המבקר: רק המזל חסך מיליארד ש' על מטוסי כיבוי
אסון הכרמל חשף מחדלים קשים, אבל גם אחריו, מוצא מבקר המדינה, הרשויות התנהלו בלי לחשוב יותר מדי. צה"ל המליץ לרכוש מטוסים מקנדה בעלות 1.1 מיליארד שקל, נתניהו ביקש - אבל הם לא היו במלאי. רק אז הבינו שאפשר הרבה יותר בזול
רק בגלל חוסר במלאי בקנדה, ישראל חסכה יותר ממיליארד שקלים על מטוסי כיבוי יקרים, אף שבמשך שנים צה"ל המליץ על מטוסים זולים הרבה יותר - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה בפרק שעוסק בטייסת הכיבוי החדשה שהוקמה לאחר אסון הכרמל. מהדו"ח שהתפרסם אחר הצהריים (יום ד') עולה כי המבקר מצא גם כי אנשי שירותי הכבאות לא שותפו די ברכישת המטוסים וכן ששני מטוסי כיבוי שנרכשו, שודרגו ב-16 מיליון שקלים ולאחר שהתברר שהשדרוג לא מתאים ואפילו מסוכן - הוחזרו המטוסים לצורתם הרגילה בעלות נוספת.
דו"ח אסון הכרמל - כל הדיווחים ב-ynet
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, הזכיר בפרק העוסק במערכת הביטחון את ביטול הפעלת מסוקי הכיבוי ב-2002. הוא הצביע על מחדל מתמשך בטיפול בתחום זה עד
להקמת יחידת הכיבוי האווירי בחיל האוויר, בעקבות השריפה בכרמל.
לאחר השריפה הגדולה הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקמת מערך הכיבוי המוטס בדחיפות. שר הביטחון אהוד ברק קיבל 14 ימים להציג חלופות להקמת יכולות כיבוי מהאוויר. המלצת צה"ל הייתה לרכוש שישה מטוסי "בומברדיר" מדגם CL-415 בהשקעה כוללת של 1.1 מיליארד שקלים, ובכלל זה 80 מיליון שקלים בעבור חכירת שלושה מטוסים מדגם ישן CL-215.
בעקבות ההמלצה פנה נתניהו כחודש לאחר האסון לראש ממשלת קנדה בבקשה לסייע ברכש אותם מטוסים. רק עקב חוסר במלאי בקנדה, ערך חיל האוויר בדיקה נוספת בנוגע למטוסים הנדרשים ואז הומלץ לבסוף על הפעלת מטוסים קלים מסוג "אייר-טרקטור", כפי שהמליצו ועדות שונות בעבר. המבקר העיר כי בשל החוסר במלאי נמנעה הוצאה כספית משמעותית מיותרת. בנוסף נמצא כי חיל האוויר לא רצה את המטוסים הקנדים מהדגם הישן כיוון שאינם עונים לדרישות החיל בתחומי האחזקה ובטיחות הטיסה.
ממסמכים שמסר למשרד מבקר המדינה ראש מטה תוכניות מטוסים במינהל ההרכשה והייצור במשרד הביטחון עולה כי מחירו של מטוס הכיבוי CL-415 הוא כ-35 מיליון דולר, בזמן שמחירו של מטוס כיבוי מסוג "אייר-טרקטור" הוא שני מיליון דולר. כלומר, עלות מטוס קנדי אחד שווה לרכישת 17 מטוסי כיבוי קטנים יותר, אותם כאמור הומלץ לרכוש בעבר. בנוסף נכתב כי הקנדים היו צריכים להעביר את המטוסים בין אמצע שנת 2012 לתחילת 2014. המבקר העיר כי נמנעה הוצאה כספית משמעותית ומיותרת וציין שמטוסי "אייר-טרקטור" כבר הוכיחו את יעילותם הטובה בכיבוי שריפות.
"סיכון בטיחותי של הטיסה"
בסופו של דבר נרכשו שבעה מטוסים מסוג אייר-טרקטור, שניים מהם בעלי יכולת "סקופינג" - איסוף מים מהים. עלות חכירת המטוסים הסתכמה ב-78.4 מיליון שקלים לארבע
שנים. בנוסף שילמה מערכת הביטחון 16 מיליון שקלים עבור הסבת שני מטוסים לאיסוף מים מהים.
אבל אחרי ההזמנה התברר שיש בעיה לקחת מים מהים התיכון. המבקר מצא כי הנושא לא נבחן ובהמשך כתבו בחיל האוויר על "חסרונות וליקויים משמעותיים ב'סקופינג' ובהם: יעילות המים נמוכה ב-30% בכיבוי ישיר מאשר יעילות חומר מעכב בעירה. השימוש ב'סקופינג' מוגבל לגלים בגובה של עד 60 ס"מ, בזמן שגובה הגלים הממוצע בים התיכון בחודשי הקיץ מאפשר לקיחת מים מהים רק בשליש מהים". בנוסף הזהירו בחיל כי הוספת המערכת מגדילה את הסיכון הבטיחותי של הטיסה ואחזקת מטוס משודרג אינטנסיבית ומורכבת יותר.
המבקר מצא כי שני המטוסים שהוסבו ל"סקופינג" לא הופעלו מאחר שלהטסתם נדרשה הכשרה מורכבת. למעשה, ממסמכי חיל האוויר עולה כי העובדה ששני המטוסים הושבתו פגעה בההיערכות המבצעית ובמענה המבצעי של מערך הכיבוי.
