עובדי פניציה: "אופטימים, אבל בלחץ"

"בימים אלה מצב הרוח של העובדים הרבה יותר טוב משהיה, אבל כולם בלחץ. רוצים לדעת מה יהיה הסוף". כך מתארים היום (א') עובדי מפעל פניציה את תחושותיהם. ראש ועד העובדים חיים קטרי אמר ל-ynet: "ביום חמישי האחרון אמרו בהנהלת המפעל שיש רוכש, וקיבלנו את ההודעה בשמחה. אבל יש עוד דרך לפנינו ותהליכים שצריכים לעבור. רק אחר כך נוכל להגיד שהגענו לפתרון".

פניציה בכותרות - דיווחים נוספים ב-ynet:

פתרון חלקי בלבד: פניציה תחובר לגז טבעי

משקיע חדש לפניציה: קרן ההשקעות פורטיסימו

עובד פניציה: "תמיד הצבעתי ביבי, עכשיו לא יודע"

הממשלה אישרה לאחרונה את חיבור אזור התעשייה ציפורית למערכת הולכת הגז הטבעי הארצית. המפעל לייצור הזכוכית שלו 70 שנות ניסיון בתעשיית הזכוכית הגולמית, מעסיק כ-400 עובדים, ממוקם באזור התעשייה וחובותיו נאמדים ביותר מ-320 מיליון שקל. העובדים שחששו לעתידם יצאו להפגין בחודשים האחרונים כשסכנת הסגירה מרחפת מעל ראשיהם, ומשאושרה העברת הגז - רווח להם, אך מדובר באחת מתוך ארבע נקודות שצריכות להתממש בשביל שהמפעל ימשיך לפעול כרגיל ואיש לא יפוטר. 

קטרי סיפר כי ביום שלישי צפויה להתכנס אסיפת נושים ולאחריה יתקיים דיון בבית המשפט כדי לאשר את ההסכם. "גם אנחנו צריכים לשבת ולראות איך עורכים הסכמי עבודה חדשים. לאורך כל הדרך הקשה שעברנו בחודשים האחרונים, חשבתי רק על תוצאה חיובית. לא רציתי לרגע לחשוב על דברים שליליים", סיפר. אך הוא הביע חשש "שיכול להיות שנצטרך להתייעל. עד כמה נתייעל אין לי מושג, בגלל זה חייבים לשבת איתם". הוא סבור שאין למשקיעים סיבה לא לרכוש את המפעל, "כי זה לטובתם, כך יחזירו להם חלק גדול מהחובות. אני מקווה גם שהממשלה תקיים את הבטחותיה בקשר לקו הגז הטבעי. קשה לי להאמין, אבל אני רוצה להאמין".  

מפעל פניציה. מחכים לגז

אורן דניאל מקריית אתא, עובד פניציה, סיפר כי הוא דווקא חשש מאוד מהישיבה שהתקיימה בסוף השבוע. "קראו לנו לישיבה ואמרתי לעצמי שזה הסוף, הם הולכים לפטר אותנו. אבל זה היה להיפך. מאוד שמחתי על ההודעה שרוצים לרכוש את המפעל. מבחינה אחרת צריכים לחכות ולראות מה יהיה בסוף, מה יעשו איתנו. כי אני בטוח שהם יפטרו בכל זאת עשרות עובדים".

דוד גבאי מהקריות, עובד נוסף, סבור אף הוא שרכישת המפעל תיטיב עם העובדים. "היא תפתור הרבה בעיות והתעסוקה תימשך", אמר, והעיד כי היה אופטימי לאורך כל הדרך: "הייתי בטוח שלא יכולים לסגור מפעל כזה, עם עוצמה אדירה, כשרק לפני שנה וחצי השקיעו בו יותר מ-60 מיליון דולר".

הוא סיפר כי "אחרי שראינו אנשים שהולכים כאן עם הראש למטה, היום יש לנו הרגשה יותר נעימה. לי אישית יש עוד שנתיים לפנסיה ואני יכול להסתדר, אבל יש כאן עובדים שנתנו את הנשמה שלהם במשך הרבה שנים והיום הם בני 45-50. מה הם יעשו? כולנו יודעים שבמדינת ישראל מי שמגיע לגיל הזה נחשב זקן ולא שווה כלום".

הוא מודע לסכנת הפיטורים שעדיין מרחפת: "לדעתי יש במפעל צוות מצוין שיכול להציל אותו יחד עם הרוכש החדש, אבל בכל התייעלות מפטרים עובדים. אני מקווה שיוותרו באמת על העובדים שלא צריכים".