אני ערבי, היא יהודייה, האם האהבה תנצח?

לכל אחד מאיתנו יש אחת שתמיד נרצה להגיד לה ״אני אוהב אותך, את משלימה אותי, את כל מה שרציתי... ״. אבל מה קורה אם אתה ערבי שמאוהב ביהודיה? בכוונה אמרתי יהודיה, כי הבעיה היא לא בלהתחתן עם זרה, איטלקייה, צרפתייה, אמריקאית או בריטית, אלא עם יהודייה, וספציפית ישראלית.

עוד בנושא:

אני בן 28 והיא בת 22. אני ערבי והיא יהודיה

הם שומעים ברגש שלו ערבית ולא אהבה  

החשש מנישואים עם ערבי הוא חשש קיומי?

או אז הסיסמאות ומילות האהבה מתחלפות מהר במשפטים כמו: "המשפחה מעל הכל"; "אתה בוגד בערכים וציוני"; "אל תתנער מהחברה שלך"; "אתה מפנה גב לכל ההיסטוריה ומתעלם מריב של שנים בין פלסטינים וישראלים יהודים" וכמובן – "היא שונה מאיתנו ותרחיק אותך מהמשפחה, ואיך זה בכלל שמבין כל הבנות בעולם דווקא התאהבת ביהודייה?!״.

אלו הן דוגמאות מעטות ממה שאתה יכול לחטוף בשניות מכל אחד שתפגוש כמעט, כי מבחינתם - אתה פשוט אכזבה. אחד שפישל ובגדול, לא הצליח להתאהב בערביה ומאותה הדת.

החופש לבחור

אנחנו נולדים חופשיים. חופשיים לבחור את הכל מלבד את הדת והלאום שנולדים איתנו, אבל לא זה מה שצריך להבדיל אותנו ולעשות אותנו לפחות או יותר טובים. כילד למשפחה ערביה מהצפון, גדלתי על ערכי אהבה וכבוד לאדם, ניתנה לי הזכות לבחור הכל בחיים: מה ללבוש ומה לעשות, מה ללמוד ואיפה לעשות את זה. בכל שלב מהחיים הסתכלתי וראיתי משפחה תומכת ומגבה אותי בכל החלטה, עושה הכל למעני ואני עושה הכל למענה. להביא כבוד למשפחה ולהצליח הם ערכים שחשובים לי ולכולם.

סיימתי טכניון ועברתי לירושלים ללימודי תואר שני, שם פגשתי את חברתי היום. קוראים לה שני. היא בחורה מקסימה ויפה שעומדת בכל סטנדרט שתחשבו עליו מלבד פרמטר אחד... הבחורה יהודייה. זה לא קל לבוא ולהגיד לאמא שלך שיש לך חברה יהודיה ושאתה רוצה להתחתן איתה חתונה אזרחית ולא בכנסייה, לענות על אלף שאלות ולבוא מוכן לפגישה כזאת, שרוב הסיכויים שממנה לא תצא בקלות ובטח ובטח לא מחויך.

למעשה, אתה עתיד להרגיש שכרגע בגדו בך וכל התמיכה והחופש שקיבלת לאורך החיים מתגמדים כאן בהחלטה הגדולה מכולם. בזמן שאתה הכי צריך את החופש - אתה מאבד אותו, ברגע שאתה רוצה את כולם סביבך - אתה מרגיש יתום, חסר כל. במשך חודשים רבים הייתי תלוי בין שמיים לאדמה. כל יום הרגשתי פושע, בוגד. אבל מצד שני, עם החברה הרגשתי חיי, תוסס ומלא אנרגיות.

הרגשתי צורך לשמור עליה ועל הקשר, וכל יום שעבר הצדיק יותר את החלטתי, כשבמקביל לזה התנהל דיון בבית על בחירתי והייתי צריך להיות חזק ומשכנע יותר מתמיד שאהבה אכן מנצחת הכל. למזלי, זכיתי במשפחה תומכת ואוהבת שמעריכה את החופש לבחור ולחיות את החיים שלי כרצוני. להיות שמח ולא לשמח את האחרים, את החברה.

משפחה לא בוחרים

אבל בכל זאת הייתי צריך לענות על שאלות קשות ולהתמודד עם חוויות לא קלות. שאלו אותי מה הולכת להיות זהות הילדים, איך אנחנו מתכוונים להתחתן והיכן נגור, איך נחיה, איפה ילמדו הילדים, איזה שפה הם ידברו... ועוד מלא שאלות.

אז אני פונה אליך, הקורא, ואומר לך: ״האהבה תמיד מנצחת״ - רק אם יש לך משפחה כמו שלי וכמו של שני. ולבסוף, תרשו לי לסיים בציטוט מספרו של אחד הסופרים הידועים גובראן ח׳ליל גוברא:

״האהבה אינה אדון ואין לה אדונים, היא לעצמה קיימת.

כאשר אוהב אתה, אל תאמר - אלוהים בליבי

אמור – אני בלב האלוהים".

• בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק