כך לוותה חב' החשמל 5 מיליארד שקל מהציבור
כדי להתמודד עם מחסור צפוי בחשמל, הטיל שר האנרגיה ב-2007 על חברת החשמל להקים 3 טורבינות חדשות. החברה הודיעה כי אין לה כסף לבנות ורשות החשמל אישרה לה להעלות מחירים ולפרוס את ההחזר עד 2025. מבקר המדינה: "משמעות ההחלטה היא הטלת 'מלווה חובה' שלא בידי הממשלה"
מבקר המדינה קובע כי רשות החשמל אישרה לחברת החשמל להעלות תעריפים ולגבות מהציבור 5 מיליארד שקל מעבר לצורך, בין השנים 2007-2009. עודפי הגבייה יועדו להקמת טורבינות לייצור חשמל ששר האנרגיה הורה לחברת החשמל להקים, והיו אמורים לחזור לציבור בדמות הפחתת מחיר החשמל בין השנים 2014-2010. בשל מצבה הפיננסי הקשה של החברה, אישרה הרשות לפרוס את החוב עד לשנת 2025.
הדו"ח החמור קובע כי החלטת רשות החשמל היא "למעשה הטלת מעין 'מלווה חובה' שלא בידי הממשלה. 'מלווה' כזה שנקבע ללא החלטת ממשלה, הוא בניגוד להוראות חוק מלווה המדינה, התשל"ט-1979, והטלתו שלא באמצעות חקיקה, היא בניגוד להוראות חוק יסוד: משק מדינה".
בנובמבר 2007 אישר שר האנרגיה דאז, בנימין בן אליעזר, תכנית חירום להקמת שתי טורבינות גז בדרום המדינה עד קיץ 2011. הקמת הטורבינות נועדה לספק מענה למחסור הצפוי בחשמל בשנים 2012-2013. מחסור זה התגלה, בדיעבד, כחמור יותר משצפו בעקבות המהפכה במצרים ופיצוץ הצינורות שהזרימו גז טבעי מחצי האי סיני לישראל.
על פי דו"ח המבקר, השר בן אליעזר ראה דחיפות רבה בהקמת הטורבינות ולכן לחץ על מוסדות התכנון לקיים הליך אישור תכניות מזורז ככל שניתן. מהדו"ח עולה כי במשרד האנרגיה שמו דגש רב על זירוז הליכי אישור התכניות, אך התעלמו מהשאלה, האם לחברת החשמל יש כסף לבצע את התכניות. מנכ"ל החברה באותן שנים, עמוס לסקר, התייחס לתכניות שר האנרגיה כאל פרויקט "שאפתני ואולי ללא תקדים בהיקף ובלו"ז", וטען כי השלמת הבנייה "מותנית במציאת גיבוי מימוני ו/או תעריפי הולם להשקעות העתק שהיא נדרשה להרים בזמן קצר לטובת המשק". במילים אחרות, הודיע מנכ"ל חברת החשמל כי אין ביכולתו לבצע את המשימה שהטיל עליו שר האנרגיה.
בהיעדר משאבים לביצוע הוראות השר הממונה, פנו בחברת החשמל אל הגורם המפקח על החברה – רשות החשמל. הרשות היא זו שקובעת את מחירי החשמל בהתאם להוצאות החברה. המחיר אמור לשקף את עלויות הייצור הכוללות דלקים, הובלה, בנייה, משכורות ופנסיה ועוד.
חוק משק האנרגיה קובע, כי עלויות בניית תחנות כוח וטורבינות יבואו לידי ביטוי במחיר החשמל לאחר שבנייתם הושלמה והם החלו לפעול. אך כפי ששר האנרגיה עוזי לנדאו אמר לראש הממשלה בדצמבר 2011, "דירקטוריון חברת החשמל סבור כי מצבה הפיננסי הקריטי של החברה איננו מאפשר לה לפתח את משק החשמל במתכונת שבוצעה בעבר, באמצעות מימון עצמי של ההשקעה וקבלת החזר ההשקעה בתעריף לאורך חיי המתקן".
