לא ישנים טוב? הקריירה שלכם בסכנה
נדודי שינה יכולים לא רק להרוס לכם את הלילה אלא את כל החיים. מחקרים מראים כי אנשים הסובלים מאינסומניה מסכנים לא רק את בריאותם אלא גם את הקריירה שלהם. הם מועדים יותר לתאונות, יעילים פחות והקידום שלהם נעצר. הבשורות הטובות הן כי אפשר לטפל בבעיה
האם אתם ישנים מספיק בלילה? שליש מחיינו אנו מבלים בשינה. שינה הינה מצב פיזיולוגי הפיך שבו מתרחשים תהליכים חשובים רבים בגוף כגון: בקרת טמפרטורה, גדילה (במיוחד אצל ילדים), ויסות מערכת החיסון, בקרת לחץ דם, ייצוב נפשי, למידה ועוד. אבל מתברר כי רבים לא מצליחים להירדם, סובלים מנדודי שינה ומסכנים לא רק את הבריאות שלהם אלא גם את הקריירה שלהם.
עוד על בעיות שינה ב- ynet:
- מתקשים להירדם? כך תמנעו נדודי שינה
ניתן לקבוע כי אדם סובל מאינסומניה (נדודי שינה) אם הוא סובל מאחד או יותר מהסימפטומים הבאים: קושי להירדם, יקיצות מרובות במהלך הלילה, יקיצה מוקדמת שמתרחשת לפחות שלוש פעמים בשבוע, ותחושה סובייקטיבית של שינה לא איכותית.
קיימים שני סוגים של נדודי השינה:
- ראשוניים: ללא קיום של מחלת רקע או גורם אחר העשוי לגרום לנדודי שינה.
- שניוניים: נדודי השינה מתקיימים על רקע של מחלה אחרת, פסיכיאטרית או רפואית או שימוש בתרופות.
מחקרים רבים מראים כי ישנו קשר בין חוסר שינה לבין הפרעות נפשיות וקוגניטיביות כגון עייפות, חוסר ריכוז, עצבנות, דיכאון וחרדה. כמו כן נמצא גם קשר ישיר בין נדודי שינה לבין מחלות פיזיולוגיות שכיחות כמו יתר לחץ דם, השמנה וסוכרת. והחידוש, למרות שכמעט ולא מדברים על כך, שנמצא קשר הדוק בין סביבת העבודה לבין נדודי שינה.
מי ישן יותר: אנשי צווארון לבן או מעמד נמוך?
במחקר שנערך ביפן בקרב עובדים גברים העובדים במקומות הנחשבים "צווארון לבן" בתעשיית האלקטרוניקה, נמצא שכמעט רבע מהנבדקים (23.6%) דיווחו כי הם סובלים מנדודי שינה. הם דיווחו כי הגורמים שהפריעו להם להירדם היו קונפליקטים פנימיים בתוך העבודה ואי שביעות רצון מהעבודה עצמה.
מחקר זה ומחקר צרפתי מצביעים על כך כי אנשי צווארון לבן סובלים מנדודי שינה. זאת בניגוד למחקרים רבים בעולם המצביעים על כך כי נדודי שינה נפוצים דווקא בקרב עובדים במעמד סוציו-אקונומי נמוך.
לא רק זאת. נתונים מראים כי מרבית הסובלים אינם מגיעים אל רופא המשפחה לקבל עזרה. מחקר אמריקני מצא כי רק כ-5% מהסובלים פנו לרופא המשפחה בתלונה ספציפית על נדודי שינה ורק 21% נעזרו בטיפול תרופתי. בצרפת נראה כי המספרים של הפונים לעזרה גבוהים יותר - 53% מהסובלים מאינסומניה חריפה פונים לרופא באופן ספציפי. רבים אחרים צופים בטלוויזיה, קוראים, נוטלים תרופות ללא מרשם או שותים אלכוהול כדי להתמודד עם נדודי השינה.
מתברר כי בארה"ב המצב לא שונה. בסקר שנערך בדטרויט בקרב צעירים בגילים 18-45, דיווחו כ-13% מהנשאלים כי הם שותים אלכוהול כדי להתמודד עם נדודי שינה.
לא ישנים: לא מצליחים לעבוד
אז כיצד משפיעים נדודי השינה על העבודה שלנו? במחקרים שנעשו לבדיקת ההשפעה על התפקוד בעבודה נבדקו פרמטרים כגון: מספר היעדרויות, טעויות בעבודה וכמובן, קידום.
בשונה מהפרעות בריאותיות ברורות הגורמות להיעדרות מהעבודה כגון: שפעת, כאבים אורתופדיים וכו', לסובלים מנדודי שינה קשה להסביר לעמיתיהם או למנהליהם בעבודה מה הבעיה. העובדים שבאים לעבודה לאחר לילה ללא שינה, צריכים להתמודד עם עומס עבודה רגיל, ולכן הם באופן תדיר מתלוננים על קשיים בחיים המקצועיים.
סקר אמריקני בקרב 1,308 עובדים, העלה כי תלונות על נדודי שינה היו הגורם המנבא הטוב ביותר להיעדרות מהעבודה! במחקר נוסף שהשווה 80 עובדים הסובלים מנדודי שינה לעומת 135 עובדים בריאים, אחוז ההיעדרויות בקרב הסובלים היה כפול.
