כוכבת "הגשר": "יש סדקים בחברת הרווחה"
סופיה הלין מגלמת בסדרת המתח "הגשר" שוטרת שסובלת מאוטיזם, וחושפת את תחלואי החברה השבדית. "יש אלף דברים שהייתי רוצה לעשות איתה בעונה החדשה", היא אומרת בראיון לקת'רין אורמסטד - בת הזוג השבדית של גדעון לוי, ונזכרת בפיגוע לו היתה עדה בתל אביב ב-1990
הפרק הראשון (ששודר בארץ בהוט VOD בסוף ספטמבר) נפתח עם מציאת גופה חתוכה לחצי על גשר המקשר בין בירת דנמרק קופנהאגן למאלמו שבדרום שבדיה. חקירה מעלה כי שני החצאים בכלל שייכים לגופים נפרדים, אחד דני ואחד שבדי. למרות העלילה האיטית והקודרת הצופים נשארים דבוקים למסך. לא מעט מזה הוא הודות לדמותה המסקרנת והמסתורית של השחקנית השבדית סופיה הלין המגלמת את סאגה נורן, שוטרת צעירה וקרירה.
בעוד שצופים בישראל עדיין צריכים לחכות לפתרון התעלומה של העונה הראשונה, בשבדיה התחילו כבר את צילומי העונה השנייה. למרות שהדמות שלה לא אובחנה כראוי, זה די ברור שסאגה סובלת מתסמונת אספרגר (סוג של אוטיזם). הלין מצליחה להעביר את הקשיים של התסמונת בצורה משכנעת עם ניואנסים טובים, אבל היא מספרת שכשקראה את התסריט היא מצאה את סאגה כל כך מוזרה שהיא לא ממש הבינה איך לשחק אותה ואם היא רוצה בכלל לעשות את זה.
"הייתי מאוד מבולבלת", נזכרת הלין, "בדרך כלל, מה שאתה עושה כשחקן הוא להסתכל פנימה על עצמך ולחפש חוויות שאתה יכול להשתמש בהן. אבל הפעם לא ממש יכולתי לעשות את זה". בסופו של דבר היא הוקסמה מדמותה של השוטרת והגיעה למסקנה שיש להם אפילו כמה דברים במשותף: "שתינו מאוד מסורות לעבודה שלנו. כשאני מצלמת אני סוגרת את עצמי, ונעלמת לתוך העולם של התפקיד אותו אני מגלמת".
למה כל כך הוקסמנו מהדמות שלה לדעתך?
"זה יכול להיות בגלל שהיא אומרת את כל הדברים האלה שאנחנו רק מעזים לחשוב עליהם. אין לה עכבות חברתיות, אין לה פילטרים. וכמובן, היא הופכת למעניינת מכיוון שאנו מרגישים שיש לה סוד. שמשהו לא לגמרי בסדר. היא נורמלית על פני השטח, במקצועיות בהישגים גבוהים. רק באופן חברתי משהו לא מתפקד שם".
כדי להתכונן לתפקיד, הלין קראה ספרים על אוטיזם. אחרי שהתוכנית שודרה היא קיבלה מכתבי תודה מאנשים שסובלים מהתסמונת, ואפילו מקבוצות תמיכה שונות. "אני מופתעת מכמות האנשים שבאים אליי ואומרים שהם מזהים את עצמם בדמות או שאומרים לי שיש להם קרוב משפחה שדומה מאוד אליה", היא מספרת.
סקנדינבים - לא כולם דומים
"הגשר" הוא לא רק דרמת פשע, אלא גם הצגה על הבדלים תרבותיים. שותפה של סאגה הוא מרטין רואד, שוטר דני בגיל העמידה, אותו מגלם קים בודניה. מרטין הוא ההפך הגמור של סאגה. לכאורה זה רק מקרה שאת הדמויות הראשיות מגלמות את הסטריאוטיפים הלאומיים (שבדית למול דני). הדנים אומרים שהשבדים קפדנים, חסרי הומור ומשעממים. השבדים מתארים את הדנים כעצלנים, לא מוכשרים במיוחד וחובבי שתייה ועישון. לדברי הלין הבדלים מתעוררים במהלך הצילומים אבל הם בעיקר נוגעים לנהלי עבודה. "אנחנו למעשה יותר שונים ממה שחשבתי", היא אומרת בצחוק.
אבל בסדרה, שתי המדינות יוצאות לא טוב באותה מידה. צופי טלוויזיה שבדיים מצפים מדרמת פשע להיות מעורבות חברתית, "והגשר" שואל שאלות על מה שהמדינה הפכה להיות? שאלות על הגירה, אי שוויון וניצול מיני, כולן נמצאות בלב הוויכוח בשבדיה, ובסדרת הטלוויזיה. לרוצח סדרתי יש מצפון חברתי, ומאמין שמעשיו הם הגנה: הרצח הנתעב נועד למשוך תשומת לב לאופן שבו שתי המדינות מזניחות את העניים וחלשים.