נדמה כי עוד ב-2007 הוחלט לשנות את דפוס הפעולה. במקום שחברת החשמל תבנה בכספה שלה ואז תקבל את ההחזר באמצעות העלאת מחיר החשמל, רשות החשמל תעלה מראש את המחיר וכך תמומן הבנייה. באוקטובר 2007 אישרה רשות החשמל העלאה של 5% בתעריף כדי לממן עלויות הקמה בהיקף של מיליארד שקל ועוד העלאה באוקטובר 2008 כדי לממן עלויות בהיקף של 2 מיליארד שקל. הרשות התנתה את העלאת התעריף בכך שהרווחים ישמשו אך ורק להקמת הטורבינות ויופחתו לאחר מכן ממחירי חשמל עתידיים. בנוסף, קבעה הרשות כי חברת החשמל לא תוכל לפנות אליה שוב בבקשה דומה.
בדו"ח מבקר המדינה נמתחת ביקורת חריפה על המהלך. "החלטות הרשות להעלות את תעריפי החשמל למימון הקמתן של תשתיות במשק החשמל עוד קודם שהוחל בהפעלתן והפחתת המחיר לאחר תחילת הפעלתן, אינן עולות בקנה אחד עם עקרונות החוק לקביעת התעריפים. החלטות אלה גם אינן תואמות את בסיס התעריף שקבעה הרשות", נכתב בדו"ח.
העלאת התעריף סייעה בהקמת הטורבינות בדרום אך כאשר בדצמבר 2008 אישר שר האנרגיה את שלב ב' בתכנית החירום שלו, שבו נקבע כי תוקם טורבינה נוספת בצפון עד קיץ 2013, שוב נוצר צורך במימון. במרס 2010 שוב הודיע המנכ"ל לסקר, כי לחברה אין יכולת כספית לבצע את ההוראה. "במסגרת... דיונים קודמים בדירקטוריון, הוחלט כי שלב ב' של תכנית החירום וכן הקמת המחז"מ (הטורבינה בצפון, א.ל), לא יבוצעו עד למציאת פתרון מימוני/תעריפי הולם שיבטיח את האיתנות הפיננסית של החברה", הודיע המנכ"ל לשר האנרגיה. התכנית נקלעה, שוב, למבוי סתום.
ב-2011: העלאה נוספת של 14%
רשות החשמל, כאמור, התנתה את העלאת התעריפים בכך שחברת החשמל לא תפנה אליה שוב בבקשה דומה. לא עבר זמן רב לפני שהיא חזרה בה מהתנאי הזה. זה קרה ב-2011, זמן קצר לאחר שצינור הגז ממצרים פוצץ לראשונה.
בין אפריל 2009 לפברואר 2010 נצבר בקופת חברת החשמל עודף של 2 מיליארד שקל כתוצאה מגביית יתר. גביית היתר נוצרה מכיוון שתמהיל הדלקים שבו משתמשת החברה לייצור חשמל לא עודכן ועקב כך מחיר החשמל היה גבוה ב-14% ממה שמכתיב החוק. עקב כך, תוכננה הפחתה של מחיר החשמל בשנים 2014-2010.
כדי לסייע לחברת החשמל במימון הקמת הטורבינה בצפון, החליטה רשות החשמל במרס 2011 לפרוס את הפחתת מחיר החשמל עד שנת 2025. כך, בשתי החלטות שמבקר המדינה מגדיר כבלתי חוקיות, הטילה רשות החשמל על הציבור עלויות עודפות בסכום מצטבר של 5 מיליארד שקל ואת ההחזר פרסה עד 2025. כל זאת נעשה הרחק מעין הציבור וללא אישור הממשלה והכנסת.
הדו"ח מותח ביקורת קשה הן על החלטות רשות החשמל והן על מדיניות משרד האנרגיה שהעמידה את חברת החשמל במצב שבו עליה לבחור בין יציבותה הפיננסית לבין ציות להוראות השר הממונה עליה. "היה על משרד האנרגיה, בתיאום עם משרד האוצר וחח"י, לתת את הדעת לנושא מימון הקמתן של יחידות ייצור חדשות בידי חח"י, כבר בעת קביעת תכנית הפיתוח, ולנסות למצוא דרכים להסדרתו, כדי להימנע ממצב שבו עלות הקמתן של יחידות ייצור במתכונת חירום אשר עלותה תושת על ציבור הצרכנים", נכתב בדו"ח.
בנוגע להחלטות רשות החשמל להעלות את התעריף, נכתב בדו"ח, כי "החלטת הרשות ממרס 2011 סותרת את הוראות החוק, שלפיהן מימון תשתיות במשק החשמל ייעשה באמצעות תעריפי החשמל בתקופת השימוש הצפויה, וכן את הבהרות הרשות לציבור מאוקטובר 2008 בדבר ההחלטה".
