החינוכית: נערים שהגישו תוכניות לא קיבלו שכר

הטלוויזיה החינוכית הוקמה ב-1966 במטרה לחנך וללמד את ילדי ישראל. מאז, עברו כמעט 50 שנה ונראה שהערכים המובילים את הערוץ השתנו: על פי נער שעבד בתוכנית "23 דקות", מגזין אקטואליה לנוער המוגש על ידם, הם עובדים במקום באופן וולנטרי בלבד.

• מה זכויותיהם של נערים עובדים?
• התמ"ת: 80% מהמעסיקים פוגעים בזכויות נוער
• גוזל זכויות נוער שעובד אצלך? קנס עתק או כלא
  

בין הטענות שהועלו בפנינו ניתן למנות: אי תשלום שכר על שעות של עבודה והחזר נסיעות מזערי של עד 30 שקל בלבד ליום. אותו נער סיפר ל-ynet כי שידר את התוכנית מספר לא מבוטל של פעמים ללא תשלום - על אף יום שידור. יום צילום אורך כשלוש שעות, ואילו החזרה ביום שלפניו אורכת כשעתיים – כך שסך הכל יום שידור גוזל כ-5 שעות.

בני הנוער, שאמנם מעוניינים ללמוד את תעשיית הטלוויזיה אך מצד שני לא ניתנת להם כל תמורה על זמנם ועל העבודה שהם משקיעים, נתקלו בתשובה "אתם מרוויחים ניסיון" מצד גורמים בתוכנית.

נזכיר כי על עבודתם של נערים חלים כל דיני העבודה, כפי שהם חלים על עבודתם של בוגרים. בחלק מדיני העבודה ניתנת הגנה מיוחדת לנערים, ובחלק אחר ניתנות לנערים זכויות מוקטנות, המביאות בחשבון את היכולת המוגבלת של בני הנוער להתחרות בשוק העבודה. נערים הם אלה שטרם מלאו להם 18 שנה. מי שמלאו לו 18 שנה, והוא עובד עד לגיוסו לצה"ל, נחשב לבוגר.

לפי חוק עבודת הנוער, אין להעסיק נער אלא אם נבדק על-ידי רופא המשפחה וזה אישר את העסקתו. כמו כן חייב נער להביא למעבידו פנקס עבודה שהוצא על שמו על-ידי לשכת שירות התעסוקה. מעסיקים ממוסדים נוהגים להקפיד על סעיף זה בחוק.

מהטלוויזיה החינוכית נמסר בתגובה לפנייתנו: "הנחיית התלמידים במסגרת תוכנית האקטואליה לנוער '23 דקות' מהווה חלק מיחידות הבגרות בתקשורת של המנחים, כפרוייקט משותף של משרד החינוך והטלוויזיה החינוכית הישראלית, להכשרת הדור הבא של התקשורת בישראל". 

ממשרד החינוך נמסר: "מדובר במסגרת של פרקטיקה בהיקף של יחידת לימוד או 2 יחידות לימוד לבגרות בתקשורת בהתאם להחלטת התלמידים".

ממשרד התמ"ת נמסר: "ככלל, על פי חוק מחויב מעסיק ליתן לעובד, ובכלל זה לבני נוער עובדים, תשלום כדין בגין עבודתו ולא רק החזר נסיעות. המקרה הנדון אינו מוכר למשרד התמ"ת וכך גם הסדרים, באם קיימים בעניין זה, מול משרד החינוך. במידה שתועבר פנייה מסודרת נוכל לבחון את המקרה לגופו".