רשות המסים מקלה על עבריינים
ביקורת קשה של מבקר המדינה על הסדרי הטלת הכופר של רשות המסים, המוטלים על עברייני מס כתחליף להגשת כתב אישום. לפי הדו"ח, רשות המסים מטילה עונשים קלים מדי על עברייני מס ללא הצדקה ותוך הפרה של נהליה שלה וכך פוגעת בהכנסות המדינה ממסים ובכושר ההרתעה שלה
רשות המסים תיקנה רק 16% מליקויי דו"ח המבקר
גבייה לקויה: חובות ב-120 מיליארד שקל למדינה
רשות המסים תחנך בני נוער לא להעלים מס
הבדיקה של המבקר, יוסף שפירא, התרכזה בשימוש שעושה הרשות בכלי הטלת הכופר. כופר הוא עונש כספי שרשאית רשות המסים להטיל על עבריין מס כתחליף להגשת כתב אישום וניהול הליך משפטי בנוגע לעבירת המס. הכופר משמש כאמצעי לקיצור הליכים והגברת היעילות בגביית מס אך עצם השימוש בו מחייב זהירות והתנהלות שקופה ותקינה מחשש למתן הקלות לא מוצדקות.
מהבדיקה עולה כי בשנים הללו הטילה רשות המסים כופר על עברייני מס בתדירות ובשיעורים שלא נמצאו להם הסברים ראויים.
היד קלה על הכופר
מבדיקה שנערכה ב-17 תחנות מע"מ שונות, נמצא כי הוטל כופר ב-172 מתוך 1,869 תיקים של עבירות מע"מ. 140 מתוך 172 המקרים (81%) התרחשו ב-3 מתוך 17 התחנות שנבדקו. הממצאים מעידים על כך שאין אחידות במדיניות של הטלת כופר.
לחוסר האחידות במדיניות הטלת הכופר מצטרפת תופעה מדאיגה לא פחות: התעלמות מוחלטת של גופי הרשות מההנחיות שהיא קבעה לעצמה. כך, למשל, נקבע כי לתשלום הכופר תתלווה חתימה של העבריין על הצהרה שלפיה הוא מתחייב שלא לבצע עבירה דומה בעתיד. בבדיקת המבקר נמצא כי ברוב המקרים סגרו הנישומים את התיק בתשלום כופר מבלי לחתום על הצהרה שכזו.
בנוסף, נמצא כי הטלת הכופר מתבצעת תוך התעלמות מהקריטריונים שנקבעו למתן עונש זה. ברשות פועלות ועדות כופר מקומיות, מחוזיות וועדת כופר עליונה שמכריעות בסוגיות הללו. הוועדות מתבקשות לנמק את החלטתן תוך התייחסות ל-8 קריטריונים: חומרת העבירה, גובה ההעלמה, מידת התחכום והכוונה בביצוע, עבירה ראשונה או חוזרת, אי שיתוף פעולה, אי הסרת מחדלים, עבירות נוספות של המעלים וגובה סכום המס הפלילי.
מבדיקה אקראית של 24 מתוך 50 מקרים בין 2008-2010, עולה כי אושרו 20 הטלות כופר וברובן לא הוכח כי התקיימו התנאים לכך. ביולי 2009, למשל, אישרה הוועדה כופר של 4 מיליון שקל לחברה שהעלימה 42 מיליון שקל למרות שהתקיימו רק 2 מתוך 8 קריטריונים המצדיקים הטלת כופר. לפי דו"ח המבקר, מדובר ב"מצב חמור שבו החלטות הרשות אינן עומדות, לכאורה, בקריטריונים שהיא עצמה הציבה".
ליקויים בעבודת הוועדות נתגלו גם בכל הנוגע לקביעת סכום הכופר שישולם. ההנחיות קובעות שסכום הכופר ייגזר מגודל המס הפלילי, כלומר, על פי היקף העבירה. עד 50 אלף שקל, יקבע הכופר על פי שיקול דעתם של חברי הוועדה.
בין 50 ל-150 אלף שקל, יוטל כופר שלא יפחת מ-25% מסכום המס הפלילי ובמקרים מיוחדים ניתן יהיה לאשר כופר נמוך יותר בוועדה העליונה. מעל 150 אלף שקל, יוטל כופר שלא יפחת מ-30% מהיקף המס הפלילי, למעט במקרים שבהם תאשר זאת הועדה העליונה.
ובכל זאת, מתוך 186 תיקים שנבדקו, 43% מהתיקים שבהם המס הפלילי היה גבוה מ-50 אלף שקל הסתיימו בהטלת כופר של פחות מ-20% מהיקף המס שהועלם. 11% מהתיקים הסתיימו בהטלת כופר שהיה נמוך מ-10% מהיקף ההעלמה. נמצא כי במהלך קבלת ההחלטה לא ערכה השוואה לעונשים שהוטלו בשנים קודמות וסכום הכופר הנמוך לא נומק.
