לכמה תאונות גורמת מהירות? תלוי את מי שואלים
ותלוי גם לאיזו מהירות מתכוונים. הגופים האחראים למדיניות האכיפה בישראל עושים שימוש בנתונים שונים. גם הקשר בין הנתונים אינו חד משמעי. אז לאיזה מספר כדאי להתייחס?
מתברר שמהירות מופרזת סובלת מבעיה סטטיסטית. כמה תאונות דרכים נגרמות כתוצאה מנהיגה במהירות מופרזת? התשובה לשאלה תלויה במי שמתבקש לענות. שכן במפתיע, שלושת הגופים האחראים לספק מידע שכזה לציבור, מפרסמים נתונים שונים שעלולים לבלבל ולהטעות.
- ערוץ הרכב
של ynet:
- תנו לצעוד בשקט, ועופו לי עם האופניים מהמדרכה
- פחות מ-80 אלף שקל לרכב חדש: מה תקנו?
על-פי נתוני 2011 של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 10% מהנהגים שהיו מעורבים בתאונה קטלנית שנגרמה באשמתם, נהגו במהירות מופרזת. נתוני 2011 של אגף התנועה, מלמדים כי 10% מהתאונות החמורות בשנה שעברה, שכוללות תאונות קטלניות וקשות, נגרמו בגלל מהירות. ומה על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה? זו מפרסמת נתונים שונים לגמרי.
מבולבלים? אתם לא לבד. ynet מנסה לעשות עבורכם סדר בבליל הנתונים הסותרים.
יש חוק, ויש נסיבות
הנתון שמפרסמת הרשות לבטיחות תואם לכאורה את נתוני הלמ"ס: ל-10% מהנהגים שהיו מעורבים בתאונה קטלנית בשנה שעברה, אכן נרשמה עבירת מהירות מופרזת. אלא שמדובר בנתון חלקי, המתעלם מהבדל מהותי - האם מדובר בעבירת מהירות ביחס לחוק, או ביחס לנסיבות?
שימו לב לנתון הבא: על-פי נתוני הלמ"ס והרשות, ל-30 נהגים שהיו מעורבים בתאונה קטלנית, יוחסה עבירת מהירות. אלא שלפי הלמ"ס, ל-26 מ-30 הנהגים נרשמה עבירת מהירות מופרזת ביחס לנסיבות, ורק לארבעה יוחסה נהיגה במהירות גבוהה מהמותר. למה זה חשוב? כי לעבירת מהירות ביחס לנסיבות יכולים להיות גורמים רבים. אחד מהם הוא טעות בשיקול הדעת של הנהג, אך לעתים יש גורמים נוספים - ליקוי בתשתית, שדה ראייה חסום, או אפילו שילוט חסר.
וזו לא הבעיה היחידה עם נתוני הרשות, המתייחסים רק לתאונות קטלניות שבהן נרשמה עבירת תנועה לנהג. שכן ל-172 מ-498 נהגים שהיו מעורבים בתאונה קטלנית, לא נרשמה כל עבירה. על-פי חישוב המתייחס לפערים אלה, יורד חלקן של כל עבירות המהירות מ-10% ל-6%.
10% מהתאונות, 5.7% מהנהגים, או 60%?
גם באגף התנועה מזכירים 10%. אך לא מסך התאונות הקטלניות, אלא מסך התאונות החמורות. מדובר בהבדל משמעותי, שכן תאונות חמורות כוללות תאונות קטלניות (עם הרוגים) וקשות (עם פצועים קשה). על-פי נתוני מדור המחקר של האגף, 155 תאונות חמורות מתוך 1,678 שאירעו אשתקד (9.23% אם לדייק), נגרמו בשל נהיגה במהירות מופרזת.
נתוני הלמ"ס מציירים תמונה שונה. 2,177 נהגים היו מעורבים בשנה שעברה בתאונות חמורות, ומהם ל-125 נרשמו עבירות מהירות - כלומר, רק 5.7% מהנהגים. אם מוציאים מהחישוב נהגים שלא יוחסה להם כל עבירה (803), שיעור עבירות המהירות בקרב הנהגים מגיע ל-9%.
גם במקרה של תאונות חמורות, חשוב לציין כי הנתונים שמפרסמת הלמ"ס מבחינים בין שני סוגי עבירות המהירות - ביחס לחוק, וביחס לנסיבות. וגם במקרה זה, הרוב המוחלט של תאונות הדרכים נגרמות בגלל מהירות מופרזת ביחס לנסיבות: עבירה זו יוחסה ל-113 מ-125 הנהגים שנזקפה לחובתם עבירת מהירות.
זה המקום הזכיר כי ראש אגף התנועה לשעבר, ניצב בדימוס אבי בן-חמו, טען במשך כל תקופת כהונתו כי מהירות היא הגורם העיקרי לתאונות דרכים בישראל. בדיון בוועדת הכלכלה ב-2009, הבהיר כי "המהירות מהווה 60% מהתאונות". נתון זה מעולם לא נתמך על-ידי מחקר שביצעה המשטרה, והנתונים שמפרסם כעת אגף התנועה מציגים תמונה שונה לחלוטין.
ולמה זה כל-כך חשוב בעצם?
לנתוני תאונות דרכים ונפגעים יש חשיבות רבה בקביעת מדיניות הבטיחות. למשל, כאשר הוצבו מצלמות המהירות החדשות בכבישים, הבהירו באגף התנועה כי הצבתן נעשתה במקומות שבהן נרשם מספר חריג של תאונות קטלניות וקשות. במשרד לביטחון פנים הסבירו כי בחירת מיקומי המצלמות "נעשתה לאחר איסוף נתוני תאונות, ומתוכן תאונות שסיבתן מהירות מופרזת".
ומה קורה כאשר הנתונים חלקיים? כבר ב-2004 הזהיר פרופסור קובי פלג, מנהל המרכז הלאומי לחקר הטראומה, כי "בהיעדר נתונים מלאים, ההחלטות מתקבלות על בסיס אינטואיציה או על בסיס מוטעה. יתכן שקבלת החלטות על בסיס נתונים חלקיים מסוכן אף יותר מקבלת החלטות בהיעדר נתונים כלל".
למשל, בכל הנוגע לשני סוגי עבירות המהירות. מומחי בטיחות מבהירים כי היעדר אבחנה בין העבירות עלול להוביל לבחירה בפתרונות בטיחות חלקיים או אף שגויים. למשל, כדי לצמצם את הטעויות בשיקול הדעת של הנהגים - טעויות שעלולות לגרום לעבירת מהירות מופרזת ביחס לנסיבות - יש לנקוט אמצעים רבים.
אכיפה היא אמנם אמצעי אחד, אך ודאי שאינו עיקרי. יש חשיבות רבה להכשרת הנהגים כבר בתהליך לימוד הנהיגה, ויש מקום גם להסברה ממוקדת בנושאי מהירות לכלל הנהגים. אמצעי חשוב נוסף הוא יצירת תשתית כבישים מודרנית ו-"סלחנית".
לפנייה לכתב/ת 
