שְׁכוּחַ אל: מקומות רוחניים שאולי לא הכרתם

כל העיסוק במקומות רוחניים שאליהם עולים לרגל הוא לא דבר חדש בישראל. כבר לפני אלפי שנים נהגו דרי הארץ הזו לבנות לעצמם אתרי פולחן, מקדשים ופסלים שאליהם היו נוהגים לכוון את בקשותיהם ותפילותיהם.

לעתים היה הפולחן מלווה במנחות, טקסי סגידה ושאר פעולות שנושאות אופי מיתי עתיק-יומין. הנה כמה מהאתרים הרוחניים שאולי פחות הכרתם בארץ, שמשמשים גם כאתרי תיירות. סעו לטייל, ושהאל יהיה עימכם.

עוד על רוחניות בערוץ התיירות:

• בלי זיווה וסלט: טיול רוחני בהודו
• מגלים את צפונות הודו: מסע רוחני לחבל לדאק
• פולחן בגואטמלה: להתרשם, לחוות אך לא להפריע

   

  
  

מקדש הנמרים: להתחבר לחיית הטוטם

בבקעת עובדה שבדרום הארץ נתגלו מאות אתרים עתיקים, שחלקם בני יותר מ-10,000 שנה! אחד המעניינים ביותר מביניהם הוא "מקדש הנמרים". הוא הוקם בתקופה הנאוליתית המאוחרת, לפני כ-7,500 שנה, ושימש למטרות פולחן במשך אלפי שנים.

חפירות שנערכו במקום חשפו דמויות של 16 נמרים וראם אחד שאת תוואיהם הסכמטיים יצרו על ידי נעיצת אבנים בקרקע. מה מייצגים הנמרים? הדעות בין החוקרים חלוקות. ייתכן שהנמר היה חיית הטוטם של האנשים שהקימו את המקדש. על ידי חקיקת דמויותיהם קיוו הציידים לזכות בכוחו של הנמר, ולהיות ציידים טובים כמותו.

הנחיות הגעה: ממרכז הארץ סעו דרומה על כביש מס' 40. בצומת שיזפון פנו ימינה לכביש מס' 12, לפי השילוט לעובדה (ציור של מטוס). לאחר כחמישה ק"מ פנו שמאלה לפי השילוט אל שחרות. סעו ישר עד שתגיעו לשער בסיס עובדה (משם יש פניה שמאלה לכוון שחרות). חנו לצד צומת זו, וחיזרו ברגל כ-400 מטרים בדרך שבה הגעתם. את האתר תראו מימינכם, כמתחם אבנים תחום (נמוך) ולידו שלט הסבר.

שעות פתיחה: פתוח בכל זמן. ללא תשלום.

התושבים רצו לזכות בכוחו של הנמר? מקדש הנמרים בעובדה(צילום: דר' ירון זפרן)

רוג'ום אל-הירי: מצפה כוכבים עתיק או מתחם פולחני?

האתר המגאליתי הגדול בישראל הוא תעלומה שמעסיקה ארכיאולוגים ואנשי אזוטריקה כאחד. השערות שונות הועלו בנסיון להסביר מה הביא את תושביו הקדומים של המקום להשקיע כ-2 מליון שעות עבודה בהערמת מעל 40,000 סלעי בזלת, ליצירת סדרת מעגלים וחצאי מעגלים בהיקף חיצוני של כחצי קילומטר לפני כ-5,000 אלפים שנה.

בערבית, משמעות השם רוג'ום אל-הירי הוא "גל האבנים של חתול הבר". בעברית מכונה האתר גילגל רפאים, בשל הכינוי שנתן המקרא לתושבי המקום שהיה אז אזור הבשן.

הסבר מקובל אחד למשמעות האתר גורס שהמקום הוקם כשילוב של מצפה כוכבים עתיק ומתחם פולחני. חוקרים משערים שהמתחם שימש כמקום התאספות קהילתי בו צויינו ונחגגו ארועים קוסמולוגיים הקשורים לתנועת השמש, הירח והכוכבים.

הנחיות הגעה: לא ממש פשוט למצא את רוג'ום, אך העוצמה הרוחנית של המקום מצדיקה את המאמץ. סעו לכוון קצרין על כביש מספר 87. במקום לפנות לקצרין המשיכו ישר על כביש 87, ובצומת השני - צומת קשת - פנו ימינה. סעו ישר לפי השילוט "מחנה טיסן", כ-4 ק"מ. הכביש משובש בחלקו, והוא ילך ויעשה משובש יותר בהמשך הדרך. בפניה השנייה פנו ימינה לפי השילוט לישוב יונתן.

