סיבוב בקמפוס: המבנים הכי שווים באוניברסיטאות

השבוע נפתחה שנת הלימודים האקדמית. במהלך השבוע יתמלאו מבני הקמפוסים השונים הפזורים ברחבי הארץ בעשרות אלפי סטודנטים. את המבנים האלו מתכננים מיטב האדריכלים, והאוניברסיטאות משקיעות כספים ומשאבים רבים בבנייתם. לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית, הלכנו לראות את המבנים הכי מסקרנים באניברסיטאות ובמכללות.

לכתבות נוספות על עיצוב הבית בביקור בית

אוניברסיטת תל-אביב

הבניין: משכן אוספי הטבע על שם שטיינהרדט.

תכנון: קימל-אשכולות אדריכלים.

מה עומד מאחוריו: מבנה המשכן לאוספי הטבע, שנמצא בימים אלו בתהליכי בניית השלד, מיועד להכיל את אוספי הטבע המופלאים והנדירים של אוניברסיטת תל-אביב, ולאפשר לקהל הרחב הצצה לאוצרות אלו.

המבנה משתרע על פני שטח של כ-7,000 מ"ר ומכיל שני חלקים: חלק אקדמי-מחקרי המיועד לדיירי הקבע של הבניין; וחלק ציבורי הנקרא "תיבת האוספים" הפתוח לקהל הרחב. המבנה מאפשר הפרדה בין שני החללים, אך גם יוצר מפגשים מיוחדים ומרתקים ביניהם.

שווה קפיצה כי: תיבת האוספים מתוכננת כמעין תיבת אוצר גדולה, מחופה בעץ מתועש, וחוויית המבקר בה מתוכננת כסדרה של רמפות המטיילות בין המוצגים - כך שהמבקרים עוברים בין מצבים של חושך-אור ופתוח-סגור. גם אם אתם לא מחובבי המאובנים, סביר להניח שתיהנו מהביקור.

‏ (צילום: קימל אשכולות אדריכלים)

1

2

3

4

5

אוניברסיטת חיפה

המבנה: בית הסטודנט.

תכנון: חיוטין אדריכלים בע"מ.

מה עומד מאחוריו: מבנה בית הסטודנט, שנחנך לראשונה בסוף שנת 2011, ממוקם על פני שטח של כ-5,300 מ"ר בקצה הצפון מזרחי של קמפוס האוניברסיטה. המבנה נושק למדרון ההר, כך שחלק ממנו "תלוי" באוויר ומשקיף על הנוף המדהים של מפרץ חיפה.

המבנה תוכנן על פי שתי מטרות עיקריות: השתלבות בנוף הטבעי והפרדה בין שתי הפונקציות העיקריות שלו - איכלוס אגודת הסטודנטים ומשרדי דיקנאט הסטודנטים. אגף הדיקנאט תוכנן כפריסמה מלבנית הפורצת לכיוון הנוף, ואגף אגודת הסטודנטים עוצב כמניפה שחזיתה האורכית פונה אל הנוף. המבנה מייצר שטחי חוץ נרחבים, הכוללים מרפסות וחצרות המשמשות לתצפית על הנוף ולמפגשים חברתיים.

שווה קפיצה כי: כל גגותיו של המבנה מחופים בדק עץ ובצמחייה מקומית, שזה כשלעצמו אטרקציה עיצובית שמצדיקה ביקור.

‏ (צילום: גיל נחושתן ואריק בלטינסטר)

1

2

3

4

5

אוניברסיטת בר אילן

המבנה: מגדל האוניברסיטה.

תכנון: אדריכל ארתור שרגנהיים.

מה עומד מאחוריו: מגדל האוניברסיטה באוניברסיטת בר אילן הוא מגדל מים שנבנה בשנת 1965. בחלקו העליון של המגדל ממוקם מאגר מים, המשמש את הקמפוס עד היום עבור השקיית הגינות.

בשנת 1991 נבנתה תוספת על גג המגדל שתוכננה על ידי זלמן ורות ענב אדריכלים, הכוללת חדר אירוח אליו עולים במעלית שקופה המאפשרת תצפית דרומית. מראש המגדל מתגלה תצפית מרשימה על בנייני הקמפוס ועל העיר רמת גן, ולכן הנהלת האוניברסיטה מקיימת עד היום ישיבות בחדר זה ומארחת בו אורחים חשובים.

שווה קפיצה כי: מלבד העובדה שהמגדל ניצב במרכז הקמפוס, הוא הפך עם השנים לאייקון אדריכלי, לנקודת ציון עבור הסטודנטים והמרצים ולאחד מסמליה המזוהים ביותר של האוניברסיטה.

מגדל האוניברסיטה באוניברסיטת בר אילן(צילום: מתוך אתר האוניברסיטה)

האוניברסיטה העברית

המבנה: בית הספר מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח.

