יוון: הספונסר של קבוצת הכדורגל - בית זונות
הקיצוצים הדרמטיים ביוון הביאו לשביתה כללית היום וצפויים להוציא המונים לרחובות. בינתיים, קבוצת כדורגל מתמודדת בדרכה ולובשת את החולצות הוורודות שקנתה נותנת החסות החדשה - בעלים של בית זונות, שהעסק שלה דווקא מצליח
בעוד ארגוני העובדים ביוון ממשיכים במחאה נגד צעדי הצנע, חובבי ספורט מקומיים מנסים להתמודד עם המשבר הכלכלי בדרכם. ובעזרת בית הזונות המקומי. ניתן כעת לראות שחקנים בקבוצת כדורגל מקומית לובשים מדים ורודים שעליהם הכיתובים "וילה ארוטיקה" ו"בית ההיסטוריה של סולה", שני בתי זונות שהקבוצה גייסה כספונסרים, לאחר שהקיצוצים הדרמטיים מצד הממשלה הותירו את מועדוני הספורט על סף סגירה.
מנהיגי אירופה, ובראשם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, נפגשים הבוקר בבריסל כדי לדון במשבר האירו ובסיוע ליוון ולספרד, ובאתונה מתוכננות להיערך הבוקר שתי הפגנות ענק. בפעם השנייה תוך פחות מחודש ישותקו כל השירותים הציבוריים ביוון בשל שביתה כללית. התחבורה הציבורית תושבת, ואף נהגי המוניות ישבתו במשך תשע שעות. בעלי החנויות יסגרו את דלתותיהם. היוונים נדרשים להידוק נוסף של החגורה בתקציב 2013-2014 כדי לקבל את הסיוע האירופי.
בינתיים, קבוצות כדורגל פונות גם הן למממנים לא שגרתיים. יש מי שזכתה לחסות של בית הלוויות מקומי או מזללות שווארמה, אבל מועדון החובבים "ווקפאלאס" זכה להרמות גבה לנוכח נותני החסות הלא שגרתיים שלו.
"זו שאלה של הישרדות", מסביר בפשטות ייאניס בציולאס, יו"ר המועדון בעיר לאריסה, שמשמש גם כשוער המחליף ומתפרנס מסוכנות נסיעות שבבעלותו. הזנות ביוון חוקית ובתי הזונות פועלים תחת כללים נוקשים. אבל החסות יוצאת הדופן בכל זאת עוררה מחלוקת. העומדים בראש הליגה אסרו על לבישת החולצות הוורודות במשחקים בטענה שהדבר עומד בניגוד ל"אידיאל הספורט" ולא ראוי בגלל האוהדים הצעירים. הקבוצה ערערה על ההחלטה.
"זמן מיוחד" אם ינצחו
נותנת החסות החדשה ובעלת בית הזונות, סולה אלוורידו, שילמה כבר יותר מאלף אירו כדי שהשחקנים ילבשו את החולצות הוורודות. היא לא מודאגת מהאיסור, ומסבירה שהיא פשוט אוהבת כדורגל.
"זה לא סוג העסקים שבאמת צריך קידום", היא מסבירה בזמן שהיא צופה במשחק כדורגל, לבושה לבן ומלווה בשתי צעירות, "זה עובר מפה לאוזן". העסק שלה, שכולל בקתות קטנות שבהן עובדות 14 נשים, הצליח עד כה לשרוד חרף המשבר.
"אם לא נעזור למדענים שלנו ולספורטאים שלנו, איפה נהיה? ביוון יש אנשים משכילים ותרבותיים ואתלטים טובים. עדיף לעזור להם מאשר לשים את הכסף שלנו בשווייץ", אורמת אלוורידו. היא צופה באכזבה בקבוצתה מפסידה במשחק הרביעי ברציפות, אף שהבטיחה לשחקנים "זמן מיוחד" בבית העסק שלה אם ינצחו.
"הרבה מהבחורים שלנו צריכים לעבוד בלילה, ואם יש משחק למחרת, אין להם ממש נוכחות. הם צריכים עוד עזרה". הם אינם היחידים שזקוקים לכך. מוקדם יותר השנה, השביתה פדרצית ספורט החובבים ביוון את פעילותה במחאה על הקיצוצים הכבדים. אפילו המועדונים המקצועיים שלחו רבים משחקניהם לשחק בחו"ל במהלך הקיץ. רבים מהאוהדים לא מסוגלים להרשות לעצמם לקנות כרטיסים.
העיר לאריס, שמונה 200 אלף תושבים, הגיעה להישגים ספורטיביים נאים בעבר. ב-1988 המועדון המקצועי בה היה הראשון לשבור את הדומיננטיות של הערים הגדולות בליגה וזכה באליפות הלאומי. ב-2007 הוא זכה בגביע יוון.
"כאן הכול מתחיל, בספורט חובבים. כאן הכישרון מטופח", אומרת אלוורידו, "אני אישה יוונייה, ואני אוהבת את הארץ שלי. הקבוצה תשתפר, אני בטוחה בכך".
לפנייה לכתב/ת 
