מישהו חיבל ברכב בחניה? הביטוח לא מכסה

באחד הימים, ירדה בתה של שרה מירוצניק לחניית ביתם. המראה שנגלה לעיניה הסעיר אותה והיא עלתה מיד חזרה הביתה. מישהו חיבל במכונית שלנו, אמרה לאמה. מירוצניק מיהרה לחניה וגילתה כי פח תא המטען נמעך.

מירוצניק קיוותה כי הסכום הדרוש לתיקון הנזק לא עולה על סכום ההשתתפות העצמית בפוליסה שהייתה לה בביטוח ישיר. היא העדיפה לתקן את הנזק בעצמה. אולם כשלקחה את המכונית למוסך, הבינה כי מדובר בנזק גדול. כדאי שתדווחי לביטוח שלך, המליצו במוסך, כי צריך להחליף את מכסה תא המטען.

מירוצניק דיווחה לביטוח, שילמה למוסך את סכום התיקון 7,184 שקל וביקשה מביטוח ישיר החזר של הסכום ששולם, פחות ההשתתפות העצמית, בסך הכול 5,584 שקל. אולם מסלקי התביעות בביטוח ישיר סירבו לשלם. מירוצניק נאלצה לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות בקרית גת.

קיבלה את טענת הביטוח כתורה מסיני

מדוע אתם מסרבים לשלם לה, הקשתה השופטת הבכירה רובין לביא.

כי הגרסה שלה, ענה נציג ביטוח ישיר, "אינה מתקבלת על הדעת. תיאור האירוע לא מתיישב עם השכל הישר". הפוליסה מכסה רק תאונות דרכים, המשיך נציג הביטוח להסביר לשופטת. לפי אופי וסוג הנזק, מעיכת פח תא המטען, הנזק יכול היה להיגרם רק ממשאית ו"משאיות לא נוסעות בחניות פרטיות של בתים בלילות".

ומה ענתה השופטת הבכירה? השופטת קיבלה כתורה מסיני את טענת חברת הביטוח כי פוליסת ביטוח מקיף לרכב מכסה רק נזק מתאונת דרכים. כלשון השופטת: "אין חולק על כך שהרכב חנה בחניית הבניין ומשניגשה המבוטחת לרכב בבוקר גילתה נזק בחלק האחורי. אין כל ראיה לכך, שהנזק נגרם בתאונת דרכים ולכן חברת הביטוח מסרבת לשאת בו בטענה כי אין לו כיסוי ביטוחי על פי תנאי הפוליסה".

אילו פתחה את תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח, הייתה השופטת הבכירה מגלה כי פוליסת ביטוח מקיף לרכב מכסה נזק שנגרם לא רק מתאונת דרכים, אלא מסיכונים רבים נוספים וביניהם גם נזק שנגרם מ"מעשה זדון".

ואכן מירוצניק העידה בפני השופטת כי "בעת האחרונה מתנכלים לה ובעבר אף שפכו סוכר לתוך מיכל הדלק והציתו את דלת הכניסה לביתה". מתוך פסק דינה של השופטת הבכירה עולה כי גם היא סבורה שהיה פה "מעשה זדון" כלשונה: "צילומי הנזקים מצביעים לכאורה על נזק שגרם על ידי מכה קשה ומעיכה מלמעלה למטה של מכסה תא המטען, ולא מפגיעה מאחור". אולם הרושם הוא כי השופטת לא יודעת כי על פי התקנות, גם נזק בזדון למכונית מכוסה. זאת כמובן, כל עוד הנזק לא נגרם "בידי המבוטח או בידי מי מטעמו במתכוון", בלשון התקנות.

אסור להתנות תשלום בבדיקת פוליגרף

וכאן מגיע עוד קטע תמוה. השופטת משבחת את הנדיבות של חברת הביטוח. למרות שהכל מצביע על כך שהנזק לא מכוסה, "הסכים נציג ביטוח ישיר, כי אם המבוטחת תלך לבדיקת פוליגרף ותצא דוברת אמת, יקבלו את דבריה, אלא שהיא מסרבת בתוקף לעשות כן".

גם כאן, למרבה הצער, השופטת התעלמה מהנחית המפקח על הביטוח, מעמדת היועץ המשפטי לממשלה ומפסיקת בתי המשפט, אלה אוסרים על חברות הביטוח להתנות את תשלום תגמולי הביטוח בבדיקת פוליגרף. גם לא ברור מה אפשר היה לשאול את המבוטחת בבדיקת פוליגרף. הרי בפני השופטת עלו שתי אפשרויות סבירות, או שהנזק נגרם בתאונת דרכים או שנגרם בזדון על ידי אנשים המתנכלים למבוטחת. כך או כך, הנזק מכוסה בפוליסה.

לאור האמור, מסיימת השופטת את פסק דינה "מצאתי כי המבוטחת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח תביעתה, ולכן תביעתה נדחית". הא ותו לא.

גם כאן יש כמובן טעות. בתחום המשפט האזרחי, המבוטח לא חייב להוכיח כיצד בדיוק ארע הנזק לרכבו. עליו להראות, בהסתברות של 51% כי ארע לרכב נזק בתאונה, מ"מעשה זדון" או מאד הסיכונים האחרים שהפוליסה מכסה. זאת הוכח במקרה של מירוצניק בהסתברות של יותר מ- 51%.

בקיצור, עוד תביעה שהייתה צריכה להסתיים בפסיקה לטובת המבוטחת ונדחתה כך סתם, מתוך אי הכרת כללי המשחק בענף הביטוח כפי שנקבעו באופן מפורש, ברור וחד משמעי בחוק, בפסיקת בתי המשפט, בהנחיות המפקח על הביטוח ובעמדת היועץ המשפטי.