לאחר כ-2 ק"מ פונה הדרך בחדות שמאלה. במקום לפנות שמאלה איתה המשיכו ישר למשך עוד כ-3 ק"מ. הדרך קודם עולה ואז יורדת ולבסוף הופכת לדרך עפר משובשת אך עבירה (בנסיעה איטית). בנקודה מסוימת תהיה פנייה ימינה - אל תפנו בה. המשיכו ישר עד שתגיעו לצומת של שבילי עפר, שבה תפנו ימינה. עיברו מחסום בקר וסעו בדרך עפר מתפתלת של כקילומטר, בין בונקרים, עד שתראו משמאלכם את רוג'ום אל הירי.

שימו לב, למרות שטחו הגדול - האתר לא מאוד בולט בגובהו ולכן קל להחמיץ אותו. לכן כסימן עזר חפשו גל אבנים מחודד הנמצא מימין לדרך. מיד אחריו תראו את רוג'ום משמאלכם.

שעות פתיחה: השטח בו נמצא האתר הוא שטח אש, ולכן ניתן לבקר בו רק בימי שבת, עת לא נערכים במקום אימונים. ללא תשלום.

אזהרת בטיחות: היות וברמת הגולן קיימים עדיין שדות מוקשים, חשוב לא לסטות מן השבילים.

שילוב של מצפה כוכבים ואתר פולחן? רוג'ום אל-הירי(צילום: דר' ירון זפרן)

גן הזן בחפציבה: לזרום עם החיים

בשנת 1948 הקים פרופסור יפני בשם אברהם טשימה את כת המקויה, ומרכזה בקיבוץ חפציבה. הוא התחבר לרעיון הקיבוצי, כיוון שראה הקבלות מעניינות בין השיתוף והעשייה למען הכלל שאיפיינו את התפיסה הקיבוצית לבין תפיסות יפניות בהן האמין.

הוא טען שאלוהים נתגלה לפניו והורה לו לפעול במסגרת הקיבוץ ולסייע לעם ישראל. לאחר פטירתו בשנת 1973, בנו לכבודו חברי הכת גן זן בשטח הקיבוץ. הגן בחפציבה אינו גדול, אך מורכב מרב היסודות מהם בנוי גן זן מסורתי. הגן מייצג את עקרונות הבריאה וחיי האדם. לצידו תמצאו סוכה המשמשת לצורך מדיטציה, ובחלקו האחורי מערה בה נפגשים הנזירים.

הנחיות הגעה: סעו מעפולה על כביש 71 לכוון בית שאן. כשני ק"מ אחרי כלא שאטה פנו ימינה לכביש 669. אחרי שני ק"מ נוספים פנו ימינה לחפציבה. הכנסו בשער הקיבוץ ופנו מיד שמאלה. לאחר שתעברו מתחם של אורוות סוסים תגיעו לצומת T קטן, בה פנו ימינה. בצומת T הקטן הבא פנו שוב ימינה, ותגיעו למתחם הבריכה. חנו במגרש חניה שמימין לכביש, ועלו ברגל במעלה הגבעה. הגן נמצא מעל הבריכה, בסמוך להר.

שעות פתיחה: פתוח בכל זמן. ללא תשלום.

לקבל נירוונה נפשית בעמק יזרעאל. גן הזן בחפציבה(צילום: דר' ירון זפרן)

עיר אובות: האוצר החבוי ליד העץ העתיק

עיר אובות היא ישוב קטנטן הנמצא סמוך לצומת חצבה שעל כביש הערבה. מקור השם מעורר הסקרנות של המקום, באחת התחנות בהן חנו בני ישראל בדרכם ממצרים.

בין הממצאים שנתגלו בחפירות שנערכו במקום, נתגלו שרידים של שלוש מצודות מתקופת המלוכה, בית מרחץ רומי, חאן נבטי ובאר עתיקה. כמו כן נתגלו שרידים של מקדש אדומי ובו צלמיות וכלי פולחן שונים.

קו העתק גיאולוגי עליו שוכן האזור גרם לנביעת מים, שהם הם הבסיס להתיישבות האנושית במקום לאורך הדורות. העד האחרון שנותר למעיין, שכבר יבש מאז, הוא עץ שיזף גדול מימדים, שאת גילו קשה לאמוד. יש הטוענים שזהו עץ השיזף הזקן ביותר בארץ. כה עתיק העץ וכה כבד הפך, עד שאחד מענפיו הגדולים קרס זה מכבר.

לעץ ספציפי זה שבעיר אובות נקשרה אגדה המספרת שאוצר קבור ממזרחה לו. בורות שנתגלו סביב העץ מעידים על הרצינות בה מתייחסים תושבי האזור לאגדה זו.

