8200: "לא מחפשים רק חננות עם משקפיים"
עוקבים אחריהם בתחרויות, מסמנים אותם בפורומים באינטרנט ומוצאים אותם אפילו במגרשי כדורסל. סא"ל שגיא, האחראי על הגיוס במטה הסייבר הצה"לי, מספר איך מצליחים לאתר כבר מגיל צעיר את הדור הבא של מפתחי תוכנות הריגול
- רוצה 18 אלף שקל לחודש - ושווה הרבה יותר
באוקטובר ,2010 במקביל להקמת מטה הסייבר הלאומי, הוקם מטה הסייבר הצה"לי ביחידת 8200 באגף המודיעין.
רק כדי לסבר את האוזן, 8200 היא אותה יחידה שאנשיה, לפי פרסומים זרים, פיתחו יחד עם האמריקאים כמה מנשקי הסייבר המתוחכמים ביותר שנראו אי פעם: סטקסנט, התולעת ששיבשה את פעולת הצנטריפוגות בכורים האיראניים, ואת פליים, וירוס ביון שריגל אחר מחשבים באיראן.
מונח הסייבר מתייחס בדרך כלל למתקפות, לריגול ולהגנה שמתבצעים דרך הרשת. ליאון פנטה, מזכיר ההגנה האמריקאי, כינה בשבוע שעבר את הסייבר "שדה הקרב של העתיד." ואכן, בגופי המודיעין והביטחון בעולם משקיעים המון כסף, מחשבה וזמן בניסיון להיערך לקראת מתקפות הרות אסון נגד תשתיות - מקוונות ופיזיות - שיתבצעו דרך האינטרנט, וגם לתכנן כלים התקפיים משלהם.
כמו ביחידה מובחרת
"אנחנו מחפשים, בין השאר, צעירים שאמנם לא למדו מחשבים בתיכון, אבל יש להם היכרות טובה עם הצד הטכני. חלקם עבדו בסטארט-אפים, חלקם פיתחו תוכנה בגיל ,12-11 חלקם מתעסקים ברשת ובאבטחה מגיל צעיר, חלקם כותבים צופן להנאתם."
הדובר הוא סא"ל שגיא, ראש תחום פיתוח כוח אדם סייבר באמ"ן. שגיא אחראי למשאבי האנוש של הצבא בתחום הסייבר, ומי שאמור למצוא את האנשים המתאימים, לגייסם ולהכשירם למשימה. שיטות האיתור הללו, הוא חושף, לא תמיד שגרתיות.
"המקומות הקלאסיים למצוא אותם הם תחרויות מחשבים, שהמפורסמת בהן נקראת 'קוד גורו,' ושם הצעירים מתחרים בכתיבת קוד מחשב. אנחנו נמצאים שם, משתתפים ומחפשים את הילדים המבריקים.
"אנחנו גם מסתובבים בפורומים אינטרנטיים מסוימים, מוצאים בני נוער מתאימים ומציעים להם הצעות. חלק מאנשינו בעבר ובהווה מנהלים ונמצאים בחלק מהפורומים האלה, אז קורה שמישהו מיוצאי היחידה אומר לנו 'יש כאן ילד חזק, כדאי לשים אליו לב,"' אומר שגיא ומוסיף, "אלה בדרך כלל הכוכבים האמיתיים. הטאלנטים, אלה שבגיל 12 אבא הביא להם ספר ואמר להם 'תלמדו שפת תכנות' - כשהם עוד בגיל שכולנו התעסקנו בתנועות נוער ובענייני בניםבנות. הם גומרים את בית הספר עם הרבה ניסיון וידע."
יש, כמובן, גם שיטות גיוס יותר פורמליות. למשל, תלמידי מגמות מחשבים מצטיינים בתיכון ובעלי נתונים גבוהים מלשכת הגיוס מאותרים על ידי אנשי הסייבר באמ"ן, ומקבלים זימון.
המתאימים צריכים לעבור כמה שלבים, כולל מבחנים עיוניים, מעשיים וראיונות. כמו בכל יחידה מובחרת - מעטים מתקבלים. בסך הכל, מתוך 6,000 בני נוער מועמדים, מסיימים עם כמה עשרות.
אך למצוא את בעלי הידע והניסיון זה לא מספיק. באמ"ן יודעים שהם צריכים גם את הנערים הפיקחים והמבריקים, בעלי הפוטנציאל שלא בדיוק גדלו עם מקלדת ביד. "אלה אותם חבר'ה חכמים שסיימו חטיבה, ולא נראה להם שסייבר זה משהו מעניין במיוחד - אז הלכו למשל לשחק כדורסל," מסביר שגיא.
כדי למצוא את האנשים הללו, הוקמה תוכנית "מגשימים." התוכנית, בשיתוף קרן רש"י ומטה הסייבר הלאומי, מפעילה חוגים אחרי הצהריים, מחוץ למערכת החינוך, שבהם הילדים שהפגינו מוטיבציה ואהבה לתחום מקבלים שיעורים מיוצאי יחידות הסייבר הצה"ליות ולומדים עבודת מחשב ותכנות. התוכנית פועלת בעיקר בדרום וגם בצפון.
אמ"ן ידוע בהומוגניות הגבוהה של חייליו. רובם מהמרכז, משכבה סוציואקונומית דומה
שגיא: "יש בסך הכל 15-10 בתי ספר קבועים שהסייבריסטים מגיעים מהם, בעיקר בגוש דן, ירושלים וקצת מהצפון. אנו מבינים שצריך לשנות את זה. בזכות תוכנית 'מגשימים' זה משתנה. מגיעים ילדים מבתי ספר בעכו, נהריה, נצרת, יישובים דרוזיים, דימונה, אופקים."
