החמישייה הסודית
אלי אוחנה הוביל את נבחרת הנוער לעוד תבוסה מפוארת, בערוץ הביתי שלו החליטו לחסוך את המידע מהציבור
הקולגות
מירי מסתדרת בלי אלי
"קיבלנו הגרלה קשה, אין לנו ציפיות, אבל אנחנו מלאי תקווה". כך אמר אלי אוחנה, ערב משחקה הראשון של נבחרת הנוער במוקדמות אליפות אירופה בפורטוגל.
היכנסו לעמודי התקצירים של ynet ספורט:
- הספתח של מכבי ת"א, צסק"א בשיניים / תקצירי היורוליג
- השואו של ארנשואו, הספתח של עטר / תקצירי ליגת העל
- הוולה של איבנוביץ', הבומבה של קסורלה / תקצירי הליגה האנגלית
- ואל תחמיצו את השער המצחיק של המחזור בבלגיה
צירוף המלים הזה – "קיבלנו הגרלה קשה" – הוא אחד המוטיבים המרכזיים בעבודתו של הפרשן, שמאמן את דור העתיד של הכדורגל הישראלי. לפני שנתיים, כשהגרלנו את רוסיה, צ'כיה והולנד, אוחנה אמר: "ללא ספק מדובר בהגרלה קשה". בשנה שעברה, כשקיבלנו את פורטוגל, אוקראינה ואירלנד, הכותרות זעקו: "הגרלה קשה מאוד". והשנה גורלנו שוב התאכזר אלינו עם פורטוגל, צרפת ולטביה, ואלי קיטר כהרגלו: "הגרלה קשה!". בטח קשה. פעם, כשלנוער שלנו היו מאמנים ברמה, הנבחרת דורגה גבוה והגרילה יריבות נוחות. היום, בזכות אוחנה, כל ההגרלות קשות.
עכשיו בואו ננתח את המשפט: "אין לנו ציפיות, אבל אנחנו מלאי תקווה". ציפייה ותקווה, לפי מילון אבן שושן, הן שתי מלים נרדפות. כלומר באותה מידה
אוחנה יכול היה להגיד: "אין לנו תקווה, אבל אנחנו מלאי ציפייה", שזה כמו "אין לנו אוכל, אבל יש לנו מזון", או "אין לנו כסף, אבל יש לנו ממון". והאמת היא שיש לנו מאמן, אבל אין לו מושג.
אחרי ההפסד הראשון בטורניר, 2:1 לצרפת, אוחנה גם עלה לשידור ואמר: "היה משחק שקול, תיקו היה משקף". וואלה? בדקתי באתר אופ"א ולהלן הממצאים: הצרפתים בעטו לשער 18 פעמים, מתוכן 11 למסגרת, ישראל בעטה 6 פעמים, 4 למסגרת. ואם להשתמש בסגנון של אוחנה, לא היינו פחות טובים, אבל היינו הרבה יותר חלשים.
כעבור יומיים, בשבת, הנבחרת חטפה 5:0 מפורטוגל וגמרה את הסיפור. למחרת, במהדורת "חדשות הספורט", קיבלנו דיווח ארוך ומפורט על
עוד ב-ynet ספורט:
גם ב"יציע העיתונות" דנו בהרחבה במשחק הידידות של הצעירה, והשחילו רק חצי משפט על הנוער, בלי לנקוב בשמו של המאמן. בשביל זה יש חברים. ומכיוון שזכות הציבור לדעת, יש לי רעיון למי שעורך את המהדורות בערוץ: כשסטאלין היה אחראי על בטאון המפלגה "פראבדה", הוא נהג להדפיס עותק מיוחד של העיתון, ולהוציא ממנו את הידיעות שעלולות להדאיג את החבר לנין. איך אומרים אצלכם? הכל בקונטרול.
הצדיק
יאשיהו פינטו ותרומתו לכדורגל
עבור לא מעט מאנשי הכדורגל שלנו, השם יאשיהו פינטו גורם להתרגשות לא פחות מלאו מסי. אחד הראשונים שזיהה את סגולותיו היה יו"ר הפועל פ"ת
לשעבר, האדמו"ר דני לוי, שקיבל מהרב הבטחה שהקבוצה תנצח אם לא תחלל את השבת. היא לא חיללה – והפסידה.
השבוע המקובל נעצר, כמקובל לגבי חשודים במתן שוחד. ראש חטיבת החקירות במשטרה, תנ"צ אפרים ברכה, טען שפינטו הציע לו 100 אלף דולר בתמורה למידע מהחקירה המתנהלת בעניינו. העברת הכסף מרעייתו של כבוד הרב לאשתו של הקצין גם תועדה על ידי המשטרה. המקובל טען להגנתו שמדובר בתרומה לבן משפחתו של ברכה, שנזקק לטיפול רפואי, וזה כבר הזכיר לי אירוע אחר בעברו. לפני כשנתיים, כשאבי כהן ז"ל שכב על ערש דווי, הגיעו לחדרו בבית החולים נציגיו של הרב פינטו. הם הניחו את ידו של כהן מחוסר ההכרה על ספר תורה והבטיחו: "יהיו בשורות טובות".
חוץ מדני לוי, במהלך השנים נהרו לחצרו של המקובל מאשדוד עוד כמה צדיקים, כמו חיים רביבו וגל יוסף, אבל גדול חסידיו בעידן הנוכחי הוא ג'קי בן זקן. "הקשר בינינו הוא לא ברמה של חסיד ורב אלא כמו של שני אחים, קשר דם", סיפר
רקטור האקדמיה בראיון ל"כלכליסט" לפני שנתיים. "הרב פינטו הופך אותך לאדם טוב יותר".
