תפור עליו: בן 15 מעצב אופנה לדתיות
הוא לומד בישיבה תיכונית, אבל את החופשות מנצל להכין את הקולקציה הבאה שלו. תכירו את איתם להמן, מעצב אופנה צעיר (מאוד) שלא מודד פיזית את לקוחותיו, ואחרי שתפר שמלה לאיה כורם - חולם ליצור משהו גם לריטה ומירי מסיקה
קוראים לו איתם להמן, הוא בן 15 וחצי, גר ביישוב עלי, אבא שלו רב, יש לו שישה אחים ואחיות (בעיקר אחיות) ונכון לעכשיו הוא תלמיד מן השורה בישיבה התכונית בחיספין. עד כאן הכל נשמע מגזרי להפליא, אלמלא השוס הבא: להמן הוא גם מעצב אופנה לנשים.
כמו הקולגות שלו במגזר הדתי-לאומי הוא משתתף בירידים, יש לו מכירות ביתיות, קולקציות מיוחדות בעיצובו, תמחור קבוע וקו עיצובי ברור. בין בילוי עם חברים ולמידה למבחנים הוא מקדיש זמן לתפור שמלות. אגב, בין הלקוחות המאושרות יש גם אחת, איה כורם.
אז איך הופך ילד דתי למעצב אופנה שחולם על לימודים באיטליה? איך הוא עושה מדידות? ומה אומרים החברים בכיתה על העיסוק הלא-שגרתי בהחלט לתלמיד ישיבה?
בקשה לבר מצווה: לתפור שמלות לאחייניות
אחרי תיאומי לו"ז נמרצים, עקב שלל עיסוקיו הענֵפים, איתם להמן פינה יום חופש לפגישה בתל אביב. בהמשך מתוכננת קפיצה עם החבר'ה לים, וגם סיור ב"נחלת בנימין" כדי לאתר בדים מתאימים לקולקציית החורף שלו.
כשהוא מתיישב מולי, הגובה וטון הדיבור יכולים בקלות להטעות ולמקם אותו אי-שם מחוץ לעולם בני העשרה. רק כאשר הוא שואל בביישנות את המלצרית אם אפשר להחליף את הקפה שבמנה לשוקו, נוחתת עליי סוף סוף ההכרה: אכן מדובר בצעיר עול ימים.
אז איך הופך ילד דתי למעצב אופנה?
"הכול התחיל מההורים שלי, שהם האנשים הכי מיוחדים ומקסימים", הוא מסביר. "שניהם במקצועם מטפלים פסיכותרפיסטים ותמיד נתנו לנו את הכלים והמרחב לבטא את עצמנו. לכן אף אחד מאיתנו, הילדים, לא יצא מה שתגדירי כ'שגרתי'. האמנות והיצירתיות לגמרי הגיעו מהם. אמא מספרת שכבר בגיל 4 כששאלו אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול אמרתי 'אומן בדים".
כילד, על-אף מכונת התפירה שתמיד תקתקה ברעש בחלל הבית, כשאמו או אחיותיו עסקו בענייני גזרות ותפרים, הוא דווקא מצא את עצמו מצייר. הקריירה האופנתית שלו התחילה דווקא במאורע הכי "גברי" שיש - הבר מצווה שלו. להמן החליט שהוא רוצה לתפור לאחייניות שלו שמלות לכבוד המאורע - וכך אכן קרה. הדגמים המתוקים, אם כי הבוסריים, שיצר עשו לאנשי הקהילה ביישוב חשק, והמכירה הראשונה לא איחרה לבוא. וכך בחופש פסח של כיתה ח' כשכל בני גילו היו עסוקים ברביצה או בילויים, להמן ישב ותפר שמלות לילדות קטנות, וההצלחה הייתה מסחרחרת. כל הפרטים נמכרו במהירות. מהכסף שהרוויח הוא קנה מכונת "אוברלוק" וביקש לנסות את מזלו גם בקרב האימהות.
כשהתחלת להתיישב ליד המכונה גבות לא הורמו?
"האמת שממש לא. כבר בגיל 8 למדתי להשתמש במכונת תפירה, והאמת היא שגם אחי תופר. אני היחיד פשוט שעושה מזה גם מקצוע".
