב-קובה כיום", אמר פסטור. "אני לא חושב שאובמה ישקול פשרה משום שהלחץ שיהיה עליו בדמות 'ויתרת לקובה' יהיה יותר מדי גדול בשבילו".
אמנה רווחת: המשבר נמשך 13 יום.
מציאות: המיתוס הזה הונצח בחלקו בספר זיכרונותיו של רוברט קנדי שכותרתו "13 יום" ובסרט הקולנוע משנת 2000 בכיכובו של קווין קוסטנר שנשא את אותו שם.
אכן, המשבר נמשך 13 ימים, החל מ-16 באוקטובר, אז שמע קנדי לראשונה על הטילים הסובייטים בקובה, ועד 28 באוקטובר עם הודעת הסובייטים על נסיגתם. אולם "משבר אוקטובר", כפי שהוא נקרא בקובה, נמשך לאורך חודש שלם נוסף ומתוח במה שכינה קורנבלו "הארכה של נובמבר". באותו חודש התמקחו וושינגטון ומוסקבה לפרטי פרטים על הנשק שיוסר מקובה ומטורקיה.
ממסמכים סובייטיים שהותרו לפרסום עולה כי לבריה"מ היו בעיות עם פידל קסטרו. על פי המסמכים, סגן ראש הממשלה אנסטס מיקויאן נסע לקובה ב-2 בנובמבר ובילה 20 יום בשיחות מתוחות עם המנהיג הקובני, שזעם על ההסכם שהשיגו האמריקנים עם הסובייטים בלי להתייעץ איתו. קסטרו ניסה לשכנע במרץ את הסובייטים להשאיר בקובה את הנשק האסטרטגי שהאמריקנים לא ידעו עליו, אולם לשווא.
לפנייה לכתב/ת 