חמור מכך, נתגלו מקרים שבהם ועדות מקומיות הפרו את ההנחיות של ועדות מחוזיות ושל הוועדה העליונה. במקרה אחד, חברה שהוציאה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 173 אלף קיבלה כופר של 52 אלף, נמוך מההנחיות, מבלי שהוועדה המקומית ביקשה אישור לכך מהוועדה המחוזית.
במקרה נוסף בפתח תקווה, הפרה התחנה את הוראות הוועדה העליונה ולקחה כופר של 50 אלף שקל מנישום שהוועדה גזרה עליו 90 אלף שקל. במקרה זה, האחראי ננזף והרשות נקטה צעדים כדי שהמקרה לא יישנה.
לא חלו שיפורים מאז הביקורת האחרונה
עובדי מבקר המדינה מצאו גם, כי בתחומים רבים לא חל שיפור מאז הביקורת שנעשתה במס הכנסה ב-2006. בביקורת זו העיר המבקר כי יש לזרז את הטיפול בתיקים של נישומים שלא שילמו את הכופר שהוטל עליהם. עבריינים אלו, נטען, צריכים לעמדו בפני שופט במהירות רבה יותר על מנת לשמר את כושר ההרתעה של מערכת המס בישראל.
למרות הביקורת, נתגלה בבדיקת מעקב כי לא ניתנה עדיפות עליונה לנושא ותיקים של נישומים שלא שילמו את הכופר שהוטל עליהם לא הבשילו לכדי כתב אישום.
מהביקורת עולה, כי הטלת כופר כתחליף למיצוי ההליכים המשפטיים עם חשודים בהעלמות מס היא תופעה נפוצה מאוד. נמצא כי בתיקי מע"מ, הרשות לא פותחת בהליכים משפטיים בגין עבירות בהיקף של פחות מ-50 אלף שקל ומסתפקת בגביית המס שהועלם.
עוד נמצא, כי הטיפול בעבירות מכס בהיקף של פחות מ-10,000 שקל מסתיים עוד באותו יום בתשלום מס או כופר וכי הרשות פועלת רק נגד היבואן ולא נגד סוכן המכס שמתווך בינו לבין הרשויות גם אם יש ראיות לכך שהסוכן מעורב בעבירה.
הבדיקה שערכו עובדי מבקר המדינה בתחנות המכס חושפת את הממדים המדאיגים של התופעה: מתוך 38.5 אלף תיקי מכס שנבדקו בין השנים 2008-2010, 76% הסתיימו בקנס או ללא סנקציה, 24% הסתיימו בתשלום כופר ו-0.08% בלבד הסתיימו בהגשת כתב אישום. 0.06% הסתיימו בהרשעה.
נתגלה, כי לא פעם מוטל הכופר בשל עיכובים וסרבול בטיפולה של הרשות בתיקים. מתוך 338 מקרים של הטלת כופר שבדק מבקר המדינה, 138 נגעו לתיקים שהטיפול בהם נמשך יותר משנתיים וחמישה חודשים. 21 מקרים נגעו לתיקים שטופלו למשך יותר מ-4 שנים.
מדו"ח המבקר עולה תמונה של עומס כבד במערכת המס של ישראל המוביל את עובדיה לחפש אחר פתרונות מהירים שבהם הדין אינו ממוצה עם עברייני המס. נראה, כי ההנחיות שנקבעו לשמירה על טוהר המידות ועקרון השוויון במסגרת השימוש בכלי הכופר אינן מכובדות על ידי עובדי הרשות והסמכות שניתנה להם, לפתור עברייני מס בתשלום, מנוצלת לרעה במקרים רבים.
המחיר הוא כפול. הן פגיעה בהכנסות המדינה ממסים אשר גורמת להגדלת נטל המיסוי על האזרחים העובדים אשר אינם מעלימים מס, והן פגיעה בכושר ההרתעה של הרשות, אשר מעודדת אזרחים לנסות להעלים הכנסות ממנה. "אופן הפעולה של הרשות עלול להביא לפגיעה בהרתעה כלפי עברייני מס ולכרסום במעמד הרשות בקרב כלל הנישומים", מסכם הדו"ח.
מרשות המסים נמסר בתגובה, כי "רשות המסים למדה ולקחה לתשומת הלב את הערות המבקר בדו"ח העוסק בהליך הכופר וכפי שנמסר למבקר, אף פעלה מיידית לתיקון חלק גדול מנושאים שהועלו.
"יחד עם זאת, הליך הכופר שהוא כידוע חלופה להליך פלילי, כולל מגוון רחב של שיקולים בדומה להליך משפטי. מעיון בדו"ח מבקר המדינה ניתן ללמוד כי כל תיק המטופל בוועדות הכופר ברשות המסים נבחן לגופו על מאפייניו השונים. לעמדתנו, ניהול ועדת הכופר במתכונת של פלטפורמה קבועה ואחידה, תעקר את כוונת המחוקק ותביא להחלטות טכניות ומנהליות במקום בחינה ספציפית לגופו של תיק".
לפנייה לכתב/ת 