הנחיות הגעה: סעו על כביש הערבה לכוון אילת. ממש לפני צומת חצבה פנו ימינה ומיד אחרי כן שמאלה, לפי השילוט לעיר אובות. בכניסה למקום יש חניה. האתר נמצא בצמוד אליה.

שעות פתיחה: פתוח בכל זמן. ללא תשלום.

עץ השיזף העתיק בארץ. עיר אובות(צילום: דר' ירון זפרן)

הררית: ללמוד על עצמנו במבדד נטופה

הררית הוא ישוב קטן הצופה על בקעת בית נטופה שבגליל התחתון. הררית הוקמה בשנת 1980 על ידי חסידיו של מהרישי מהש יוגי, מחייה המדע הוודי העתיק, ומפתח שיטת המדיטציה הטראנסצנדנטלית, שהיתה "להיט" רוחני בשנות ה-70 וה-80.

בצמוד להררית נמצא מבדד נטופה, שהוקם על ידי האב יעקב, נזיר הולנדי, שעלה לישראל

בשנת 1965 ורכש קרקע במרומי הר נטופה, לפני שהישוב הררית עוד היה קיים. ביחד עם האב תומא, נזיר אמריקני, הקים כנסייה קטנה בתוך מה שהיה בור מים ביזנטי, וסביבה בקתות למגורים, ספרייה, יקב ועוד.

יחודיותו של המקום הוא מיקומו הפסטורלי בראש ההר, בין בוסתנים, משקיף לנוף רב הוד. הכנסייה החצובה בסלע, מדגישה את החיבור של המבדד לטבע הסובב, וצמידותו לישובים הררית ויחד מעצים את החוויה הרוחנית של ביקור במקום.

הנחיות הגעה: סעו על כביש מספר 70 צפונה. פנו ימינה בצומת אבליים (אחרי צומת סומך) לכביש 781. לאחר כ-8 ק"מ פנו שמאלה בצומת מורשת לכביש 784, ולאחר כ-3 ק"מ נוספים פנו ימינה בצומת יודפת לכוון הררית, מרחק של עוד כ-13 ק"מ. כדי להגיע למבדד נטופה, המשיכו מהכניסה להררית ישר עד קצה הישוב. חנו קרוב לשער שבגדר התיל. עברו רגלית בעד השער ופנו שמאלה. המשיכו ישר עד מדרגות אבן. עלו בהן ופנו ימינה לפי השילוט לכנסיה. משך ההליכה בסך הכל כרבע שעה.

שעות פתיחה: פתוח בכל יום בשעות 12-8 בבוקר. השעות עשויות להשתנות, היות ולא מדובר באתר תיירות רשמי. נא לא להגיע מחוץ לשעות האמורות כדי לא להפריע לנזירים. ללא תשלום, אך תרומה סמלית, שתוכלו להשאיר בכניסה לכנסיה, תתקבל בברכה.

מערת התפילה של הנזירים. מבדד נטופה בהררית(צילום: דר' ירון זפרן)

תל קדש: הנשר במקדש השמש

תל קדש שבגליל העליון הוא אתר מרשים הכולל מעיין, מוזוליאום עתיק וחורשה של אלות אטלנטיות. החלק המרשים ביותר באתר הוא שריד של מקדש שמש יטורי, שאחד מקירותיו מתנוסס לגובה של כמה מטרים.

היטורים היו אחד מהעמים הערביים שחיו באזורנו. הם נודעו כסוחרים ושכירי חרב, ואימצו אל תוך הפנתיאון שלהם השפעות יווניות ורומיות. באופן זה זיהו את האל שלהם בעל שמין - בעל השמיים, עם אל השמש הליוס, לכבודו הוקם מקדש זה. אישור לקשר עם הליוס בא משמו הערבי של המקום "חירבת שייח' האליס".

המקדש הוקם בשנת 117 לפני הספירה וחרב ברעידת אדמה שהתרחשה בשנת 363 לספירה. בין השרידים נמצא תבליט של נשר. יש טענה שהנשר הוא בעל החיים היחיד המסוגל להסתכל ישירות בשמש מבלי להתעוור. האם זה מסביר את נוכחות הנשר באתר זה המוקדש לאל השמש?

הנחיות הגעה: סעו על כביש 90 צפונה לכוון קרית שמונה. בצומת כ"ח, פנו שמאלה לכביש 899. לאחר כ-8 ק"מ, תראו מימין לכביש שילוט לתל קדש. חנו בחניון הצמוד וצעדו ברגל לכוון המקדש. את הסרקופגים תראו משמאל לשביל.

שעות פתיחה: פתוח בכל זמן. ללא תשלום.

פולחן לאל השמש התקיים כאן. שרידי המקדש בתל קדש(צילום: דר' ירון זפרן)