הכי חשוב: סקרנות
סא"ל שגיא עוסק כבר 20 שנה במחקר ופיתוח באמ"ן. הרקע הטכנולוגי שלו מאפשר לו להתמודד עם בעיות שאנשי משאבי אנוש בדרך כלל לא מכירים. לראיון איתי הוא מגיע בלבוש אזרחי, ולצורך הצילום מחליף למדי אלף, קטנים מעט על מידותיו, שמישהו מארגן לו. "אני לא כל הזמן על אזרחי, פשוט רוב העבודה שלי היא מול מערכות אזרחיות," הוא מסביר בחיוך חצי מתנצל. 'המערכות האזרחיות' האלו הן בעיקר מערכת החינוך, ועליה יש לו אפילו קצת ביקורת. לטענתו, בבתי הספר לא מכינים את התלמידים היטב לתחום הסייבר.
"חלק מהתפקיד שלי הוא להשפיע על מערכת החינוך ללמד סייבר, להסביר למנהלים ולמורים למה סייבר זה לא באזז שייעלם, אלא משהו שאי אפשר לחיות בלעדיו."
סייבר, הוא מסביר בפשטות, מחבר בין שני תחומים שהיינו רגילים להפריד ביניהם: תוכנה וחומרה. ברמה הכי בסיסית: בקרת רמזורים, למשל. מתכנת יכול לשבת במרכז בקרה, ללחוץ על כמה כפתורים במקלדת - ולשנות את תפקוד הרמזורים. "זו לא סתם תוכנה וירטואלית, אלא כזו שמשנה דברים פיזיים. זה סייבר. הוא משלב את אנשי התוכנה עם האלקטרוניקה. תחשוב על כל מערכת גדולה - חשמל, מים גז. כל דבר פיזי."
כשסא"ל שגיא אומר זאת, אי אפשר שלא לחשוב שוב על סטקסנט, הווירוס שאמנם פעל במרחב הווירטואלי - אך הצליח לגרום לנזק פיזי לצנטריפוגות האיראניות בכך שגרם להן להסתובב במהירות גבוהה ביותר, או על התרחישים האפוקליפטיים של השבתת מערכות חשמל בערים שלמות באמצעות וירוסים.
"החיבור בין הפיזי לווירטואלי הוא מה שעושה את התחום מרתק, אבל גם מתסכל. מערכת החינוך עדיין מפרידה בין תוכנה לאלקטרוניקה, וקשה למצוא אנשים חזקים בתחום הזה, שמכירים את החיבור."
אילו תכונות אתם מחפשים במועמדים?
"הכי חשוב: סקרנות. סייבר הוא עולם שכל יום משתנה, וצריך מישהו שכל יום רוצה ללמוד ולהתעניין במשהו חדש. למשל, מישהו שיכול להבין בעיות מצדדים שונים, שמוכן יום אחד ללמוד שפת תכנות חדשה רק כי צריך אותה בשביל לפתור בעיה מסוימת. בנוסף, מחפשים המון מוטיבציה. וכמובן: אנחנו מחפשים ילדים חכמים, עם יכולת למידה עצמית גבוהה. אתה מדמיין חננות עם משקפיים - אבל ספקטרום החכמים כולל גם כאלה שיכולים להגיע לקרבי." אני מניח שחלק מהמוטיבציה להגיע אליכם היא הפנטזיות על השכר ביום שאחרי השחרור.
"כולם מודעים לזה ומכירים את התחרות. כבר בש"ג ביציאה מהבקו"ם מחכות להם ארבע הצעות עבודה עם משכורות שרובנו לא נקבל גם עוד 20 שנה. משכורות עתק. השוק צמא אליהם. בתעשיית הסייבר בארץ יש ביקוש ענק וכסף מטורף. אין חברה ביטחונית שלא פתחה מחלקת סייבר. האנשים שלנו נחטפים, אבל חלק נשארים גם בגלל הציונות וגם בגלל האתגר האישי וההכרה בתרומה שלהם."
חוץ משיקולי ציונות, בצבא מבינים שצריך לשכנע את הצעירים להישאר. להתחרות במשכורות כנראה אי אפשר, אך מנסים לבוא לקראתם. למשל, חלק מהמטלות הפריעו לתפיסה העצמית שלהם כטכנולוגיים, וביחידה מנסים להקל עליהם מהבחינה הזו. הרי כמו כל חייל רגיל, חיילי הסייבר צריכים לשמור בש"ג ולעשות תורנות מטבח. "איזון ורגישות, זה המפתח. אנו באים לקראתם," אומר שגיא.
הוא מבטיח שלמתגייסים ליחידות הסייבר צפוי שירות מרתק. למה? מה בדיוק עושים שם? כמובן שהוא לא ממש מסכים לפרט. אך אחת הסיבות לכך היא הגיוון הרב. אם לפשט מעט את הדברים ולעשות אנלוגיה ללוחמה הקונבנציונלית, הסייבריסטים בצה"ל הם אלה שמפתחים ומתכננים את הטיל המשוכלל, אך גם אלה שבונים אותו, אוספים מודיעין על המטרה - ולבסוף משגרים אותו אל היעד.
"הם יודעים לעבור במעברים החשוכים, מכירים את תעלות הביוב והסמטאות ויודעים לעבור דרכן בלי שאף אחד יידע," אומר שגיא".האנשים שאנחנו מחפשים הם שליטי ממד הסייבר."
הידיעה התפרסמה היום במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
