כל מה שרציתם לדעת על: אנגיואדמה תורשתית

על המחלה

אנגיואדמה תורשתית היא מחלה גנטית-משפחתית ומועברת על ידי גן דומיננטי העלול להופיע בכמחצית מבני המשפחה. מדובר במחלה נדירה הנגרמת עקב חסר מלידה באנזים חיוני הנקרא - Complement-1 esterase inhibitor (לעתים נקרא גם INH C1). באופן תקין האנזים C1INH מעורב בכמה תהליכים המתרחשים במערכת החיסונית בגוף.

רמה נמוכה וירידה בפעילות האנזים גורמת להצטברות נוזלים ולבצקת (נפיחות) ברקמות ובאיברים. הבצקות במחלה הזו נגרמות בעיקר כתוצאה מהגברת חדירות דופן כלי הדם בהשפעת עלייה ברמות בדם וברקמות של חומר הקרוי ברדיקינין. 

סוגי המחלה

1 Type

הסוג הנפוץ יותר של אנגיואדמה תורשתית (כ-85% מהחולים) המאופיין ברמה נמוכה של האנזים.

Type 2

סוג פחות שכיח של אנגיואדמה תורשתית (כ-15% מהחולים) המאופיין ברמה תקינה של האנזים אך תפקודו אינו תקין.

Type 3

מופיע בעיקר אצל נשים בעקבות טיפול הורמונלי. הביטוי הקליני זהה לסוג הראשון, אך מאופיין ברמה תקינה של האנזים.

סימפטומים

• התקפי בצקת (נפיחות) בכפות הידיים והרגליים, באזורי הפנים השונים, בבטן ובלוע, העלולים להימשך מספר ימים ולגרום לפגיעה במראה החיצוני ולכאבים חזקים.
  

• בצקת באזורי הפה, הלשון ובית הבליעה, שעלולים להוות סכנה ממשית ואף לגרום למוות מחנק (סיכון למוות מחנק במהלך החיים מגיע ללא טיפול מתאים לשיעור של% 33-15). חשוב לדעת כי התקפים אלה מחייבים טיפול מיידי, כולל פתיחת קנה דחופה והנשמה.
  

• כאבי בטן קשיים המלווים בבחילה, בהקאות ובשלשולים (מעל ל-90% מהחולים סובלים מכך).
  

• עקצוץ, תחושת לחץ באזור התהוות הבצקת, בחילות, חוסר תיאבון, עייפות ואי־שקט. סימפטומים אלה יחד עם תפרחת ייחודית marginatum) Erythema) הם סימנים העשויים לנבא את תחילת ההתקף.
  

גורמי סיכון ומעוררי התקפים

גורמים מעוררים להתקפים של אנגיואדמה קשורים בעיקר בנזק רקמתי, כמו חבלה או דלקת וכולל: מכות, לחץ, זעזועים ורטט (כלי עבודה), טיפולי שיניים, דלקות לוע, זיהומים ומחלות חום, ניתוחים והרדמה.

תרופות העלולות להשרות התקפים: הורמונים, תכשירים לשיכוך כאבים (בפרט NSAID ) ויתר לחץ דם (מעכבי ACE ). גם מתח נפשי מהווה גורם מעורר. נשים החולות במחלה סובלות מהחמרה משמעותית בתקופת גיל ההתבגרות, בעת המחזור, בשימוש בגלולות ובמהלך היריון.

שכיחות המחלה

שכיחות המחלה באוכלוסיה הכללית הוא אחד ל 10-50 אלף איש. המחלה מופיעה אצל ילדים ומבוגרים בכל הגילאים, באופן שווה בנשים ובגברים וללא קשר למוצא אתני.

אצל רוב החולים קיים סיפור המשפחתי של אנגיואדמה תורשתית אך אצל חלקם מופיעות מוטציות עצמוניות הגורמות למחלה ולכן היעדר סיפור משפחתי אינו שולל לחלוטין את האבחנה של אנגיואדמה תורשתית.

טיפולים מומלצים

הטיפול במחלה כולל טיפול מניעתי וטיפול בתסמיני המחלה בזמן התקף חריף שלה (טיפול סימפטומטי).

ישנם מספר טיפולים תרופתיים חדשים המקובלים בעולם לטיפול בזמן ההתקף.

1. Firazyr (פירזיר) – תרופה הפועלת באמצעות החומר הפעיל איקטיבנט ( icatibant ), מהווה אנטגוניסט (מעכב) סלקטיבי של הקולטנים לברדיקינין בדופן כלי הדם. ניתן בהזרקה תת־עורית (בדרך כלל לדופן הבטן) ומוגש כמזרק מוכן לשימוש.

במחקרים מבוקרים הוכח כי Firazyr מקצר באופן משמעותי את הזמן לנסיגה של התסמינים ואת משך ההתקף. Firazyrנכלל בסל התרופות בישראל כטיפול בהתקפי המחלה מגיל 18 והוא היחיד המאושר להזרקה עצמית על ידי המטופל.

2. טיפול באמצעות תרכיזי C1INH המאפשרים מתן תרכיז של האנזים החסר C1 inhibitor: Berinert- P (התכשיר מופק מפלזמה אנושית, מיועד לטיפול בהתקף חריף וכטיפול מונע, נכלל בסל התרופות בישראל כטיפול בהתקפי המחלה ) ו - Rhucin (רקומביננטי המיוצר בהנדסה גנטית ומופק מחלב של ארנבות, כיום החברה היצרנית מקיימת מחקר קליני בישראל לבדיקת יעילותו בזמן התקף ).

3. טיפול באמצעות ה-Ecallantide המבוסס על מנגנון שחוסם את האנזים קאליקריין. רשום בישראל כטיפול בהתקפי המחלה, אינו נכלל בסל התרופות ולא נעשה בו שימוש.

הטיפולים למניעה הם האנדורגנים הסינטתיים

לטיפולים הללו יש תופעות לוואי בגלל ההרכב ההורמונלי. הם עלולים לגרום לגידולים בניגניים או אף מליגניים של הכבד ולכן דורשים מעקב אחר תפקודי הכבד.

תכשירים מניעתיים נוספים הם: הקסקפרון (חומצה טרנקסמית, קיימת בארץ) וחומצה אפסילון אמינו קפרואית. פעילותם חלשה יחסית ולכן אינם מצויים בשימוש נרחב.