בִּרכת האילנות: עצים מכושפים עם סגולות מיוחדות
עץ משאלות שדוחפים אליו פתקים, עץ שמעניק אומץ וגם עץ שיחשוף את נתיב נשמתכם ע"י מדיטציה - הנה כמה מהעצים הרוחניים והמיוחדים שיש לנו בארץ
עץ המשאלות מכרכור: כל שנבקש לו יהי
מיתוסים רבים מיוחסים לעצי אלון. מסורת אחת, למשל, טוענת שהאלון היה העץ הראשון שנברא על ידי אלוהים, ושפריו של עץ האלון - הבלוט - היה מזונו הראשון של האדם.
אלון המשאלות מכרכור הוא עץ בן מאות השנים. מתוך יער האלונים שהשתרע בעבר באזור זה, הוא היחידי ששרד בסביבתו, כפי הנראה בשל הקדושה המיוחסת לו. הוא ניצב לו במלכותיות על ראש הגבעה, ובתוך גזעו החלול מכניסים המבקרים פתקים עם משאלות עד עצם היום הזה.
הנחיות הגעה: מכביש 65 (חדרה-עפולה) פנו בצומת כרכור אל תוך הישוב. סעו על דרך עירון, המשיכו ישר בכיכר הראשונה, ובכיכר השניה פנו ימינה לדרך הבנים. בסוף הרחוב תגיעו לצומת T, בה פנו ימינה לרחוב קדמה, ומיד שמאלה לרחוב נוגה.
בכיכר הראשונה פנו שמאלה לרחוב העלייה, ובפניה הראשונה ימינה לרחוב ברקאי. סעו ברחוב ברקאי עד סופו, שם מתחילה דרך עפר כהמשך ישיר של הרחוב. סעו על דרך העפר עד החממות, שם התעקלו איתה ימינה. אחרי כמה מאות מטרים תראו את עץ האלון הבודד על הגבעה. תוכלו לחנות בקרבתו.
שעות פתיחה: פתוח בכל זמן. ללא תשלום.
תל לכיש: עץ השדים יעניק לכם אומץ
לכיש היתה בין החשובות בערי ממלכת יהודה בתקופת המקרא, שנייה בחשיבותה רק לירושלים. אך לעיר היסטוריה קדומה בהרבה,
המגיעה עד התקופה הכנענית הקדומה, לפני מעל 5,000 שנה.
בעת החדשה היה קיים בסמוך לתל כפר ערבי בשם קוביבה. עד שנת 1948 היו התושבים כורתים עצים סביב הכפר על מנת לעשות בהם שימוש כחומר בעירה. עץ אחד הם נמנעו מלכרות! ילדי הכפר היו נשלחים להביא מים מהבאר הסמוכה לעץ, כדרך לעמת אותם עם פחדיהם. הצלחה בהבאת המים נחשבה לנצחון במבחן האומץ. גם כיום העץ ממשיך לחזק ולהעניק אומץ לאנשים הזקוקים לו.
הנחיות הגעה: הגיעו אל מושב לכיש בכביש מספר 35, המחבר את קרית גת עם בית גוברין. מהכביש מסתעף כביש מספר 3415 לכוון אמציה, פנו ממנו למושב לכיש בהתאם השילוט. מיד לפני שער הכניסה למושב ישנה דרך עפר משמאל המובילה לתל לכיש.
סעו כמה מאות מטרים, כשגדר הישוב מימינכם, עד למגרש חניה, ממנו המשיכו ברגל לתל. "עץ השדים" נמצא בצידו השני של התל. כדי להגיע אליו עלו אל התל והמשיכו לצעוד לפי השילוט. בנקודה בה מתפצל המסלול - בחרו ב"מסלול הארוך", שיוביל אתכם אל הבאר ואל העץ הסמוך אליה.
שעות פתיחה: פתוח בכל זמן, ללא תשלום.
חורשת הארבעים: מקום המפגש של קובעי הגורלות
חורשת הארבעים היא חורשת עצי אלון מצוי, הנמצאת בפארק הכרמל, בקרבת אוניברסיטת חיפה. היא קרויה על שם 40 קדושים, שלפי אגדה דרוזית מקומית מתכנסים אחת לשנה במקום זה.
היות והם כבר מזמן לא בין החיים מתכנסות נשמותיהם בצל עצי האלון בחורשה זו, המכונה בפיהם "סג'רת אל-ארבעין", על מנת לדון בגורלם של אנשים ולקבוע את יעודם הרוחני. גם היום מגיעים אנשים אל החורשה, ועורכים בה מדיטציה כדי לקבל הדרכה רוחנית ממקבלי ההחלטות הקארמתיות, שיוכלו לחשוף בפניכם את נתיב הנשמה שלכם, את יעודכם ודרככם הרוחנית. אם תהיו קשובים תזכו לתובנות מרחיקות לכת במהלך המדיטציה או בעקבותיה.
הנחיות הגעה: סעו אל אוניברסיטת חיפה בכביש 672 החוצה את רכס הכרמל, בין מחלף אליקים וצומת דרך הים. כ-300 מטרים דרומית לכיכר האוניברסיטה פנו מזרחה אל דרך העפר, ומיד ימינה לפי השילוט אל חורשת הארבעים.
לאחר כחצי קילומטר של נסיעה דרך העפר מתרחבת מעט. חנו לצידה. משמאלכם, במפלס נמוך במעט, תראו שער ירוק. עברו דרכו ברגל והמשיכו במדרון היורד במתינות מטה. לאחר כ-200 מטרים תראו את חורשת האלונים המקודשת משמאלכם, בינות לעצים האחרים בסביבה זו שרובם אורנים.
