השיטה עובדת. לא בחיפה
מערך ,1-3-2-4 שהביא ללה-קורוניה ולוולנסיה אליפויות בתחילת העשור הקודם, הוא כיום הפופולרי ביותר באירופה. גם עטר ניסה את זה במכבי חיפה החדשה, אבל התברר שקטן וגולסה פשוט לא מתאימים לשיטה. "הכל מקצועי" - מדור שבועי חדש של אורי קופר
ביום קיץ חם במיוחד בשנת 2000 ישבו המאמנים הספרדים חאבייר אירורטה ורפא בניטס במשרדי ההתאחדות לכדורגל במדריד. אירורטה, עדיין שיכור כוח מהאליפות המפתיעה שהביא ללה-קורוניה, הסביר לבניטס ששיטת המשחק המנצחת שלו עוד תשלוט בעולם. בניטס - אחד שיודע ללמוד וללמד - הפנים, יישם ואף שיכלל. בזכות השניים הפכה אותה שיטה לפופולרית ביותר באירופה. היא הביאה מאמנים רבים להצלחות מדהימות, אבל גם הפילה אחרים - כולל את ראובן עטר במכבי חיפה.
ים שערים בעמודי התקצירים של ynet ספורט:
- השואו של ארנשואו, הספתח של עטר / תקצירי ליגת העל
- הוולה של איבנוביץ', הבומבה של קסורלה / תקצירי הליגה האנגלית
- ואל תחמיצו את השער המצחיק של המחזור בבלגיה
המשפט הבא נכנס כבר לרשימת הקלישאות של פרשני הטלוויזיה הישראלית. "הם משחקים ,1-5-4 אבל זה בקלות יכול להפוך ל,"3-3-4- מסביר חד אבחנה כזה או אחר. האמת היא שלמשפט המסורבל הזה יש קיצור מספרי פשוט. קוראים לו ,1-3-2-4 אותה שיטה המאחדת ומתגמשת בין שתי הקודמות ועליה בנו אירורטה ובניטס את הקריירה שלהם.
הטקטיקה הזו החליפה, ובגדול, את ה2-4-4- המסורתי כטקטיקת המיינסטרים באירופה. ארבע הקבוצות שהגיעו לחצי גמר ליגת האלופות בעונה שעברה - ריאל מדריד, ברצלונה, באיירן מינכן וגם האלופה צ'לסי מאז מדריך אותה די מתיאו - משתמשות בה בתוספת שינויים קלים ויחודיים. בניטס, זה שהביא אותה לידי שלמות ממש, זכה עם ולנסיה בשתי אליפויות ספרד ובגביע אופ"א ועם ליברפול בליגת האלופות. תסתכלו על השחקנים שהרכיבו את שתי הקבוצות האלה ותבינו שהטקטיקה הזו יכולה לעשות פלאים.
עוד ב-ynet ספורט:
- תומאס מתרגל לאווירה בהיכל
- סוף עידן בהפועל ירושלים
- עידו אשד מסכם את מחזור הפתיחה בליגת ווינר
- ועדויות חדשות נחשפות בפרשת לאנס ארמסטרונג
מהות ה1-3-2-4- היא חלוקת המגרש לשניים. אחד משני הקשרים המרכזיים (אלבלדה או מסצ'ראנו אצל בניטס) מצטרף לארבעת שחקני ההגנה, ויחד הם יוצרים קו אחורי אגרסיבי וצפוף. שלושת הקשרים ההתקפיים והחלוץ המרכזי מרכיבים את הגוש השני. השחקן האחרון, הקשר המרכזי הנוסף (רובן בראחה, צ'אבי אלונסו, סטיבן ג'רארד,( אחראי על החיבור בין שני החלקים. בדרך הזו אף קבוצה לא תסבול מנחיתות מספרית במרכז ועדיין יהיו לה מספיק כלים יצירתיים בחלק הקדמי.
אבל, כמו בכל שיטה - ואת זה יש מאמנים ישראלים שעדיין לא אימצו - לא מספיק לזרוק סתם שחקנים לעמדות אלא חשוב שאופי השחקן יתאים למה שהתפקיד דורש ממנו. "בכל ורסיה שתבחרו, לשיטה שלנו יש שני עקרונות ראשיים," הסביר בניטס בבלוג שלו, "הראשון הוא שהקשר ההתקפי המרכזי יזוז כל הזמן לעומק ולצדדים כדי ליצור יתרון מספרי עם אחד משחקני ההתקפה האחרים. העיקרון השני מתייחס לקשר המרכזי המחבר, שחייב להיות גם בעל יכולות הגנתיות מצוינות וגם חכם בתזמון ההצטרפות להתקפה. השכל של השניים האלה הוא בסיס ההצלחה."
