נוהגים בשכרות? תנו הצצה לתעריפון הענישה
שופטי תעבורה קובעים בממוצע פסילה של מעט יותר משנה לנהגים שיכורים, בעוד שעונש המינימום עומד על שנתיים. כך עולה ממחקר החושף את תעריפון הענישה המקובל
נתפסתם נוהגים בשכרות? כך תדעו מה יהיה העונש שתקבלו. מחקר שנערך עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ואשר צפוי להתפרסם בקרוב לציבור, מגלה כי שופטי תעבורה מתעלמים מעונשי המינימום הקבועים בחוק לעבירות שכרות, ומנהיגים "מדרג ענישה" שאינו מעוגן בחקיקה ויוצר בפועל התאמה בין רמת האלכוהול ומשך פסילת הרישיון.
על-פי המחקר, שמבוסס על פסיקות של 28 שופטים ותוצאותיו מתפרסמות לראשונה ב-ynet, רישיונו של מי שרמת שכרותו נמוכה - עד 400 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף - נפסל לתקופה של 9.2 חודשים בממוצע. מי שרמת שכרותו גבוהה מאוד, מעל 600 מיקרו-גרם, מאבד את הרישיון ל-21.3 חודשים בממוצע. ראוי להזכיר כי שיכור הוא מי שרמת האלכוהול שלו בבדיקת משטרה גבוהה מ-290 מיקרו-גרם.
| רמת שכרות | משך פסילה |
| עד 290 מק"ג | 6.5 חודשים |
| עד 400 מק"ג | 9.2 חודשים |
| עד 600 מק"ג | 15.1 חודשים |
| מעל 600 מק"ג | 21.3 חודשים |
| סירוב להיבדק | 14.3 חודשים |
| ממוצע | 13.3 חודשים |
המחקר מעלה עוד כי גם ממוצע הפסילה בכל תיקי השכרות שנבדקו - 1,280 תיקים בסך הכל - היה קצר משמעותית מעונש המינימום הקבוע בחוק: 13.3 חודשים בלבד. לדברי שופט תעבורה בכיר, נתוני המחקר סותרים טענות שמעלים בכירים במערך התביעה של המשטרה, בעיקר במחוז ירושלים, ולפיהן בתי המשפט חורגים רק לעתים נדירות מהעונש הקבוע בחוק.
"משך הפסילה תואם את העבירה"
החוק בישראל קובע כי מי שנתפס נוהג בשכרות, דינו פסילת רישיון בפועל לתקופה של שנתיים לפחות. אולם, רק שופטים מעטים מטילים על נהגים שיכורים את העונש הקבוע בחוק. וזה אינו מקרי, שכן ענישת נהגים שיכורים מעוררת מחלוקת חריפה בין שופטי תעבורה ובכירים בפרקליטות ושופטים בבתי משפט מחוזיים.
על-פי עורכי המחקר, הנתונים "מלמדים ששופטים מנהיגים בפועל מעין 'מדרג שכרות', שבו משך הפסילה תואם את חומרת העבירה, הנלמדת בעיקר מרמת השכרות". נתוני המחקר מלמדים כי גם כאשר נהגים מסרבים לעבור בדיקת שכרות - סירוב שעל-פי חוק מחייב הטלת עונש מינימום - שופטי התעבורה גוזרים פסילה קצרה משמעותית. תקופת הפסילה הממוצעת לנהגים אלה היא 14.3 חודשים בלבד, או כחודש בלבד יותר מהממוצע הכללי.
רבים טוענים נגד החריגה מעונש המינימום. למשל, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אמנון כהן, שנוהג לבטל גזרי דין מקלים, הבהיר פעמים רבות כי רק במקרים נדירים יש לחרוג מהעונש הקבוע בחוק. באחד מפסקי הדין שפרסם בעניין, ציטט את דבריו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק, שהבהיר כי "המחוקק ראה לנכון לקבוע עונשי מינימום. קיומו של נתון זה מחייב ריסון בשימוש בשיקול הדעת השיפוטי".
מול דברים אלה, אפשר להזכיר את דבריה של שופטת העליון בדימוס, דליה דורנר, אותה מצטט שופט התעבורה אברהם טננבוים: "ענישת עבריינים אינה עניין מכאני. לא ראוי להטיל גזרי דין לפי תעריפים. בגדר שיקול הדעת הרחב שמוענק לשופטים בשיטתנו, שבה החוק קובע לרוב עונש מרבי, על השופטים מוטל לקבוע את העונש ההולם לנאשמים האינדיבידואלים העומדים לפניהם".
"עונש המינימום אינו רגיש דיו"
אמנם החוק קובע כיום עונש מינימום לנהגים שיכורים, אך במשרדי המשפטים והתחבורה מקדמים הצעת חוק שתיישם בדיוק את אותו "מדרג ענישה" שמונהג בפועל בבתי המשפט לתעבורה. במשרד המשפטים מבהירים כי "קיים הבדל משמעותי בין רמת הסיכון שיוצר נהג שבגופו רק מעט אלכוהול מעל המותר, לבין רמת הסיכון שיוצר מי שבגופו רמת אלכוהול העולה פי כמה על המותר - ועונש המינימום (כיום) אינו רגיש דיו להבדלים אלה".במשרד המשפטים אף מודים כי עונש המינימום כיום "גורף ומחמיר". אחת מתוצאות העונש החמור היא אותו נוהג שאימצו שופטים רבים, ולפיו החריגה היא דווקא הנורמה המקובלת. חריגות תכופות גורמות לדעת בכירים במשרד המשפטים לחוסר אחידות בענישה - נהגים שמורשעים ברמת שכרות זהה, מקבלים עונשים שונים בבתי משפט שונים. חוסר אחידות שכזה מערער את אמון הציבור במערכת המשפט.
על-פי הצעת החוק שמקדמת הממשלה, המבוססת על עבודת ועדת מקצועית, ייקבע מדרג ענישה שייצור התאמה בין רמת השכרות ותקופת הפסילה. המתווה המוצע כולל עונשים של שישה חודשי פסילה במקרים של שכרות קלה, ומגיע עד שלוש שנים לפחות במקרים חמורים.
לפנייה לכתב/ת 