ביולי 2011 התקיים דיון שבו הוחלט לפרק את מערכת ה"סקופינג" משני המטוסים ב-600 עד 800 אלף שקלים. אגב, בהמשך גם התברר כי בעלון של המטוס אייר-טרקטור נכתב כי יכולת ה"סקופינג" נועדה לסוג אגמים שאין בישראל.
בביקורת לא נמצא כי משרד הביטחון או צה"ל ערכו אומדן של ההוצאות והנזקים בגין עלויות רכישת ערכות ה"סקופינג", התקנתן, פירוקן ואי הפעלת שני המטוסים שעליהם הורכבו ההערכות, שמשמעותה אובדן כשירותם של שניים מתוך שבעת מטוסי הכיבוי בקיץ 2011. המבקר העיר כי עבודה לפי הנהלים הייתה מונעת את ההשקעה הכספית המיותרת, נוכח העובדה שלבסוף הוחלט לפרק את מערכת השאיבה.
"הכבאים לא לקחו חלק בתהליך"
במקביל, הכבאים העלו טענות כי כמעט לא התייעצו איתם בתהליך קבלת החלטת רכישת המטוסים, אף שהם הגוף האחראי על כיבוי האש בארץ. במכתב ששלח נציג כיבוי אש לעניין הכיבוי המוטס, טפסר אמיר לוי, למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים עולה תמונת ההתעלמות.
"באופן פרדוקסלי, שירותי הכבאות כמעט שלא לקחו חלק בתהליך", קבל טפסר לוי. "וחשוב שמערך הכבאות יהיה חלק אינטגרלי בעבודת המטה וקולו יישמע בדיונים אצל מקבלי ההחלטות. לא כך הדבר כיום". נציב כבאות והצלה לשעבר, רב-טפסר שמעון רומח, הוסיף: "אני מצר על כך שדעת כיבוי אש כמעט לא נשמעה. לנו יש את המומחים בעלי הניסיון המצטבר".
המבקר העיר כי טענות כיבוי אש בנוגע למעורבות שירותי הכבאות בעבודת המטה להקמת יחידת הכיבוי, וחילוקי הדעות בין חיל האוויר, שהוא חסר את המומחיות והידע הנדרשים בתחום הכיבוי האווירי, לבין כיבוי אש – שהוא הגורם המקצועי האחראי לכיבוי שריפות בישראל, מלמדות על בעיה מהותית.
ליקויים בהליך ההדרכה
בפרק נוסף שעוסק במערכת הביטחון התייחס המבקר למערכת מסוימת שנרכשה ב-2004 ותקציבה היה כמה מיליארדי שקלים. המבקר מצא כי צה"ל לא פעל לגיבוש תוכנית קליטה והטמעה של המערכת עם שלב הפיתוח שלה. הצבא גם לא נערך מבעוד מועד להטמעתה ופרסם תוכנית קליטה רק בינואר 2010, שנה וחצי לאחר שקיבל אותה.
המבקר גם מצא כי צה"ל ומשרד הביטחון המשיכו
להעסיק את הספק, בשנים 2009-2011, במתן שירותי הדרכה והטמעה של המערכת שעלותם הסתכמה בעשרות מיליוני שקלים, אף שלא היה ברשותם תקציב מאושר למטרה זו. המבקר כתב כי בכך הפרו שני הגופים הביטחוניים את הוראת משרד הביטחון ואת פקודת הרמטכ"ל שנקבעו לפי חוק יסודות התקציב, ולפיהן הממשלה רשאית להוציא בשנת כספים מסוימת רק את הסכומים הנקובים בתקציב.
גם הליך ההדרכה לא עבר באופן תקין. המבקר מצא כי בתשע מתוך 25 הדרכות שבהן נמצאו ליקויים לא נכחו בעלי תפקידים חיוניים או שנוכחותם לא הייתה מלאה או שלא עמדו במבחנים.
תגובת משרד הביטחון
באשר למערכת הצבאית:
"הנהלת משרד הביטחון רואה בחומרה רבה את ממצאי הדו"ח. המשרד מפיק ויפיק את הלקחים, ומבצע הליך תחקור מקיף וממצה בשיתוף עם צה"ל, במטרה למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד".
באשר לכיבוי מהאוויר:
"משרד הביטחון נענה לבקשת הממשלה וסייע בביצוע החלטות הממשלה לרכישת יכולות כיבוי אווירי. משרד הביטחון, בשיתוף עם הגופים הנוספים, הצליח להעמיד יכולת כיבוי מהאוויר, שכבר הוכיחה את עצמה בשריפות הקיץ האחרון, בעלות של עשרות מיליוני שקלים בלבד, אל מול תכנית מערך הכיבוי האווירי המקורית, שהוערכה ביותר ממיליארד שקל. מערכת הביטחון תמשיך לסייע ולשתף פעולה, ככל שהדבר נוגע לניצול הידע והמומחיות הקיימים במערכת הביטחון.
"באשר לטיפול ביכולת ה'סקופינג', מערכת הביטחון פעלה על-פי הנחיות ראש הממשלה. עם זאת, לאחר בדיקת היתכנות שביצע חיל האוויר, התברר כי יכולת הדלייה של מי ים במטוסים ספציפיים אלה איננה אפשרית בשל מגבלת גובה הגלים בים התיכון. עם קבלת ההנחיה לוויתור על היכולת, משרד הביטחון מימש את האופציה, שהייתה בחוזה, להסב חזרה את שני מטוסי ה'סקופינג' לתצורה יבשתית, ואף הצליח במו"מ עם החברה לעבות את מערך הכיבוי באמצעות רכש מטוס נוסף (שמיני במספר). זאת ללא תוספת כספית כלשהי".