גלילי באגרנט: האמצעים הסודיים שלא הופעלו
בעדות בוועדת החקירה סיפר השר ישראל גלילי איך רתחה גולדה, שלא ידעה על נסיעת ראש המוסד לסוכן מרואן, והטיל את האשמה על הדרג הצבאי. השאננות זעקה לשמיים: "נדון בהתרעה רק אחרי יום כיפור". ומה נותר מצונזר אחרי 39 שנים?
ישראל גלילי היה אמנם שר בלי תיק בממשלת גולדה מאיר, אך שותף במה שכונה "המטבח של גולדה". בעדותו בפני ועדת אגרנט הוא הטיל את האחריות על הדרג הצבאי - שבסופו של דבר שילם את המחיר - ואמר כי שר הביטחון בזמן מלחמת יום כיפור משה דיין, הרמטכ"ל דוד אלעזר וראש אמ"ן אלי זעירא לא העריכו שתפרוץ מלחמה באוקטובר 1973. כך עולה מפרוטוקולים נוספים של הוועדה שהתיר היום (א') לפרסום ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון שאחראים על תהליך החשיפה והדיגיטציה של החומרים.
העדויות שהותרו לפרסום:
דדו באגרנט: כך הסתיר צה"ל מהציבור את האמת
אנשי המודיעין באגרנט: הקצין שהתריע ננזף
טליק באגרנט: ביקשתי מילואים, אמרו לי לא
העדויות מוועדת אגרנט שנחשפו בחודש שעבר:
- הערתי את ראש המוסד: טוס למלאך, תהיה מלחמה
- אבא אבן: גם ארה"ב לא חזתה מלחמה
- גורודיש: אריק לא מילא פקודות. ידין: הוא הלך כסביבון
- סיגרים ולשכות פאר. צמרת צה"ל לפני יום כיפור
גלילי סיפר בוועדה כי כבר במחצית השנייה של אפריל 1973 התחילו להגיע ידיעות על פתיחת מלחמה. לאחר שנשיא מצרים אנואר סאדאת היה מכריז על תאריכים למלחמה ואחר-כך מבטל, התחזקה אצל מקבלי ההחלטות ההכרה באמינות אגף המודיעין בצה"ל.
הוא הזכיר את הפלת המטוסים ב-13 בספטמבר 1983 ואמר כי שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש אמ"ן אמרו שיכולה להיות פתיחת אש ספורדית, אבל הם לא העריכו שישראל על סף מלחמה. גלילי סיפר כי באגף המודיעין הסבירו את קידום הכוחות הסורים לגבול בחשש מפני פתיחת מלחמה מצד ישראל. את התרגיל המצרי הם תירצו בעובדה שהצבא המצרי עורך מדי פעם תרגילים כאלה. "הייתה הערכה שאין אנו עומדים על סף מלחמה", הדגיש השר.
לקריאת העדויות המלאות של ישראל גלילי (בקבצי PDF):
לקריאת העדויות המלאות של דוד אלעזר:
29.1.1974
31.1.197417.2.1974
21.2.1974
31.7.19744.8.1974
לקריאת העדות המלאה של יגאל אלון:
14.2.1974
לקריאת העדויות המלאות של ישראל טל:
2.1.1974
4.9.1974
לקריאת העדות המלאה של אביעזר יערי:
17.12.1973
לקריאת העדויות המלאות של אריה שליו:
13.12.1973
27.12.197324.12.1974
עם זאת אמר גלילי כי ההנחה שעל-פיה פעלו ממשלת ישראל וצה"ל הייתה ההערכה הבסיסית שמלחמה היא בלתי נמנעת, מפני שסוריה ומצרים רוצות לשנות את הסטטוס-קוו שנוצר אחרי מלחמת ששת הימים. הוא סיפר כי ללא ההנחה הזו צה"ל לא היה מתחמש בתקופה זו, ובשל ההתחמשות "צה"ל גבר על האויב".
גלילי סיפר על ישיבה שבה השתתפו גולדה מאיר, דיין, דדו, יגאל אלון והוא עצמו, שלושה ימים לפני פרוץ המלחמה. "שמענו מפי שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש אמ"ן סקירה על המצב. בגוונים שונים הייתה ההערכה שהסבירות של פתיחת מלחמה היא נמוכה עד כדי כך, שראש הממשלה לא ראתה לנכון לזמן ישיבת ממשלה שלא מן המניין, והיה מוסכם עמה שנושא זה יובא לדיון בממשלה ביום ראשון, היינו 7 באוקטובר".
הוא הוסיף כי פעמים רבות אמרו הרמטכ"ל וראש אמ"ן כי תהיה לישראל התרעה מוקדמת לפני מלחמה. גלילי גילה כי הביטחון שלא עומדת לפרוץ מלחמה היה גדול כל כך, עד שישראל ענתה להתרעה אמריקנית בפני פתיחת המלחמה: "זה לא נכון". גלילי סיפר לחברי הוועדה: "אמרנו שיש למצרים תרגיל גדול. אחר כך האמריקנים אמרו לנו שאנחנו צודקים".
