זה הביטחון, טמבל

הטענה האופנתית ולפיה הבחירות הקרובות יוכרעו סביב סוגיות כלכליות חברתיות היא הוכחה ניצחת שהנושא המדיני-ביטחוני מעולם לא היה קריטי יותר לעתיד ישראל. רק השקט הביטחוני היחסי בשנים האחרונות מאפשר את הזמן הפנוי לדון, ובצדק, על קלקולי הכלכלה והחברה. לו היו חוזרים להתפוצץ אוטובוסים בערים הגדולות, לו היו נהרגים ונחטפים לא עלינו חיילים בגבולות, לו היו נופלים טילים על גגות תל-אביב, היינו זונחים את מבחני המיצ"ב והטייקונים וחוזרים לעסוק בהישרדות, בישן והמוכר.

לפיכך, יש מידה רבה של עזות מצח בתעמולה המופקרת מצד כמה פוליטיקאים המתנשאים על ציבור שלם בטענה שהוא נוהה שוב אחר אלה ש"דופקים אותו". לכאורה, ציבור מטומטם, המעדיף את מי שגישתו המדינית והביטחונית הביאה שקט יחסי על פני מי שמשגר בינתיים שפע הבטחות שטרם מומשו לרווחה כלכלית.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

איך משיגים עצמאות לאומית בהשתלת איברים? / יעקב (ג'יי) לביא

ואז הוא הרביץ גם לבן שלי / רן (שם בדוי)

"עזבו אתכם כבר מהפרנויה האיראנית או הפלסטינית", מנפנפים להמון המטומטם בבוז. ספרו את זה ל"פרנואידים" בדרום שילדיהם מרטיבים שנים בלילות ושחייהם הם סיוט מתמשך. בערים שבהן נופלים טילים, מחירי הנדל"ן צונחים, העסקים הקטנים קורסים, משפחות מתפרקות והתקציב המשפחתי נשחק במימון סעד נפשי. ומיהם הנפגעים הראשונים? כרגיל בני השכבות החלשות, שלא יכולים לעזוב את ביתם המופגז ולעבור למקום מבטחים. אולי זו באמת סתם "פרנויה", כי אחרי הכול הם כבר התרגלו שם בדרום. אם תותקף חלילה תל-אביב בטילים מערי הגדה, מעזה או מלבנון, ברור לכול כי התגובה הפרנואידית הישראלית תהיה תקיפה בהרבה.

לא צפויה כאן קריסה כלכלית ישירה בגלל הנזק הישיר של אובדן ימי העבודה, שיקום ההרס ותשלום הפיצויים לנפגעים, אלא בשל תיוגה של ישראל כמדינה לא יציבה ומסוכנת. ההשקעות הזרות ייפסקו, נמלי התעופה והים יושבתו. תנופת הבנייה תיעצר. המוני המפוטרים מקרב עובדי החברות הזרות שידירו מכאן את פעילותן, לא יעמדו בתשלומי המשכנתה וייזרקו אחר כבוד לרחוב. כבר היינו קרובים לשם ולא פעם אחת. זוהי כרוניקה של סיוט ידוע מראש. ועדות גולדסטון למיניהן צצות כפטריות עסיסיות ובעקבותיהן חרמות תרבותיים, כלכליים ומדיניים. במילים פשוטות, זה עלול להיות משבר כלכלי עמוק שממנו יהיה קשה לקום. הטייקונים ידאגו להבריח את כספם לחו"ל, ומי לדעתכם ישלם באמת את המחיר? מעמד הביניים כמובן.

באמת לא נעים. אז למה לנו שוב ה"פרנויה" הזו? למה? כי ככה זה במזרח התיכון שמתהפך על עצמו, כמאמר הרחוב, בקצב הגופות הנערמות בסוריה. מי שלא התרשם דיו מהתהפוכות האחרונות בעולם הערבי, ודאי ימצא שלווה בהצהרותיו של "הפרטנר" (להלן: אבו מאזן), המקצין עמדות ככל שימיו כלים. על אזרחי ישראל להבטיח שאחרי הבחירות הקרובות תיכון כאן הנהגה אחראית בתחום המדיני-ביטחוני כדי שכולנו נוכל להמשיך במרץ לתקן, לייעל ולשפר חוליים חברתיים וכלכליים. צדק חברתי מתחיל קודם כול בדאגה לביטחונם הפיזי של קשי היום בנתיבות ובשדרות. כשערך דירתם המופגזת שווה כקליפת השום באין דורש, שום דיור בר השגה לא יעזור. גם לא עוד רפורמה בסלולר.

קשה להתעלם מיכולתה המוכחת של הממשלה האחרונה לשמור על השקט היחסי בגבולות ישראל מבלי להיגרר למלחמות ומבצעים המנוהלים בפיזור נפש. את הרטוריקה המתנשאת הישנה והטובה העולבת בציבור הנבער שמסרב בינתיים להתרשם ממודלים כלכליים המבטיחים לכולנו עתיד ורוד, ראוי להחליף ללא דיחוי בנקיטת עמדה מדינית ביטחונית מוצהרת המגובה גם בניסיון ממשי.

זיו תדהר, אדריכל וקריין רדיו

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il