תכנון: Kallmann Mckinnell & Wood Architects.

מה עומד מאחוריו: בקמפוס האוניברסיטה העברית בירושלים מתוכנן בניין חדש ללימודי מדעי הרוח. המבנה ייבנה על פני שטח של כ-4,500 מ"ר ובנייתו צפויה להסתיים בשנת 2014. המבנה מתוכנן על ידי משרד האדריכלים האמריקאי kallmann mckinnell & wood architects, שתכנן עשרות מבנים אקדמיים בארה"ב. המשרד הישראלי שנבחר להוצאת הפרויקט לפועל הוא משרד האדריכלים א.לרמן.

הבניין ממוקם בקמפוס הר הצופים בירושלים על צלע מדרון, נהנה מהקרבה לגן הבוטני האוניברסיטאי המפורסם ומנוף פתוח ורחב לכיוון מזרח. בנוסף, בתהליך הבנייה, ישנו דגש על שימוש באור טבעי וחיסכון בעלויות תפעול תאורה ואנרגיה, זאת כחלק מהגשתו של הבניין לקבלת תעודת LEED GOLD על תכנון בר-קיימא.

שווה קפיצה כי: מיקומו של הבניין בין הגן הבוטני והנוף לכיוון מזרח, הוביל ליצירת בניין המתחבר באופן נגיש אל שבילי הגן בעזרת גשר העשוי מעץ ומפלדה. הגשר יקשר בין מפלס הכניסה והחלל הציבורי לבין הנוף המזרחי הנשקף מפסגת הר הצופים.

‏ (צילום: Kallmann Mckinnell & Wood Architects)

1

2

3

4

5

אוניברסיטת בן גוריון

המבנה: בניין אלון לטכנולוגיה עילית.

תכנון: חיים דותן אדריכלים.

מה עומד מאחוריו: בניין אלון, שבנייתו הושלמה בשנת 2007, מיועד למחלקות למדעי המחשב ולהנדסת תקשורת באוניברסיטת בן גוריון, ושטחו פרוש על פני כ-2,800 מ"ר. המבנה בעל שבע קומות ומאורגן סביב אטריום, שבמרכזו גרם מדרגות רחב. האטריום פונה לכיוון דרום ומאפשר כניסת אור טבעי רב למבנה.

בתכנון הבניין נלקחו בחשבון תנאי מזג האוויר הקיצוניים של אזור הנגב וכן התייחסות לאופי המחלקה, שמגמתה היא יישום פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים. בהתאם לכך, זהו המבנה הראשון בבאר שבע שבו תוכנן קיר מסך, אשר מאפשר בקרת אקלים נוחה. קיר המסך עשוי זכוכית וקורות פלדה, ומורכב משתי שכבות שביניהן מדרך המאפשר תחזוקה קלה.

שווה קפיצה כי: מלבד התכנון האדריכלי הייחודי, קיר המסך הממוקם באטריום מהווה אטרקציה עיצובית שלא כדאי לפספס.

‏ (צילום: חברת חיים דותן אדריכלים)

1

2

3

4

5

6

המרכז האוניברסיטאי אריאל

המבנה: בניין הספרייה המרכזית החדש.

תכנון: ח.ד ברסלבי אדריכלים.

מה עומד מאחוריו: השנה ייחנך במרכז האוניברסיטאי אריאל מבנה הספרייה המרכזית החדש, שיהווה מרכז מידע רב תחומי ויאפשר מפגשים בין הסטודנטים בפקולטות השונות ודיונים בין תלמידים, מרצים, חוקרים ומומחים בכל התחומים. המבנה יתפרש על פני שטח בנוי של כ-13 אלף מ"ר.

המבנה תוכנן כמבנה אחד שיאכלס את הסטודנטים מכל המחלקות, במקום פיצול למספר ספריות שיוצרות הפרדה בין הפקולטות. לכן מיקומו של המבנה הוא במרכז הקמפוס, וסביבו כיכר מרכזית פתוחה ורחבה. מהחללים המרכזיים ניתן לראות את אגפי הפנים השונים, כך שההתמצאות במבנה הופכת לפשוטה מאוד ומאפשרת לכל אחד למצוא את מקום הלימוד והעיון המועדף עליו.

שווה קפיצה כי: אופן תכנון הבניין מדגים את האג'נדה של האוניברסיטה לבנייה בת-קיימא, ואחד הדגשים בעת התכנון שלו היה פרמטר של חיסכון באנרגיה ובנייה ירוקה.

הדמיה של הספרייה המרכזית במרכז האוניברסיטאי אריאל(צילום: ח.ד ברסלבי אדריכלים)

הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הפנים מבית המגזין "בניין ודיור"