במחקר אחר מצאו החוקרים שבקרב הסובלים מנדודי שינה, בנוסף להיעדרויות הרבות יותר, נצפה שיעור גבוה יותר של תאונות עבודה. כמו כן, החוקרים הסיקו שהעמיתים לעבודה של אותם סובלים מנדודי שינה, חשופים לסיכון גבוה יותר לתאונות בשל עומס היתר שנוצר בשל ההיעדרויות של עמיתיהם.
על מנת לשלול את האפשרות שדיכאון או גורמים אחרים (הריון למשל) הם הגורם להיעדרות, נערך גם מחקר שלא כלל עובדים עם רקע אחר מלבד נדודי שינה. גם במחקר זה נמצא שבקרב הסובלים מנדודי שינה שיעור ההיעדרויות היה גבוה יותר, מה שמחזק את המסקנה שנדודי השינה גרמו להיעדרויות ולא מחלות או גורמים אחרים.
עובדים לאט, יעילים פחות
במחקר גדול נוסף שנערך בקרב סובלים מנדודי שינה בצי האמריקני נצפתה עבודה איטית יותר, והתקדמות פחות טובה בקריירה לעומת עובדים בריאים.
מחקר אחר שהשווה בין 391 עובדים בריאים ל-240 עובדים שסבלו מדודי שינה מצא אחוז גבוה משמעותית של אינסומניים שדיווח על טעויות בעלות השלכות משמעותיות בחודש האחרון (15%) לעומת 6% בלבד בקרב הבריאים. כ-6% בקרב האינסומניים דיווח על יותר מטעות אחת בחודש האחרון לעומת 2% בלבד בקרב הבריאים.
בנוסף לכך, 12% מהאינסומניים דיווחו על איחורים לעבודה, לעומת 6% בלבד בקרב הבריאים. כמו כן, 185 מהסובלים מנדודי שינה דיווחו שהם הרגישו שהם היו יעילים פחות עבודה לעומת 8% שדיווחו על יעילות פחותה בקרב אנשים שישנו היטב.
יותר תאונות עבודה, פחות קידום
במחקר צרפתי שכלל 240 עובדים אינסומניים לעומת 391 עובדים בריאים, נמצא שהסיכון לתאונות עבודה במהלך 12 חודשים בקרב אינסומניים היה פי 8 גבוה יותר לעומת עובדים בריאים.
נתון נוסף שמגיע מסקר של ארגון השינה האמריקאי שמצא כי ישנו סיכון מוגבר יותר לתאונות בקרב עובדים שזמן ההירדמות שלהם גבוה מ-30 דקות. בנוסף לכך, נמצא כי עובדים אשר סובלים מנדודי שינה הם בסיכון גבוה יותר לביצוע תאונות תעשייתיות.
בסקר גדול אחר, שכלל כ-70 אלף משתתפים, נמצא שהסיכון לפגיעה גופנית במהלך העבודה עבור עובדים שהעידו על עצמם "ישנים לא טוב מרבית הזמן", היה גבוה יותר משמעותית מאלו שישנים טוב. נתון מעניין נוסף הוא שלמין העובד ולסוג העבודה גם השפעה על הסיכון לתאונה. נשים העובדות בעבודות פיזיות או מקצועיות (אחיות, מורות), או גברים העובדים בעבודות סחר או שילוח היו בסיכון גבוה יותר להיפגע בעבודה.
מחקרים בדקו גם האם נדודי שינה עשויים לפגוע בטווח הארוך גם בהתקדמות בקריירה. כל המחקרים הגיעו למסקנה שישנה פגיעה כזו. כך למשל, מחקר שנערך בצי האמריקני במשך 6 שנים מצא סיכויים נמוכים יותר גם לקידום, וגם לקבלת שכר גבוה יותר. נתונים אלה מצטרפים למחקרים אחרים שפורסמו בשנים האחרונות, והראו שקיומם של נדודי שינה העיד על סיכון גבוה יותר ללקות במחלות אחרות כגון לב, יתר לחץ דם, סוכרת והשמנה.
הטיפולים שיכולים לעזור
- טיפול פסיכולוגי התנהגותי (CBT): טיפול לא תרופתי המתמקד בשינוי תפיסות והתנהגויות שליליות הקשורות בשינה.
- טיפולים תרופתיים: קיימות תרופות מ"הדור החדש" שבנוסף להיותן יעילות מבחינת השריית שינה ושמירה על הרצף שלה מתאפיינים במיעוט תופעות לוואי ובסיכון נמוך להתרגלות. אולם חשוב להתאים את התרופות לסימפטומים המדויקים, כיוון שאם מדובר בבעיית שמירה על רצף השינה (התעוררויות במהלך הלילה) עם או בלי קושי בהירדמות, תתאים לכך תרופה שפועלת במנגנון הנותן מענה לבעיה זו (למשל אמביאן CR), ואם מדובר רק בקושי בהירדמות, תרופה שמשפיעה לטווח קצר עשויה להספיק (למשל סטילנוקס). במידה ונדודי השינה הם על רקע הפרעה בשעון הביולוגי, כאשר רמת המלטונין יורדת, בעיקר אצל מבוגרים מעל גיל 55, מלטונין (רגיל או בשחרור מושהה) עשוי לעזור. בכל מקרה, חשוב לפנות לרופא ולנסות לפתור את הבעיה במקום להמשיך ולסבול ולתת להפרעה זו להשפיע על הלילה, וכפי שראינו בכתבה זו, גם על יום העבודה.