ובמקרה, או שלא, יצא ששני השחקנים האיכותיים ביותר של מכבי חיפה - יניב קטן ואייל גולסה - משחקים בדיוק בשתי העמדות האלה. ובמקרה, או שלא, שניהם לא מתאימים לאותם עקרונות כה חשובים להצלחת השיטה. זו הסיבה שעטר, שניסה לשלב את כל השחקנים האיכותיים שלו במערך אחד, נפל בגדול במשחקים הראשונים של העונה.
קטן, ועל זה נבנית איכותו המרכזית, הוא מסוג השחקנים שהולך שוב ושוב אחורה כדי לקבל את הכדור ולנהל את המשחק בעצמו. מאז היה בן ,17 קטן לא מסוגל לעשות תנועה לאגף כדי ליצור יתרון מספרי. הוא צריך את הכדור ברגליים, מאחורה, במטרה לנצל את ראיית המשחק. לידו, גולסה מראה לנו שלפחות בינתיים הוא מצדיק את הקביעה שגבר לא יכול לעשות שתי פעולות בו זמנית. חלוקת ההגנה-התקפה שלו שערורייתית, ויותר מזה, בגלל שקטן לא משך לצדדים גולסה עשה זאת בעצמו וחיפה נחשפה למתפרצות באופן מבהיל.
קטן וגולסה הם אולי שחקנים מצוינים, אבל לא בכל שיטה, וגם עטר כבר הבין את זה. בשני המשחקים האחרונים הוא גם שינה את הטקטיקה וגם הושיב את גולסה על הספסל. אבל עטר בבעיה. אין כמעט דרך בה הוא יכול לשלב את כל השחקנים המובילים שלו יחד כיוון שסגנון המשחק שלהם חדגוני. כרגע נראה שאם קטן בפנים גולסה בחוץ. ולהיפך.
התחלת העונה הגרועה של חיפה הביאה לפאניקת רכש במועדון. "אין קשר אחורי," זעקו כולם, ולא שמו לב שמדובר רק באחת מהבעיות. הפאניקה הביאה להחתמה כפולה: אביחי ידין וג'ואל דמאו, שני קשרים אחוריים, הגיעו בעוד רגע של אדיבות מצד יעקב שחר, אבל לבעיות האחרות, והמהותיות, אף אחד לא שם לב. עכשיו לך תסביר את זה לבוס שלך.
הכל מקצועי מעל כולם
חמד ראשון בספרד בקרבות אוויריים
הכדורגלן הישראלי נמוך. הכדורגלן הישראלי חלש. הכדורגלן הישראלי עצלן. אנחנו נוהגים להקיף את הכדורגלן הישראלי באינסוף תכונות שליליות, ופעמים רבות בצדק. מכיוון שכך, כשקם בארץ שחקן שונה, כזה שרחוק שנות אור מהסטריאוטיפים הקבועים, יש לו פוטנציאל מיידי להפוך לכוכב.
תומר חמד הוא בדיוק כזה, ולכן העובדה שחלוץ מאיורקה יהיה העוגן
ההתקפי של הנבחרת בשנים הקרובות לא צריכה להפתיע אף אחד. שימו לב לנתון הבא: חמד זוכה העונה בספרד ב5.3- "קרבות אוויריים" בממוצע למשחק – יותר מכל שחקן אחר בליגה הספרדית ומקום שלישי בחיבור חמש הליגות הבכירות של אירופה. כלומר, כשחמד עולה לאוויר יש יותר סיכוי שהוא יזכה בכדור מאשר כל שחקן אחר בספרד.
כדי להיות קליבר רציני בכדורי גובה שחקן צריך שלוש תכונות עיקריות: גובה, עוצמה פיזית ובעיקר, יותר מהכל, כוח רצון. בדיוק ההיפך מאותם סטריאוטיפים ישראלים מדוברים. לחמד אולי אין מהירות של איתי שכטר או טכניקה של יוסי בניון, אבל הוא הדבר הקרוב ביותר לחלוץ אירופי, גם במבנה הגוף 1.83) מטר על 82 ק"ג) וגם במנטליות, שיש לנו פה. לכן שלושת השערים מול לוקסמבורג הם לא האחרונים שלו בנבחרת.
לשאלות ותגובות: ori-c@yedioth.co.il
למעקב בטוויטר: #CoopSport
לפנייה לכתב/ת 
