די למונופול: למה צריך מכון פתולוגי נוסף בישראל?
מצד אחד המדינה, באמצעות המכון הפתולוגי באבו-כביר, היא הספק הבלעדי של חוות דעת בהליכים פליליים. מצד שני, היא המעמידה לדין באמצעות הפרקליטות. עו"ד עדי ניב יגודה קורא לנצל את סיום עבודתו של פרופ' היס במכון כדי לשבור את המונופול ולפתוח מכון לרפואה משפטית נוסף בישראל
חשש לאי סדרים, הסתרת איברים ורקמות במרתפים, ואפילו חשד לשיבוש הליכי חקירה ומשפט? נראה שסגן שר הבריאות יעקב ליצמן החליט להתחיל לעשות סדר בבלגן ששורר זה שנים במכון הפתולוגי של ישראל, ולהכניס קצת אור למרתפים האפלים של אבו-כביר.
בדרך להדחה:
טלטלה במערכת הבריאות: פרופ' יהודה היס הודח
פרשת האיברים: נדחה מבצע קבורת הרקמות
עם זאת, משלה את עצמו מי שחושב שכעת, עם הדחתו של פרופ' היס, נפתרו כל בעיות ותחלואות המכון הפתולוגי. למרות הליכתו הביתה של ראש המכון, פרופ' היס, המכון לרפואה משפטית באבו כביר היה ונותר מונופול בתחום הנתיחות שלאחר המוות, ולכן הגיע הזמן לצעוד צעד אחד נוסף ולשים סוף לבלעדיות של המכון הפתולוגי באבו-כביר.
בנוסף, יש לתהות על החלטת משרד הבריאות להפקיע את ניהול המכון מבית החולים אסף הרופא ולהכפיף את הניהול ישירות למשרד. דווקא בשל העובדה שיש למנוע סיטואציה לפיה מצד אחד המדינה מעמידה לדין באמצעות הפרקליטות, ומצד שני המדינה היא גם הספק הבלעדי של חוות דעת רפואיות-משפטיות, מן הראוי שניהול המכון לא יעשה על ידי משרד הבריאות, אלא על ידי גורם רפואי מקצועי עצמאי.
סכנה ממשית לחקר האמת
מעצם היותו יחיד בתחומו, הפך המכון הפתולוגי באבו כביר לאוטוריטה המקצועית היחידה שמספקת למדינה חוות דעת בסוגיות רפואיות-משפטיות, בהליכים פלילים ואזרחיים כאחד. למעט מספר מועט יחסית של מקרים, כשמוגשת לבית המשפט חוות דעת מטעם המכון לרפואה משפטית היא מתקבלת ללא עוררין. זאת למרות שגם בנתיחות שלאחר המוות, כמו בכל ענף רפואי אחר, ייתכן שיתעוררו חילוקי דעות בין המומחים השונים ביחס לסיבת המוות.
כיום די בחוות דעתו של רופא המכון בכדי לחרוץ גורלו של אדם, לטוב ולרע. פרשת אריק קרפ היא דוגמה ממשית לכך, אותה ניתן היה לראות במשפט שניהלה המדינה. במקרה זה נחשפו במהלך המשפט סתירות מהותיות בין תיעוד הנתיחה בזמן אמת והממצאים פתולוגים, ובין הדו"ח הרפואי-אובייקטיבי לכאורה שנכתב על ידי רופא המכון, ושהועבר כחוות דעת לבית המשפט. הסתירות הופיעו בחלקים מהותיים למשפט, ובהם קביעת סיבת המוות - חבלת ראש או טביעה. במקרה זה הסתירות נחשפו, בין היתר, בשל נוכחותו של מומחה לרפואה משפטית שנשכר באופן פרטי מטעם ההגנה, ושנכח בזמן הנתיחה. הסתירות הללו אף קיבלו ביטוי בהכרעת דינם של הנאשמים.
ספק נוסף בנוגע לחשיבות של ניפוץ המונופול מצטמצם נוכח החשדות הכבדים שמעלה לשכת עורכי הדין בנוגע להתנהלות המכון
לרפואה משפטית באבו-כביר. חשדות ואי סדרים שהובילו את לשכת עורכי הדין לפנות למשרד הבריאות בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית או פרלמנטרית. הפנייה מבוססת, בין היתר, על תלונות שהתקבלו מעורכי דין ובכלל זאת: "חשד להשמדה והעלמת ראיות מצד רופאי המכון, חשד לשיבוש הליכי חקירה ומשפט מצד רופאי המכון הפתולוגי, חשד להעלמה והסתרת חלקי גופות ואי סדרים בנושא העברת חומרי חקירה לסנגוריה... בהשמדה או הסתרת תיעוד, צילום והקלטת נתיחת גופות נפטרים והסתרת תיעוד של בדיקות חיים של מתלוננות בעבירות מין".
בשל החשדות והחששות הרבים, צריך שגם בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות עם מספר תושבים דומה, יפעל יותר ממכון מונופוליסטי אחד לרפואה משפטית. לפיכך, וכחלק מהליך ההבראה של תחום הרפואה המשפטית בישראל, ראוי שמשרד הבריאות יפעל להקמה של לפחות מכון לרפואה משפטית אחד נוסף. מכון שיהווה חלופה אמיתית ומקצועית לחוות דעת מתחום הרפואה המשפטית, ושיפעל בחסות אחד מבתי החולים, ובפיקוח משרד הבריאות. העובדה שכיום יש רק גורם רפואי אחד שמספק למערכת התביעה בישראל חוות דעת לצורכי משפט המספק לו בלעדיות על ניתוח המוות בישראל הופכת אותה לסכנה ממשית לחקר האמת.
הכותב הוא עורך דין ומגשר, מרצה למשפט רפואי באוניברסיטת ת"א ובמכללות למשפטים, יועץ בנושאים רפואיים-משפטיים וניהול סיכונים ברפואה ובעל משרד עורכי דין