רשות החשמל: מחוסר ברירה, במצב חריג
ברשות חשמל תלו את האשמה בהפרשות של חברת החשמל לפנסיה ולחשבון הנאמנות שמימן הטבות לגמלאים. "התנהלות החברה ובמיוחד הפרשות והעברת כספים לקרנות חיצוניות ופנימיות, פגעה ביכולת ההשקעה הדרושה של החברה. כתוצאה מכך חל פיגור בהקמת תחנות כוח על פי לוח הזמנים שאושר בתוכנית הפיתוח, דבר שאילץ את הממשלה ובכלל זה הרשות לפעול באופן חריג כדי למנוע מחסור בחשמל שנזקו רב וזאת גם באמצעות תשלום מראש עבור ביצוע השקעות במשק החשמל".
ברשות ציינו, כי "החריגה מעקרונות מתווה התעריפים נעשתה מחוסר ברירה, במצב חריג, על מנת שהרשות תוכל לעמוד במחויבותה על פי חוק למנוע פגיעה באמינות המערכת ובשרידותה כתוצאה מערעור איתנותה הפיננסית של חח"י. עוד נאמר כי הרשות לא תאפשר מימון נוסף החורג מעקרונות מתווה התעריפים.
"מכל מקום, גם על פי עמדת היעוץ המשפטי של רשות החשמל יש להדגיש כי סעיף 31 לחוק משק החשמל אינו אוסר פריסה באופן מוחלט, בודאי שלא במסגרת התנהלות סבירה של רגולטור, אשר מערבת כדבר שבשגרה פריסות והתחשבנויות שונות בין חברת החשמל לצרכנים. כך לדוגמא את המצב כיום בו פרסה הרשות עליית תעריף נדרשת בשיעור של כ-40% בקירוב לצרכנים לשלוש שנים. ובודאי שלא ניתן להתעלם מהשיקולים הרוחביים והאינטרס הציבורי אותם מחויבת המליאה לשקול לפי סעיף 1 לחוק, לפי הנסיבות".
תגובות נוספות לכתבה
מחברת החשמל נמסר: "חברת החשמל קיבלה את טיוטות דוחות מבקר המדינה ואח"כ את הדו"חות הסופיים. החברה שיתפה פעולה בכל מהלך הביקורת עם הגורמים המקצועיים במשרד המבקר ועם קבלת הדוחות הסופיים החברה פועלת ליישום ההמלצות של מבקר המדינה.
"חברת החשמל מברכת את מוסד מבקר המדינה על שמצא לנכון לבחון לעומק את משק האנרגיה והחשמל בכללותו. אנו רואים בכך חשיבות עצומה ונפעל בשיתוף מלא עם כל הגורמים המבוקרים בדוח על מנת לקדם את המלצות המבקר".
מרשות החשמל נמסר בתגובה: "רשות החשמל היא הרגולטור של משק האנרגיה וככזה היא נמצאת במקום מרכזי המאזן בין הממשלה, הצרכנים, חח"י ויזמות הפרטית. במהלך השנים האחרונות, הרשות פעלה בשני מישורים עיקריים: הראשון, לפתוח את השוק לתחרות ולאפשר ליזמות להיכנס לפעילות תוך שמירה על רמת מחירים סבירה. השני הינו להתמודד עם הבעיות הרבות שבחברת החשמל. הרשות היתה לעתים רבות החלוץ לפני המחנה במאבקים אלו. הרשות תבחן הערות המבקר וסבורה כי שהממשלה כולה צריכה לעשות מאמץ בכדי לשפר ולשכלל את השוק".
ממשרד האנרגיה נמסר: "תכנית החירום אושרה על ידי השר בן אליעזר בסוף שנת 2008 (ולא ב-2007 כפי שנכתב). ועדת בדיקה של הבנק העולמי, חברות דירוג האשראי ודו"ח של מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ציינו כי תעריפי החשמל בישראל אינם מכסים את עלויות הייצור.
"יש לציין כי עליית התעריפים האחרונה נועדה לכיסוי תוספת עלות הדלקים בלבד, עקב המחסור בגז טבעי, ועדיין איננה מכסה את עלויות הייצור במלואן".
לפנייה לכתב/ת 