שעות פתיחה: פתוח בכל זמן. ללא תשלום.
עין דור: קבלו תשובות לשאלות מבעלת האוב
קיבוץ עין דור שלמרגלות הר תבור קרוי על שם הישוב המקראי, שבו, על פי ספר שמואל א', פגש שאול המלך את שמואל הנביא בעזרת כישוריה התקשוריים של בעלת האוב.
לא הרחק מהקיבוץ נמצא האתר המזוהה על ידי רב החוקרים עם עין דור המקראית. הוא נקרא תל צפצפות. לפי מרבית החוקרים היה המקום מיושב עוד מתקופות עתיקות, כולל בתקופת התנ"ך, ומכאן זיהויו עם עין דור המקראית ועם סיפור בעלת האוב.
לפי הסיפור שאול המלך הגיע לבעלת האוב ערב מלחמתו בפלישתים כדי לקבל את ברכתו של שמואל. במקום זאת הוא "זכה" לנבואה על תבוסה מוחצת ולמוות אכזרי בקרב למחרת.
למרגלות תל צפצפות, ניצב כיום אקליפטוס עתיק ומקודש. למרות שניכר שהעץ עבר שריפה והתעללויות, בדומה אולי לעוסקים בהעלאה באוב שנרדפו בתקופת שאול המלך, הוא הצליח לשמר קסם מיוחד. מגיעים אליו היום מבקרים היושבים בצילו ונהנים מהאוירה הרוחנית אותה משלים הר תבור, המתנשא בהוד בסמוך לתל.
הנחיות הגעה: סעו בכביש מספר 65 בחלק שבין עפולה וכפר תבור. כ-7 ק"מ מערבית לכפר תבור פנו
דרומה אל כביש מספר 716. לאחר כשני קילומטרים תעברו בריכות מים משמאלכם (מכון טיהור שפכים), ומיד אחריהן פנו שמאלה לדרך עפר העוברת בין השדות. שימו לב: מומלץ לא לנסוע בדרך זו אחרי גשם, היות והיא הופכת בוצית וטובענית.
אחרי קרוב לקילומטר של נסיעה מגיעים למזלג. בוחרים בצד השמאלי. מיד אחר כך תראו לפניכם שורת דקלים בין עצי אקליפטוס. סעו לעברם. כ-200 מטר לפני הדקלים יש עוד מזלג קלוש. ביחרו בצד השמאלי והקיפו את הדקלים משמאלם. מיד תגיעו אל עץ האקליפטוס הגדול. חנו בסמוך לו.
שעות פתיחה: פתוח בכל זמן. ללא תשלום.
הר הזיתים: להיוולד מחדש תחת עץ הזית
הר הזיתים מקודש לשלוש הדתות הגדולות. ספר זכריה מלמד שביום הדין באחרית הימים יעמדו רגלי אלוהים על הר הזיתים, שיבקע לשניים.
רעיון תחיית המתים בהר הזיתים מוזכר במדרש מהמאה ה-11 - "פסיקתא רבתי". מכאן ניתן גם להבין את הפופולריות של בית הקברות היהודי שעל הר הזיתים. נראה ש-70 אלף היהודים הטמונים כאן הבטיחו לעצמם מיקום מועדף בתור הארוך העתיד להשתרך באחרית הימים ללידה מחדש.
גם על פי האיסלאם קשור הר הזיתים לתחיית המתים: באחרית הימים ימתח גשר בין הר הבית והר הזיתים, עליו ינסו לעבור כולם. בעוד שהצדיקים יצליחו לעבור, הרשעים יפלו מהגשר לגיהנום.
עבור הנוצרים על הר הזיתים נמצא הגן בו התפלל ישוע. שמונת עצי הגן המגודר הנמצאים כיום בחצר כנסיית גת שמנים הם העתיקים ביותר בארץ. היקף גזעו של אחד מהם כשני מטרים. גזעם כבר איבד את צורתו המקורית, אך עוצמתם כמייצגים את תחיית המתים והתחדשות החיים, מורגשת במקום על אף ואולי בזכות זה.
הנחיות הגעה: ממרכז הארץ הגיעו לירושלים בכביש מס' 1. צאו במחלף שער מזרח ימינה (דרומה) לדרך שועפאת. המשיכו ברמזור ישר לשדרות חיים ברלב. ברמזור הראשון פנו שמאלה לשדרות האוניברסיטה העברית. המשיכו ברמזור הראשון ישר, ומיד אחריו פנו ימינה לרחוב ואדי אל-ג'וז. לאחר נסיעת מה, תגיעו לרמזור בו תמשיכו ישר לדרך יריחו. ברמזור הבא פנו שמאלה ושוב שמאלה לעבר כנסיית קבר מרים. חנו בחניון שלידה. כנסיית גת שמנים נמצאת בסמוך.
שעות פתיחה: הכנסיה פתוחה מדי יום. בחודשים אפריל-ספטמבר בשעות 12:00-08:00 וכן 18:00-14:00. בחודשים אוקטובר-מרס פתוח בשעות 12:00-08:00 וכן 17:00-14:00. הכניסה חופשית. יש להגיע בלבוש צנוע, הכולל כתפיים מכוסות ומכנסיים ארוכים.
עוד אתרים רוחניים בספר "טיולים רוחניים בישראל", מאת ד"ר ירון זפרן