את הביטחון בכך שלא תהיה מלחמה הוא השווה לערב ששת הימים. "במאי 67' זכורים לי דבריו של ראש המטה הכללי ואלוף אחר, אשר הבטיחו לנו תקופת רגיעה, והנה בראשית יוני נמצאנו בתוך מלחמה", הוא אמר על הערכתו של יצחק רבין. "ואני נוהג לומר שלאושרנו יש לצה"ל דוקטרינה שלא לסמוך על הערכות - שמלחמה אינה עומדת לפרוץ. אנחנו תמיד חייבים להיות ערוכים לתקיפת פתע".
חבר הוועדה יגאל ידין שאל את גלילי מהיכן היה הביטחון המוחלט באמ"ן. השר השיב: "הם הזינו את הביטחון העצמי שלנו. בייחוד שלא פעם באמצעות המקורות הללו השגנו ידיעות בעלי ערך מכריע".
כך היינו יכולים לשנות את כל ההערכה השגויה
גלילי התייחס גם לכך שראש המוסד דאז, צבי זמיר, נסע ללונדון כדי לפגוש "מקור", הבכיר המצרי אשרף מרואן. "ראש הממשלה דיברה בזעם ובקובלנה אל המזכיר הצבאי שלה, שרק במאוחר נודע לה שראש המוסד נקרא לחו"ל", הוא סיפר. גלילי הוסיף כי הוא עצמו לא ידע על נסיעתו של ראש המוסד לחו"ל וכן על פינוי משפחות הרוסים מסוריה וממצרים. ידין הקשה ושאל - האם ראש אמ"ן לא נתן את כל המידע שהיה בידו, גם זה שהדליק נורות אדומות? גלילי השיב כי הוא לא נמסר לידיעת השרים. הוא דיבר גם על הדלפות מישיבות הממשלה ואולי על החשש מדליפת מידע מודיעיני רגיש לכלי התקשורת.
בעדות השנייה סיפר גלילי כי אמצעים שונים - שהפירוט לגביהם נותר חסוי גם כמעט 40 שנה אחרי - לא הופעלו, ומאיר זעמה על כך. "ראש הממשלה התבטאה שהייתה שגיאה פטלית בהערכת נתוני המודיעין, שגיאה פטלית שהשתקפו בה גורמי הביטחון וכן הדרג המדיני. שכן, אלמלא הייתה שגיאה בהערכת הנתונים המודיעיניים, שישנה סבירות נמוכה של מלחמה, היו מקדימים לגייס את המילואים". הוא הוסיף כי אילו אותם אמצעים מיוחדים היו מופעלים, "זה היה משנה את הערכת ראש אמ"ן, הרמטכ"ל ושר הביטחון והם היו באים לכלל הערכה שהסבירות היא גבוהה וכל התמונה הייתה משתנה".
עוד סודות יום כיפור שנחשפו בשנים קודמות:
- הפרוטוקולים המצמררים מישיבות הממשלה / פרויקט מיוחד
- עדויות אגרנט שפורסמו ב-2008
/ פרויקט מיוחד
הוא התייחס בעדותו להבדל בין שר ביטחון אזרחי לצבאי. "הדבר שונה לגבי שר ביטחון שיש לו הילה צבאית, לא מקרית, לא מלאכותית, אלא מעוגנת בידיעה מקצועית וניסיון מקצועי. באין שר ביטחון מן הסוג של משה דיין, בוודאי ובוודאי שרואים בראש המטה הכללי את המפקד הממשי של הצבא". בהמשך הוא אמר כי הוא סבור "ששר הביטחון ייטב לעשות אם יסמוך על הרמטכ"ל".
בסיום עדותו, הסביר גלילי מדוע שוכנע שלא תפרוץ מלחמה. "אם אתם שואלים אותי מדוע לא הערכתי כך, הרי זה מפני שאני סמכתי על ההערכות בנוגע לסבירות נמוכה".
48 שעות לפני שעת ה-ש'
שר נוסף שהופיע לפני הוועדה, ושעדותו הותרה היום לפרסום, הוא סגן ראש הממשלה דאז, יגאל אלון. הוא ציין כי לפני המלחמה, הרמטכ"ל אמר כי ישנם סידורים המבטיחים ש-48 שעות לפני שעת ה-ש' השרים יעודכנו. לקריאת העדות המלאה של יגאל אלון .
אלון הוסיף כי סמך לחלוטין על כך שתהיה התרעה מוקדמת מספקת לגיוס, וזה היה אחד מהדברים שהרגיעו אותו. "אם כבר יש לנו מערך שמסוגל לבלום מכה ראשונה ויש לנו 48 שעות התרעה, לא הייתי נבהל לדחות לעוד יום-יומיים את הבדיקה לקבל ידיעות נוספות... הייתי מודאג אבל אני באמת אומר שבשבילי הכוננות והוודאות של 48 שעות התרעה מראש היו גורמים מספיק חשובים בשיקול הדעת האישי שלי".
אלון סיפר כי לאחר המלחמה הוא שאל את דדו מדוע לא הייתה התרעה. אז התברר לו שאמ"ן לא הפעיל גוף או אדם מסוים שהיה אחראי להתריע. "יכולנו לקבל התרעה מוקדמת", אמר אז אלון.
הוא סיפר כי שמע ב-6 באוקטובר שהמלחמה עומדת לפרוץ ב-18:00 בערב, אך הדבר לא נראה לו הגיוני. אין זה ייתכן, הוא סבר, שהסורים יפתחו בלחימה בשעות הערב לפני החשיכה.
לפנייה לכתב/ת 