האם את חושבת שהסדרה מציגה תמונה מציאותית של שבדיה?
"כשצילמנו את העונה הראשונה של 'הגשר', נהגנו לומר שזה לא כל כך מציאותי לעשות סדרה עם כל כך הרבה מקרי רצח בעיר אחת. ואז בא הטבח בנורבגיה (אנדרס ברייויק רצח 77 בני אדם צעירים באי אוטויה ביולי 2011). אין ספק שיש סדקים בחברת הרווחה, אבל אני חושבת שזו בעיה לאנושות ולא לשבדיה. בכל מקום עם אנשים יהיו שסעים, וקווי שבר".
הלין לא היתה מוכרת בזירה הבינלאומית לפני "הגשר", אך זכתה לביקורות נלהבות על תפקידה כסאגה. בשבדיה לעומת זאת היא שחקנית ותיקה ומוערכת כבר זמן רב. אחרי בית הספר למשחק היא קבלה תפקיד באופרת סבון, וגם עשתה סרט ושיחקה בתיאטרון, אבל אין ספק ש'הגשר' הוא התפקיד הכי משפיע שלה. "התפקיד הביא לי תחושה חדשה של יציבות", היא מודה. "כשחקן אתה רק לעתים נדירות מסוגל לתכנן קדימה, כי אתה לא יודע אם תהיה לך עבודה. עכשיו אני יודעת שאני עושה את הסדרה בתשעת החודשים הקרובים".
אחרי העונה הראשונה, הלין לקחה שנת חופש כדי לבלות זמן עם משפחתה. כן, פצצת המין קלת הדעת שנוסעת במכונית פורשה ירוקה, היא בחיים אמיתיים אישה חרוצה בת 40, אם לשני ילדים קטנים. בעלה היה שחקן, אבל עשה הסבה ככומר. הוא עובד בבית, בזמן שהיא מצטלמת. היא אפילו מרגישה הקלה להיות רחוקה ממשפחתה כשהיא עובדת. כשצילמה את העונה הראשונה של "הגשר", היא עדיין הניקה את התינוקת שלה - כך שהיא נאלצה לעבור בין אישיותה של סאגה לבין עצמה, אמו האוהבת של תינוק. היא מצאה את הטרנספורמציה די מפרכת וסכיזופורנית.
לאן היית רוצה ללכת עם סאגה בעונה השניה?
"יש אלף דברים שהייתי רוצה לעשות איתה. לשים אותה בכל סוג של מצבים יומיומיים. אני אוהבת לדמיין מה היה קורה אם היא היתה הולכת לרופא שיניים, או רופא הנשים. אני תוהה איך היא היתה מגיבה".
ביום של הפצצה
הלין שמחה ש"הגשר" הגיעה עכשיו לישראל, מדינה שמעלה לה זיכרונות מכאיבים. כן, היא כבר היתה כאן. בגיל 17 היא הגיעה כמתנדבת לקיבוץ רמת רחל. "אני זוכרת שאפשר היה לראות את בית לחם מהקיבוץ", היא מהרהרת. "אני תוהה אם זה עדיין שם". היא אומרת שהשהות בקיבוץ היתה חוויה חיובית, למרות שהיתה צעירה מאוד וקצת בודדה. והאירוע שהעיב על הכל הגיע לקראת סוף השהות שלה. "הייתי עדה לפיגוע טרור", היא אומרת, "הייתי בחוף הים בתל האביב, כאשר פצצה התפוצצה".
סופיה שמעה והרגישה את הפיצוץ מאוד מקרוב. היא אומרת שלא היתה במרחק של יותר ממאה מטרים. זה קרה ב-28 ביולי 1990. מטען שהתפוצץ על החוף ההומה אדם, הרג את התייר הקנדי מארני קימלמן. "אני זוכרת את האנשים צורחים ורצים. זה היה מפחיד", היא נזכרת.
בעקבות הפיגוע, סופיה נכנסה למשרד של חברת התעופה, קנתה כרטיס וחזרה הביתה לשבדיה, אבל כעת, כבוגרת, היא חולמת לחזור. היא מספרת שתשמח לראות את ירושלים. עכשיו כשהיא קראה יותר היסטוריה, ומסוגלת לעכל את הרשמים כבוגרת. עם זאת, היא מהססת להביא את ילדיה הקטנים.
"מה את חושבת, כדאי לי להגיע?" היא שואלת אותי, ואני עונה לה: "כן, בטוח כאן ותוכלי ליהנות מאוד. אני אראה לך את תל אביב". אולי אם הסדרה "הגשר" בה היא מככבת תצליח במחוזותינו, יש סיכוי שזה אכן יקרה.
הכותבת היא עיתונאית שבדית שחיה בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
