עת לעתר: היוצרים הדתיים מרימים עט
בני הזוג סיוון ואבישר הר-שפי ייסדו כתב-עת שהוא בית ליוצרים דתיים. לקראת צאת הגיליון השישי, הם מספרים על הפרויקט שנותן במה "לקולות חדשים ורעננים". אתם מוזמנים לתת את קולכם לסיפור שאהבתם ב"אגדתא". ההצבעה נסגרת הערב
"עתר" הינו כתב עת צעיר לפרוזה של יוצרים דתיים, שצמח מתוך מכללת הרצוג גוש עציון, ואט-אט מוצא את דרכו לעוד ועוד בתים מהמגזר, ואף מחוצה לו. סיפור התהוותו של "עתר", הוא לא פחות הסיפור של הזוג שייסד אותו - סיוון ואבישר הר-שפי. בני הזוג, שניהם משוררים בעצמם (סיוון - "גלות הלוויתן", 2005 ו"תהילים ליום רעש", 2010, שניהם בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אבישר - "סופי אש", הוצאת שוקן, 2004) הם גם מרצים לספרות ולכתיבה יוצרת במכללה, ושם התפתח הרעיון לכתב העת.
"מה שמייחד את החוג לספרות במכללת הרצוג גוש עציון, הוא שיש בו הוויה של יצירה, והוא נותן לה מקום רב", מספרת סיוון הר-שפי, זוכת תחרות "אגדתא" 2. "אני מלמדת בקמפוס הנשים, ואבישר בקמפוס הגברים. מתוך הלימוד - עלה בנו הרעיון. הגיליון הראשון הכיל את פירות היצירה של תלמידי החוג". מהר מאוד התפשטה השמועה, ופניות לפרסום יצירות בגיליון השני לא איחרו להגיע, גם מחוץ לגבולות המכללה.
בין המתעניינים היו גם אנשי כתב העת לשעבר "מבוע", שהיה הראשון לצאת מתוך העולם האמוני, ונתן מקום ליוצרים דתיים בתחילת דרכם, בהם הרב חיים סבתו, הרב עדין שטיינזלץ וחיים באר. אנשי "מבוע" חיפשו ממשיך צעיר, ומצאו אותו בגיליון הראשון של "עתר". החל מהגיליון השני הם נתנו את תמיכתם לכתב העת החדש, וקוראיו של "מבוע" - הפכו להיות קוראיו של "עתר".
"במה לקולות רעננים"
"כיום 'עתר' הוא כתב העת היחיד שבא מתוך העולם הדתי, ויש בו מקום גם לפרוזה", מסביר אבישר. "הוא נותן במה לקולות חדשים ורעננים ("כל עוד הם מביאים משהו אותנטי, שמרגישים שיש בו לב פועם", מדגישה סיוון) - לצד שמות מוכרים כמו המשוררים חמוטל בר- יוסף, שלמה שוק ויורם ניסינוביץ', או הרב מידן והרב יעקב פישר".
האם אתם מפרסמים רק יצירות של כותבים דתיים?
"למרות שכר הגידול של 'עתר' הוא העולם הדתי אמוני, מתבטאים בו יוצרים מכל מנעד החברה הישראלית. גם טקסטים של יוצרים חילונים מתפרסמים אצלנו. מנגד, פרסמנו יצירה של כותבת מקהילת 'שובו בנים' במאה שערים", מספר הזוג. בכל שנה יוצאים שני גיליונות של כתב העת, וכעת עומד הזוג הר-שפי לקראת הוצאת הגיליון השישי. בכל גיליון מתפרסמים קטעי פרוזה ושירים של כעשרים-וחמישה יוצרים. בנוסף, מופיעים בו ציורים או צילומים של אמן נבחר.
איך אתם מחליטים מה ייכנס ומה יישאר בחוץ?
"לכל גיליון יש נושא מלווה, וזה אחד הקריטריונים, אבל יש גם שערים פתוחים. מה שחשוב לנו הוא שהקול שנשמע בכתיבה הוא אמיתי, קיומי, וכמובן שהכתיבה תהיה איכותית. אין
 |
בעיננו חשיבות לשאלה אם היוצר הוא מוכר ומבוסס או מישהו חדש. לעיתים נעדיף דווקא את האותנטיות של היוצר החדש, גם אם זה אומר לוותר על שם מוכר".
עבודה זוגית
לזוג הר-שפי, המתגורר בתקוע, חמישה ילדים. את בנה האחרון ילדה סיוון ממש באותו הערב של השקת הגיליון האחרון.
איך זה לעבוד על פרויקט כזה כזוג?
"יש בזה הרבה כיף", מתארת סיוון. "זו עבודה שהיא גם סוג של יצירה. בהרבה שלבים בחיים יצא לנו לעשות את אותו הדבר, ללמוד, ללמד, לכתוב ולערוך, זה מאוד מפרה. יש גם קושי, כי זה המון עומס, העבודה והבית חופפים הרבה פעמים. אבל בכל זאת זה מאוד מחזק, זו זכות לעבוד יחד, ומכיוון שיש לנו נקודות מבט שונות - אנחנו גם משלימים זה את זו".
לפנייה לכתב/ת 