בכיתה זה סבבה
מאחר שהוא מעולם לא למד תפירה, גזרה או תדמיתנות, להמן בחר לבסס את הקולקציה הראשונה שלו על דגמי "וואן סייז" מבדים נמתחים. לדבריו, בתחילה הגזרות היו די "מוזרות", אך עם הזמן הוא העמיק את הלמידה בנושא - והקולקציות האחרונות עושות סימנים של מוצרים מגובשים בהרבה. בכל מקרהה, מוזר או לא, לקוחות לא חסרות, והשמלות פשוט נמכרות.
יש לך הסבר איך חברה, שאם נודה על האמת לא חסר לה מאצ'ואיזם, מקבלת בשוויון נפש נער שתופר שמלות להנאתו?
"כנראה שמדובר בסטיגמה על החברה, יותר מאשר עובדה עם אחיזה במציאות. אמנם יש כאלה שלא מקבלים את זה, או שחושבים שזה מאוד-מאוד מוזר, אבל מצד שני, הרבה אחרים רואים את זה בעין יפה. אפילו הרבה יותר ממה שחשבתי בתחילת הדרך.
"בשנה שעברה למדתי בישיבה התיכונית לאמניות בתל אביב, מתוך מחשבה שיהיה לי יותר קל להתפתח במקום יצירתי, אבל משום מה, במקרה שלי, זה לא עבד. דווקא בישיבת חיספין אני מרגיש הרבה יותר בנוח חברתית. הר"מ שלי בישיבה מקבל את זה מאוד יפה. והראש ישיבה אמר לי להגיד לך שבסך הכול אני תלמיד טוב. גם המורות מאוד מתלהבות, הן ביקשו כמה פעמים שאני אעשה להם שם מכירה".
איך החברים בכיתה או ביישוב מתייחסים לעניין?
"סבבה לגמרי. ברור שיש לפעמים חריקות, אבל על דברים אחרים, לא סביב זה. מהבחינה הזאת הם החממה הכי טובה שיש".
זה מרגיש שאתה סוג של "בילי אליוט" מגזרי
"מסכים לגמרי. אגב, זה סרט שאני מאוד אוהב. חוץ מזה שלי דווקא יש אבא סופר מפרגן".
בעל "מידות טובות"
הרעיון של תפירת שמלות לנשים עשוי להיראות לא רק נוגד את התפיסה המגדרית השמרנית, אלא גם להוות דילמה במישור הלכתי: איך לוקחים מידות? איך בודקים שהשמלה יושבת טוב על הלקוחה?
להמן מספר כי ההחלטה ללכת על בדים נמתחים וגזרת "וואן סייז" קשורה בהחלט גם לעניין הזה. ללקוחות הפרטיות, שרוצות שמלה בהזמנה, להמן מבקש לשלוח חולצה ש"יושבת" עליהן כמו שצריך - וחסל סדר מדידות עם סרטי מידה של ממדיהן האינטימיים.
כשאני מבקשת הבהרות, הוא מציג סקיצה של בגד שתיכנן. על דף מחברת תלוש מצוירת שמלה עם חגורה שאמורה להיות ממוקמת על המותן בצורה ש"תאסוף" את עודפי הבד מסביב. בהנחה שאישה דתית נשואה עוברת שינויים במבנה הגוף עם כל הריון ולידה, מדובר בהשקעה מחוכמת של ממש במלתחה.
יש משהי שהיית רוצה לעצב לה שמלה במיוחד?
"אוי יש הרבה, אם לבחור שתיים אז ריטה ומירי מסיקה".
עד שהבגרויות יתבעו את תשומת לבו המלאה, הוא מנצל את הזמן לשופינג עם האחיות לטובת סטיילינג צמוד וכמקור השראה לעיצובים עתידיים. "הן תמיד מתלוננות שהן נכנסות
בשביל עצמן ובסוף הן מחכות לי", הוא אומר.
גם בלוגים ומעצבים ישראלים אחרים כדוגמת נעמה בצלאל, ששון קדם ועדנה פז (נפרטטי), הם מקור השראה עבורו לקולקציות עתידיות. בניגוד לבני נוער בגילו, שמשדרים לרוב סוג של בלבול והתחבטות פנימית, להמן שלם מאוד עם דרכו. "אלוקים נתן לי מתנה, אין שום סיבה בעולם שאני לא אשתמש בה".
את השמלות של איתם להמן אפשר להשיג באמצעות דף הפייסבוק שלו, בכמה חנויות באזור ירושלים ובמכירות ביתיות ברחבי הארץ.
לפנייה לכתב/ת 