רציתי לשאול את תנ"צ ברכה מה דעתו על הקביעה הזאת, אבל ויתרתי. נראה לי שהוא משוחד.
הברדק
הבלאגן חוגג, רז מצטלמת
בתוכנייה המהודרת שהוציאה ההתאחדות לכבוד המשחק שלשום מול לוקסמבורג, הופיע מכתב לאוהדים מאת המנכ"ל, אורי שילה. הפיון של לוזון סיפר על צוותים של אופ"א שמגיעים ארצה לקראת אירוח יורו 2013 לנבחרות צעירות, והשוויץ: "אנחנו שומעים מהם מחמאות על הקצב, ההתקדמות והמוכנות".
כן כן, שילה מאוד מרוצה מעצמו. את המכתב הוא סיים במלים: "זו הולכת להיות עונה של פעילות מאוד אינטנסיבית, ואנחנו בהתאחדות שמחים להוביל אותה, יום
מאות נציגים של קבוצות מרחבי הארץ, שמגיעים לרשום שחקנים, נאלצים לעמוד בתור שמזכיר את הכניסה לחנויות אפל ביום ההשקה של אייפון 5. וכל זה לא בשביל סמארטפון, אלא כדי שהילד יוכל לשחק בשבת. מה אכפת לשילה? למה לפתוח סניפים לרווחת הקבוצות בצפון ובדרום, ולהעביר את העסק למערכת ממוחשבת, אם אפשר לטרטר מנהלי קבוצות ילדים ולשגע אותם בתורים אינסופיים?
השיא היה בשבוע שעבר. בגלל החג, לבלרי ההתאחדות הקציבו לקבוצות יום רישום אחד, ושלושה פקידים מסכנים קרסו תחת הלחץ. מנהל קבוצת נערים מאזור הדרום שהגיע בשעות הצהריים, לקח מספר 721, כשבפנים היה מספר 544.
נציג קבוצה מאזור ירושלים, שעזב שלשום את מקום עבודתו והגיע לרשום שחקן, הופתע לגלות שאין קבלת קהל בגלל המשחק מול לוקסמבורג. אתמול הוא חזר, עמד בתור ארבע שעות ובסוף נכנס, אבל יום העבודה הלך. "אתה לא מבין איזה בלאגן הולך שם", סיפר. "אפילו בשוק מחנה יהודה יש יותר סדר". הצעקות במסדרונות, אגב, לא הפריעו לראש אגף הנוער אורית רז להתראיין לצוות טלוויזיה שהגיע למקום. כוכבת.
"בהתאחדות מתפארים כל הזמן בתו התקן הבינלאומי 'איזו-9001', וסוף־סוף הבנתי מה זה", אמר לי אחד הקורבנות אתמול. "אתה בא בתשע, הולך באחת, ומה באמצע? בית-שימוש".
הביזנס
ברוכים הבאים לחניון וינגייט
נבחרת הרוגבי אירחה בשבת את סרביה בגביע אירופה לאומות. הכניסה למשחק הייתה ללא תשלום, אבל הנהלת המקום, שגובה כסף עבור חנייה על בסיס קבוע, לא חשבה שלאוהדי הנבחרת מגיע לקבל שעתיים חינם. מכיוון שעל כביש החוף אסור להחנות, המאות שבאו לעודד את ישראל נאלצו לשלם לפי המחירון בכניסה, ולציית לשלטים ברחבי המכון: "התשלום במכונות התשלום בלבד".
הסיוט הגיע בסיום המשחק. עקב תקלה באחת המכונות, כולם נתקעו בפקק בשטח המכון במשך קרוב לשעה! ג.ל מהרצליה תזמנה 45 דקות מהמגרש עד המחסום ביציאה. את הכסף הם לקחו, ושהציבור ישבור את הראש.
בדקתי באתר של וינגייט ונכנסתי ל"חזון המכון". כתוב שם: "המכון הלאומי לספורט יוביל לטיפוח המצוינות בקרב ספורטאי ההישג של ישראל ויפעל לקידום, לטיפוח ולהטמעה של תרבות הספורט ואורח חיים בריא בישראל". זהו. בשום מקום לא מוזכר שהמכון יוביל לטיפוח מקומות החנייה והטמעת תרבות הרוורס בישראל.
אתמול ביקשתי את תגובת מנכ"לית וינגייט, רות פילץ־בורשטיין. מזכירתה הפנתה אותי למשרד יחסי הציבור שלהם, ובחורה נחמדה אמרה לי: "אם תגיד לי כמה זה עלה, אני אשלח לך בכיף את הכסף בחזרה". לא תודה, השבתי, חשוב לי לדבר עם מנהלת החניון.
בערב המנכ"לית התפנתה ולהלן גרסתה: "תמיד גבו כסף בכניסה לשטח המכון. ההבדל הוא שהחל ממאי השנה הכנסנו מערכת בקרה אוטומטית. מכון וינגייט הוא לא גוף למטרות רווח, אבל הוא חייב לשרוד. יש הרבה הוצאות שאנחנו חייבים לשלם לטובת הספורט. המדינה מממנת כעשרה אחוז מתקציב המכון, ואת שאר ה-90 אנחנו צריכים לייצר ממקורות שלנו".
הבנתי. המקורות שלכם זה אנחנו. רק חבל שלא הוצאתם מפנימיית המחוננים אחד שיודע להפעיל חניונים.
פינת הליקוק
14.10.12: "תודה לבעלים חיים אוחיון ולראש המועצה דני עטר, שעזרו לנו לבצע את המהלך המדהים הזה"
עמית גל, מנהל גלבוע/גליל, מתקשה להירגע מהחתמת יניב גרין (שקלע במשחקו הראשון 0 נקודות).